מניעת גירושין

מניעת גירושין

שלום רב,
אנחנו נשואים מעל 5 שנים, עברנו עליות וירידות בין השאר בגלל טיפולי פוריות שהניבו הריונות שלא החזיקו ובגלל התערבות יתר משפחתית מצדו.

בסיוע והכוונה של בני משפחתו ולאחר התערבות בוטה מצידם לאורך זמן הוגשה נגדי תביעת גירושין בין השאר בגלל סיוע כלכלי של הוריו שדורשים כעת את כספם חזרה ולדעתם גירושין מהווים עילה להשבת הכסף

לאחר מעשה הבינו בעלי והוריו כי עשו טעות וניסו למנוע את העמקת הקרע
אביו ואמו פנו לרב גדול שלאחר ששמע אותם ביקש גם לשמוע אותי
אביו יצר עימי קשר והסברתי לו שלאחר שקיבלתי כתב תביעה כזה איאלץ להגן על עצמי וגם הם עלולים להיפגע

בסופו של דבר לא הלכנו לרב והעניין נתקע

אני לא מעוניינת להתגרש ולא מוכנה להתגרש בשום אופן

גם לאחר שהגיש תביעת גירושין בזויה הזויה ומכוערת המשיך בעלי להגיע הביתה להתייחד עימי ואף נוהל מו"מ בנסיון להשכין שלום בית
אך המו"מ נקלע למבוי סתום עקב אי הסכמה של הוריו לתנאים שנקבעו ע"י עורך דינם- ויתורים כלכליים מצידי כצעד ראשון ולא להיפך


וכך, לפני כשלושה חודשים , למרות שבעלי התנהג כאחד שלא מעוניין להתגרש עד אשר המו"מ שנוהל מול הוריו ולא כ"כ מולו הגיע למבוי סתום, הוא נסוג מכוונתו ללכת לטיפול וחזר לדרוש גט

בלית ברירה, לאחר שניסיתי לפעול בדרכי שלום משהתקרב מועד הדיון בבית משפט לענייני משפחה נאלצתי להגיש כתב הגנה בו חשפתי את השקרים וההשמצות שנכתבו נגדי וחשפתי את הצד השני בסיפור
בעלי נפגע עד עמקי נשמתו בשמו ובשם בני משפחתו במקום להבין שלא פתחתי במלחמה אלא באתי להגן על עצמי לאחר שלא נותרה לי ברירה אחרת



אני לא מעוניינת להתגרש, ויודעת שכל המהלך הוא רעיון של הוריו על מנת לקבל את כספם חזרה להשליכני לרחוב.

בעלי זה שעזב את הבית , ומתגורר כעת אצל הוריו, ולדבריו פניו לגירושין בלבד ואני מצידי לא מוכנה להתגרש וגם אין לו עילה

אני עדיין בדירה המשותפת
אנחנו אחרי דיון ראשון ברבנות, ודיון ראשון בבית משפט לענייני משפחה בנושא פירוק שיתוף (איך אומרים, הלכו על כל הקופה....)\

בעלי עקשן מאוד, וגם תלותי מאוד בהוריו

כיצד אוכל לשכנע את בעלי להסכים ללכת לייעוץ זוגי?
 
גם זה עלה על הפרק

ההורים שלו פנו לרב לפני כמה חודשים אחרי שהוגשה התביעה והרב ביקש לשמוע גם אותי והבטיח לאבא שלו שאפילו נצליח להיות הורים אבל בסוף זה לא קרה
הם השמיצו אותי בצורה מכוערת אבל הרשו לעצמם להיפגע כשהגבתי והגנתי על עצמי בלית ברירה כאשר הבנתי שפניהם אינם לשלום והכל בגלל ממונה של אמו
 

spring666

New member
תצרפו אולי הסכם ממון להסדר הכולל כדי להוכיח להם שאת באה

בידיים נקיות.
אבל על רקע הדברים שכתבת, מדוע את חפצה כל כך לשמר קשר כזה שהוא בכל היבט לא טוב לך?
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
אני מאוד מתקשה להבין את מניעייך

