מנסה גם פה....../images/Emo10.gif
מעתיקה את ההודעה מפורום הורים אחרי טיפולים נועם שוב שובתת הנקה התחילה שלשום, ינקה יפה בבוקר, יצאנו לפיקניק ומאז לא מסכימה להתקרב לציצי כשמדובר באוכל (היא מתפנקת וישנה עליו). כל הפיקניק הייתי עסוקה בלנסות להניק אותה, הילדה הייתה מורעבת, בסוף עזבנו, טסנו הבייתה ונתתי לה בקבוק שאוב שנאכל במהירות מסחררת. היום זה היום השלישי כבר, אם בפעם שעברה הייתה לי הרגשה שזה יעבור לה, עכשיו נראה לי שזה הסוף...אני יושבת פה, בוכה, כ"כ עצוב לי...אני יודעת שהיא מקבלת את היתרונות הבריאותיים של ההנקה כי היא מקבלת שאוב טרי כל פעם אבל אני עדיין לא מפסיקה לבכות. דיברתי אתמול עם יועצת הנקה שנתנה לי טיפים ומשימות(למרות שלשתינו אין מושג למה זה קורה), עברתי לפטמה 1 באוונט, מנסה להניק בחדר חשוך ושקט, משנה תנוחות וכלום....היא צורחת, אין מצב.... בדקתי את הפן הפיזיולוגי,אתמול היינו אצל הרופאה שחיטטה לה באוזן ואח"כ אמרה שיש קצת אדמומיות, איך לא תהייה אחרי חיטוט כזה?, בכל מקרה אני שמה לה את הטיפות נגד כאבים וגם לא עוזר. בכלל לא נראה לי שהיניקה כואבת לה כי בשאר היום היא חייכנית ומקסימה ובתור אחת שסבלה הרבה מהאזניים אני יודעת כמה זה כואב. יש לי המון (טפו טפו טפו) חלב (אני שואבת 150 מ"ל מציץ אחד תוך פחות מ-10 דקות)והזרימה חזקה כך שהיא מתאמצת הרבה יותר לאכול מהבקבוק (לוקח לה איזה 20 ד"ק) ממה שהיה כשהיא ינקה(הנקות של 7 דקות בממוצע). לא חשבתי שיהיה לי כ"כ קשה, אני לא אחת שבוכה בקלות ואני פשוט לא מפסיקה....שילוב של עצב ותיסכול.... הפעמיים היחידות שהצלחנו היו בלילה כשהיא אכלה מתוך שינה (והיא מאוד התלהבה מהרעיון). לא רוצה להפסיק!!! היא עוד לא בת 5 חודשים, למה כ"כ מהר? נוש עדכונים אתמול הצלחתי להניק אותה פעמיים כשהיא מנומנמת אבל היום היא ממש לא מוכנה להתקרב לשד,חשבתי שאולי אנחנו בדרך הנכונה ופתאום חזרנו לסרוב מוחלט. ועוד משהו, יכול להיות שהחלב מדלדל אחרי 4 ימי שאיבה?יוצא לי הרבה פחות חלב מפעם, הגיוני שהשינוי יהיה כ"כ מהיר או שזה נובע אולי מהמצב הנפשי הרעוע? אשמח לשמוע רעיונות... תודה נטע
