מנסה לצוף...../images/Emo178.gif
ולהיות אופטימית. או: מחפשת דרך מחפשת בית...
אני מקווה שעד סוף השבוע אמצא לעצמי כבר פינה, גם אם תהיה מצחינה ואפלה. הרבה מבולבלת מעט עייפה קצת מוטרדת והדבר היחיד שמחזיק אותי הוא החברים שלי, שלאט לאט אני מגלה שכנראה זכיתי בחברתם של למ"ד ווניקי"ם. הנה שיר אופטימי לימים בכלל לא נחמדים: מילה טובה/ יהודית רביץ אפילו בשרב הכי כבד, ידעתי שהגשם עוד ירד ראיתי בחלון שלי ציפור אפילו במשב סופה וקור לא פעם זה קשה אבל לרוב מילה טובה מייד עושה לי טוב רק מילה טובה או שתיים לא יותר מזה אפילו ברחוב ראשי סואן ראיתי איש יושב ומנגן פגשתי אנשים מאושרים אפילו בין שבילי עפר צרים ותמיד השארתי פתח לתקווה אפילו כשאבדה האהבה חלמתי על ימים יותר יפים אפילו בלילות שינה טרופה הערה קטנה: לאחרונה, אנשים שונים בפורום מקבלים ממני הודעות מוזרות בשעות הקטנות של הלילה. סליחה על חוסר השפיות (הזמני?) , מבטיחה לספק הסברים בשלב כלשהוא של החיים.
ולהיות אופטימית. או: מחפשת דרך מחפשת בית...