כל ניתוח הגיוני של המצב מוליך לכיוון אחד בלבד: אין לקשר הזה שום עתיד.
לכן גישתך תמוהה בעיניי. למה כל כך חשוב לך הקשר העקום הזה?
האם זאת אהבה ענקית אליו? לאדם חלש, תלותי בהוריו, שלא מגן עליך אלא עושה יד אחת עם הוריו נגדך?
האם זאת תחושת משפחתיות מול אנשים שמוכנים להשמיץ אותך ולסחוט ולהשפיל אותך ולהותיר אותך חסרת כל?
ונגיד שיהיו לכם ילדים - איזה יחסים יהיו לך עם הסבא והסבתא האלה, אחרי פרשיה שכזו?
&nbsp
אני לא מצליח בשום דרך להבין מה גורם לך להתעקש על מצב חולה כל כך?
אם את רוצה בכל זאת לפרט מה שיקוליך, את מוזמנת. אולי יהיה כאן דיון מעניין סביב העניין.
&nbsp
לשאלתך, איך לשכנע אותו, אין לי תשובה.
אצל זוג שאצלו יש קשר טוב בין בני הזוג, אפשר או לבקש יפה, להסביר וכולי, או להתחיל ללכת לבד לטיפול ולקבל שם עצות יותר ספציפיות איך לעמוד מול ההתנגדות של הצד השני לטיפול.
אבל בעלך בכלל שבוי בידי הוריו. הוא אפילו לא גר איתך יותר. המפתח בכלל לא אצלו. אני לא רואה דרך לכך, וכאמור, אני גם חושב שמוטב כך.
&nbsp
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
ועוד משהו

אני רוצה להוסיף הערה חשובה, אבל גם מאוד רגישה.
היא עלולה לפגוע בך במקום הכי כואב. זאת לא הכוונה שלי, ואני מקווה מאוד שלא תיקחי את זה למקום הכואב.

נושא הפוריות:
נהוג לחשוב שבעיות פוריות הן בעיות פיזיולוגיות גרידא: חולשה של הביציות, או של הרחם, או של הזרע, או חוסר איזון הורמונלי וכולי.
למרות זאת, כבר מקובלת מאוד ההנחה שיש גם גורמים נפשיים, ואכן יש "נסים" רבים שקורים דווקא כשבני זוג כבר מוותרים ויורדים מסחרחרת הטיפולים, או אחרי לידה או אימוץ.
אבל יש גם רמה שלישית נוספת, שהולכת יחד עם גוף ונפש, וזו רמת הקשר. הפריה של ביצית היא גם משהו שקורה בין בני זוג. חוסר הרמוניה בין בני זוג יכול לגרום לכך שלא יקרה ביוץ.
נכון שזו איננה אמירה מדעית. תקראי לזה מיסטיקה או רוחניות (ח' בשווא נח). תקראי לזה איך שאת רוצה. אבל גם המדע לא מבין הכל. רחוק מזה. לכן אני אשאיר את המשפט שכתבתי כרגע לשיפוטך הפרטי (ולשיפוטו של כל קורא באשר הוא).


הקשר שלכם לא הרמוני, וזה בלשון המעטה. הקושי להרות יכול להיות אינדיקציה נוספת שזה לא הזיווג הנכון לך.
עם אותה ביולוגיה שיש לך, יתכן מאוד שעם בן זוג אחר תהרי יותר בקלות, ואולי אפילו בלי טיפולים בכלל.

