מנסה בשלישית
היי, אני חדשה בפורום זה, ומאוד שמחה להיות פה ולהכיר את כל הבנות הנפלאות שכאן. אני בת 31. נשואה. אמא לילד מקסים בן חמש ולילדה נהדרת בת ארבע. מאז לידת ביתי הייתי עם התקן תוך ריחמי (טבעת), על מנת למנוע הריון, אך לפני כשבוע וחצי החלטנו לנסות את מזלנו בשלישית, וההתקן הוסר אחר כבוד. מצד אחד אני מאוד מתרגשת מהריון נוסף (בתקוה שיגיע), ומצד שני אני מלאת חששות. מנסיוני לא קל לגדל תינוקות. לא כל כך מתחשק לי להתחיל הכל מהתחלה: שוב טיטולים, מגבונים, בקבוקים, מטפלות (עול כלכלי בפני עצמו), בכי, שוב לטחון פירות וירקות, עגלות וכו' וכו' (לא לרוצה להפחיד אתכן). ההתמודדות עם החששות שבי קשה לי. רגע אני מלטפת את בטני בציפיה, ורגע לאחר מכן אני שואלת את עצמי אם ההחלטה להביא ילד שלישי היתה לענין. אני מוכנה נפשית להריון וללידה, אבל איך שהוא, לפעמים נראה לי שלמרות כל הרצון שלי לחבוק שוב תינוק, היום אני מרגישה (לפעמים) פחות מוכנה למחוייבות לתינוק. אני מאוד מעוניינת לשמוע את דעתכן על הלבטים שלי.
היי, אני חדשה בפורום זה, ומאוד שמחה להיות פה ולהכיר את כל הבנות הנפלאות שכאן. אני בת 31. נשואה. אמא לילד מקסים בן חמש ולילדה נהדרת בת ארבע. מאז לידת ביתי הייתי עם התקן תוך ריחמי (טבעת), על מנת למנוע הריון, אך לפני כשבוע וחצי החלטנו לנסות את מזלנו בשלישית, וההתקן הוסר אחר כבוד. מצד אחד אני מאוד מתרגשת מהריון נוסף (בתקוה שיגיע), ומצד שני אני מלאת חששות. מנסיוני לא קל לגדל תינוקות. לא כל כך מתחשק לי להתחיל הכל מהתחלה: שוב טיטולים, מגבונים, בקבוקים, מטפלות (עול כלכלי בפני עצמו), בכי, שוב לטחון פירות וירקות, עגלות וכו' וכו' (לא לרוצה להפחיד אתכן). ההתמודדות עם החששות שבי קשה לי. רגע אני מלטפת את בטני בציפיה, ורגע לאחר מכן אני שואלת את עצמי אם ההחלטה להביא ילד שלישי היתה לענין. אני מוכנה נפשית להריון וללידה, אבל איך שהוא, לפעמים נראה לי שלמרות כל הרצון שלי לחבוק שוב תינוק, היום אני מרגישה (לפעמים) פחות מוכנה למחוייבות לתינוק. אני מאוד מעוניינת לשמוע את דעתכן על הלבטים שלי.
