מנסה להבין
היי, בני בן 4. אני ובן זוגי גרושים וביחסים מצויינים מזה 3 שנים מגדלים את הילד בשיתוף מלא כאשר אני נחשבת למטפלת העיקרית. בני מקבל את כל החום, האהבה, תשומת לב, יחס, פשוט הכל. משום מה עוד מגיל צעיר אני זוכה ליחס צונן מבני קשה לי לזכור מתי הוא חזר מאביו ורץ לחבר ולנשק אותי בעבר הוא אף חזר עם פרצופים ובכי אבל היום זה מאחורינו, כל דבר הוא מקשה ומורד ואצל אביו הכל "הולך חלק" יש לציין שאני ואביו מחנכים באותה דרך לא מוותרים היכן שצריך ויש תאום מלא אולם רק אני חווה קשיים ממנו,לעיתים הוא אף מרחיק לכת ואומר לי את חנקת אותי את דחפת אותי את הרבצת לי מיותר לציין שלא נגעתי בו, כשאני מנשקת אותו הוא מנגב לא פעם את הנשיקות ובכלל הוא ממעט להראות לי חום אהבה ומגע, בניגוד למה שאני ואביו מראים לו בלי סוף. אני לא מצליחה להבין מהיכן זה נובע וכיצד להתמודד עם זה גם ככה ישנם קשיים של היום יום ואני עובדת במשרה מלאה ומבלה כל רגע איתו אין לי כל עזרה ובאמת נותנת את כל כולי ועדיין זוכה ליחס כזה מצידו, זה מתסכל מאד. היכן אני טועה? אודה לכל תובנה בעניין
היי, בני בן 4. אני ובן זוגי גרושים וביחסים מצויינים מזה 3 שנים מגדלים את הילד בשיתוף מלא כאשר אני נחשבת למטפלת העיקרית. בני מקבל את כל החום, האהבה, תשומת לב, יחס, פשוט הכל. משום מה עוד מגיל צעיר אני זוכה ליחס צונן מבני קשה לי לזכור מתי הוא חזר מאביו ורץ לחבר ולנשק אותי בעבר הוא אף חזר עם פרצופים ובכי אבל היום זה מאחורינו, כל דבר הוא מקשה ומורד ואצל אביו הכל "הולך חלק" יש לציין שאני ואביו מחנכים באותה דרך לא מוותרים היכן שצריך ויש תאום מלא אולם רק אני חווה קשיים ממנו,לעיתים הוא אף מרחיק לכת ואומר לי את חנקת אותי את דחפת אותי את הרבצת לי מיותר לציין שלא נגעתי בו, כשאני מנשקת אותו הוא מנגב לא פעם את הנשיקות ובכלל הוא ממעט להראות לי חום אהבה ומגע, בניגוד למה שאני ואביו מראים לו בלי סוף. אני לא מצליחה להבין מהיכן זה נובע וכיצד להתמודד עם זה גם ככה ישנם קשיים של היום יום ואני עובדת במשרה מלאה ומבלה כל רגע איתו אין לי כל עזרה ובאמת נותנת את כל כולי ועדיין זוכה ליחס כזה מצידו, זה מתסכל מאד. היכן אני טועה? אודה לכל תובנה בעניין