מנסה להבין

39רוני

New member
מנסה להבין

לבתי בת ה19 בת זוג מזה שלושה חודשים.זו בת הזוג הראשונה שלה.איך שהן התחילו בקשר הבת שלי סיפרה לי ואני הגבתי בפתיחות ככל שיכולתי ואף אמרתי שאני עומדת מאחורי הדברים שהבטחתי בעבר (שאני אוהב אותה ואקבל אותה ואת בנות זוגה).הצעתי בשלב מסויים גם שהיא תזמין אותה אלינו כדיי שאכיר אותה .חשבתי שגם לי וגם להן יהיה יותר קל.חברתה של בתי מבוגרת ממנה בכמה שנים וכנראה מאוד מתוסבכת,בעברה נסיונות התאבדות והיא מטופלת בתרופות.גם לאחר שנודע לי על כך לא שללתי אותה ואמרתי לבתי שאני דואגת לה כי אני חושבת שבמערכת יחסים כזו היא לוקחת על עצמה יותר אחריות מהרגיל וזה חבל אם היא לא ממש מאוהבת בבחורה.היא ענתה שאינה מאוהבת אבל היא יוצאת איתה יותר כמו סתם חברה(ואני מאמינה שאכן כך היא מרגישה),ואולם מאז שהבעתי את דעתי אני מרגישה שהיא לא מעוניינת לדבר איתי על בת זוגה יותר כי היא מרגישה שאני לא שבעת רצון מהקשר.מה דעתכם?מה הייתם אתם אומרים? האם לא הייתי צריכה להגיד כלום למרות שאני יודעת שהיא מסתבכת וזו מערכת היחסים הראשונה שלה?תודה,וסליחה על המכתב הארוך
 

ת ה ל ה

New member
כל הכבוד רוני על הפתיחות

ועל הקבלה שלך את בתך. הלואי וכל ההורים היו מגיבים כמוך. כאם אני יכולה להזדהות איתך בדאגה שלך לבתך ואני חושבת שהייתי נוהגת בדיוק כמוך במצב הזה. אין לדעתי הבדל אם הקשר הוא לסבי או סטרייטי, ילד הוא ילד ואנחנו רוצות את טובת הילדים שלנו לא חשוב מה. יש לך לדעתי בהחלט זכות להביע את דעתך על הקשר של הבת ובמקרה הזה גם אני לא הייתי לגמרי שקטה. עם זאת, הילדה כבר לא ילדה, בת 19, ומתוך הפתיחות שלה איתך והכנות שלה הייתי סומכת על שיקול דעתה ונותנת לה לנהל את הקשר לבד כאשר הייתי אומרת לה שבכל מקרה אני שם בשבילה מתי שתרצה ומתי שתצטרך בלי לחץ. נראה לי שהבת היא נערה שקולה ורצינית שרואה את הדברים בצורה מבוגרת. בהצלחה ואנחנו כאן דליה
 
רוני .להביע את

דעתך ודאגתך זה בסדר גמור.מעבר לזה את צריכה לסמוך על שיקול דעתה של הבת שלך.לתת לה להתנסות וללמוד מההתנסויות שלה.כל לחץ והתנגדות עלולים לגרום לתוצאה הפוכה.
 
ואם זה היה בחור

מבוגר ממנה ועם רקע פסיכיאטרי... איך היית מגיבה? לא רואה למה צריך להיות הבדל, אבל בהחלט ייתכן שתצטרכי להבהיר ולהוכיח לבת שלך, שאם את מסוייגת זה לא על רקע הומופובי. מה שאמרה לי חברה טובה של אמא שלי, כשנפרדתי מסיפור דומה\ לפני 20 שנה, היה: "נשמתי לרווחה שזה היה עם בחורה ולא עם בחור... לפחות הסכנה של הריון שיקשור אתכם לכל החיים - לא היתה שם". (בנתיים למדתי שגם זה לא ממש נכון).
 

אבא גאה

New member
רוני הגבת אחלה.

כפי שאמרה ערבה, הגבת בדאגה אימהית בדיוק כפי שהיית מגיבה אם היה מדובר בגבר מבוגר יותר. שוחחי עם בתך, נסי להראות לה את ההקבלה שתבין שהקבלה שלך שלמה ואת רק דואגת לה ואין לזה קשר ללסביות שלה.
 

Yuval Y

New member
לו רבים היו כמותך ../images/Emo140.gif

המשפט שהכי קסם לי היה "אני חושבת שבמערכת יחסים כזו היא לוקחת על עצמה יותר אחריות מהרגיל וזה חבל אם היא לא ממש מאוהבת בבחורה" אם הורים רבים יותר היו רואים התאהבות במישהו/מישהי עם רקע בעיתי כלקיחת אחריות יתרה, החיים של צעירים רבים היו פשוטים יותר
קראתי ושמעתי על הורים רבים, שמנסים בכל כוחם להשפיע על ההחלטות של בניהם/בנותיהם, ומערערים את תחושת האחריות שלהם, גם אם זה "הכל לטובה" או מתוך דאגה. לא ממש הבנתי עד כמה התאהבות יכולה לשנות את התמונה, כי לדעתי אהבה היא זו שיכולה לרפא, והתאהבות לפעמים יכולה לסנוור. את יכולה לומר לבתך שאין לך שום בעיה עם זוגיות בין נשים, וכל אדם בפני עצמו. אני מאמין שבתך תוכל לראות שאת מדברת בכנות. היא בעצמה רואה את בת זוגתה כסתם חברה, ייתכן שזה אומר שהיא מודעת ל'תיק' של חברתה, ולא לוקחת יותר מדי אחריות עליה. מאידך, יש לי כמה חברים שעברו טיפולים פסיכיאטרים, ולעיתים זה אכן בעייתי. במצבים כאלה לרוב אני משתדל לא לקחת יותר מדי אחריות על האדם...
 
למעלה