שמי לב: אני לא טוען חלילה שכל זוג שיש לו קשיי פוריות איננו מתאים! ממש ממש לא!!!
אבל כשכל הגורמים מצביעים בכיוון אחד, כדאי לשים לב בכל הרצינות לכיוון הזה.
 

niva99

New member
אני מבינה את מה שאתה אומר מריוס

אז איך תסביר את העובדה שנולדים ילדים גם כתוצאה ממעשה אונס - איפה ההרמוניה שם?
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
אם זה היה דיבייט, הייתי מכריז שניצחת

לא באתי לטעון טענה גורפת שעל פי ההרמוניה יקום או יפול דבר. לא כל טענה היא שחור ולבן.
&nbsp
אני מדבר על מקרים מסוימים בלבד. והמקרים האלה קורים. אפשר לייחס אותם, אם רוצים, גם ליד הגורל, המקרה או לשינויים בלתי נצפים. ואו לתפילות לקדוש ברוך הוא. או לקרינה קוסמית. הכל נכון.
&nbsp
 
ראשית תודה על התגובה המהירה

אני מודה על התגובה המהירה ולא אני לא נפגעת ממה שכתבת

ואגב, ההורים שלו פנו לרב גדול כשבועיים אחרי הגשת התביעות ששמע אותם והיה מספיק חכם לבקש לשמוע גם אותי ואפילו הבטיח לאבא שלו שגם נכדים יזכה לראות מאיתנו אבל זה לא יצא אל הפועל בסופו של דבר

היו גם ימים אחרים, בהם אמו נהגה להתייעץ איתי על כל עניין כמו המלצה על בעל מקצוע וכיוב, ואני גם כיבדתי מאוד אותה ואת דעתה
היא קיבלה את הכבוד המגיע לה ותמיד הגעתי להתארח בידיים מלאות ואף השתתפתי בהכנת שולחן השבת/חג
היה קשר טוב עם כל בני המשפחה אבל משום מה בכל ריב קטן ישר היו מתחילים "ברוגזים" מצידם כי אני והוא רבנו
לפני כשנה אמו פנתה ל"בבא" כנראה מכיון ששמעה מבעלי תלונות שונות ולפי דברי בעלי (שלפעמים גם נוטה לסלף את המציאות) זה טען שעלינו להתגרש ומאז אף אחד לא מוצא מנוח
שנינו באים מבית דתי, והבחור כבר התגרש פעם אחת....עד לפני שלושה חודשים למרות הכל הוא רצה לנסות שלום בית
שנינו לא צעירים, היתה אהבה ענקית משני הכיוונים אבל חוסר היכולת של שנינו להתמודד בזמן טיפולי הפוריות ובעוד מצבי לחץ הביאה אותו כל פעם להכריז "נשברתי, אני רוצה להיפרד"

אין רק אשם אחד במצב, כל צד תרם את חלקו. גם אני לא תמיד התחשבתי ברצונותיו, ונפגעתי וכעסתי כשלא התנהג כמו בעל וברח מאחריות וממחויבות אבל אני יודעת גם להתסתכל על הצדדים החיובים שבו: הנדיבות החום החיבה וגם יסלחו לי כולם עניינים שבינו לבינה שהיו נהדרים


יש להם אופי במשפחה שמותר להם לפגוע בכל העולם מבלי לעצור באדום אבל אם מישהו בלי כוונה או עם כוונה פגע בהם אז חבל לו על הזמן. מותר לפגוע מותר לנסות להשפיל מותר להתבטא בצורה מכוערת אבל אסור שיענו להם.....והכי חמור שכולם מנהלים לו את החיים

עד הגשת התביעה הוא לא היה מוכן בשום מצב לשמוע על טיפול זוגי וכשכבר הסכים ורצה ועוד 3 חודשים אחרי הגשת התביעה הארורה האמא היקרה שלו התנגדה לפני שנמכור את הבית ופוצצה את הכל
אם הייתי יכולה להאמין שפניהם באמת לשלום אולי עוד יכולתי לקבל את המצב ומיד למכור את הבית אבל כל מה שביקשתי זה להתחיל בייצוב הזוגיות ואז להתקדם לצעד הבא אבל היא לא הסכימה והסיתה גם אותו

אנשים ניסו לומר לי ש"אולי נכשלתי במשימה להביא לה נכדים ולכן היא מתנהגת ככה" אבל הרעיון לא מקובל עליי במיוחד שהבעיה לא רק אצלי ובעיקר לא אצלי.

