מניפניות
יוצאת דופן להתקלויות לא מעטות שהיו לי עם מניפניות מצויות לאחרונה שהיו במצב של רזון קיצוני (לא מפתיע לעונה) בהרי ירושלים ובבקעת ים המלח, - היתה התקלות אתמל בזוג השמן והגדול ביותר של מניפניות שראיתי אי פעם. הזוג הנ"ל נצפה בקובית בטון המשמשת כפיר איוורור של מתקן שאיבה של מי עין ברושים בנחל רבידה מעט מדרום לישוב בית זית. הסיבה שאני מביא את הדיווח לכאן היא שנראה שהן עשויות להיות פעילות כל השנה ממש, לאור האוורור החמים של מנועי השאיבה. במקום יש הרבה מאוד ביצים של בקיעות קודמות. עדיין אין תטולות חדשות. השאלה היא - האם סביר להניח שמצבן הטוב נובע מהיותן אמנם פעילות לאורך החורף כולו? או שהנסיון מלמד שהן תצאנה מאותו מחבוא לחרוף במסתור קריר? עוד דבר מענין, כשפתחתי את דלתות המתכת של הקוביה- היו שתי המניפניות (עצומות, כאמור) ושממית בתים - מקובצות. לא אחת על השניה, אבל מרחק סנטימטרים בודדים - מתחת לצינור פליטת האוויר. סתם מענין.
יוצאת דופן להתקלויות לא מעטות שהיו לי עם מניפניות מצויות לאחרונה שהיו במצב של רזון קיצוני (לא מפתיע לעונה) בהרי ירושלים ובבקעת ים המלח, - היתה התקלות אתמל בזוג השמן והגדול ביותר של מניפניות שראיתי אי פעם. הזוג הנ"ל נצפה בקובית בטון המשמשת כפיר איוורור של מתקן שאיבה של מי עין ברושים בנחל רבידה מעט מדרום לישוב בית זית. הסיבה שאני מביא את הדיווח לכאן היא שנראה שהן עשויות להיות פעילות כל השנה ממש, לאור האוורור החמים של מנועי השאיבה. במקום יש הרבה מאוד ביצים של בקיעות קודמות. עדיין אין תטולות חדשות. השאלה היא - האם סביר להניח שמצבן הטוב נובע מהיותן אמנם פעילות לאורך החורף כולו? או שהנסיון מלמד שהן תצאנה מאותו מחבוא לחרוף במסתור קריר? עוד דבר מענין, כשפתחתי את דלתות המתכת של הקוביה- היו שתי המניפניות (עצומות, כאמור) ושממית בתים - מקובצות. לא אחת על השניה, אבל מרחק סנטימטרים בודדים - מתחת לצינור פליטת האוויר. סתם מענין.