מודה שגם אני טעיתי לא פעם והייתי מלינה באוזני אמו על ההתנהגות שלו

יש לאמא שלו כבר נכדה אחת שלמרות שהוריה גרושים(שוב בין השאר בזכות התערבות הסבתא) והנכדה זוכה למירב הפינוקים והיחס

אבא שלי מעולם לא העז להתערב לטובתי מולו אדרבה תמיד היה נותן לו להרגיש כמו בן וכאילו "משתתף בצערו" בחיבה על מנת שירגיש נוח. גם אביו הסביר לו שאבא שלי סה"כ רוצה שירגיש נוח ולא בא לשלול את התנהגות בתו

היו לא מעט זמנים יפים בזוגיות הזאת וכמו שאפשר לוותר ולחתוך עכשיו אף ארחד לא יכול להבטיח שבחוץ מחכה נסיך חלומות שידע להתנהג יפה יותר.

מבחינתי גירושין כרגע לא באים בחשבון עד שלא אדע שניסיתי לשמר ולשפר את הקיים וזה כל מה שאני מבקשת
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
התאור שלך נוגע ללב בכנות ובכאב שלו

בואי נגיד שהצלחת לשכנע אותי ששווה לנסות לתקן (אם כי לא השתכנעתי שיש סיכוי - אבל תמיד יש איזה סיכוי. לך תדע...)

אני מציע לך שתפני אותו לשירשור הזה. אולי קריאת הדברים הכנים שלך תעשה את העבודה.
 
את יודעת, זוגיות ממש לא חייבת להיות מלחמה

היא אמורה להיות מצב שבו שני אנשים שאוהבים זה את זו - ולהיפך, חוברים יחד למטרה משותפת (להקים בית ומשפחה, לצלוח את תלאות החיים בשיתוף פעולה, לבלות יחד ולהעשיר זה את עולמה של זו - ולהיפך).
אתם, אחרי שנכשלתם בכל פרמטר אפשרי שנדרש לצורך קיום זוגיות ועוד כופפתם זה לזו את היד מאחורי הגב בכל דרך אפשרית, כנראה לעולם לא תצליחו לזכות שוב זה באמונה של זו - ולהיפך וסביר שגם לא תצליחו לשתף פעולה.
האם זה מה שאת מבקשת לעצמך לשארית חייך? מלחמות, כיפופי ידיים, מאבקי כח...
אני מניחה שויתור על הנישואים הללו הוא מבחינתך הודאה בכישלון, אבל לפעמים להודות בכך זאת הגדולה והדבר הכי טוב שתוכלי לעשות למען עצמך - ומשם, מהנקודה הנמוכה הזאת, להתחיל לצמוח.
 
מי מחפש מלחמות?

יקירתי,

אני לא מחפשת לא מלחמות ולא לכופף ידיים לאף אחד, אני מבקשת את חיי הנישואין שלי שנגזלו ונרמסו ממני ע"י בריונים
מאבקי הכוח הם רק על דבר אחד: הדירה שנרכשה על שמינו ושאמו מתעקשת כל כך שנמכור כצעד ראשון
ובגללה התחיל כל הקרב המכוער הזה

לא אני בחרתי במלחמה הזאת וגם דרך הפעולה שלי לא נבחרה על ידי מראש. הייתי צריכה להרשות להם להכפיש את שמי לנסות לזרוק אותי מהבית שלי ולשבת באפס מעשה במקום להוכיח שהכל בדיות?

בעלי היקר עם כל "הרצון להיפרד" המשיך לבוא הביתה גם אחרי הגשת כתב התביעה, המשיך לשמור איתי על קשר יומיומי וגם לנהל איתי חיי זוגיות, וגם חזר ואמר שאם נצליח הוא ישמח לנסות להשיג שלום בית אבל.....התנאי שלו בהוראת אמו היה מכירת הבית כצעד ראשון וזו הסיבה שהעניין התפוצץ

את יכולה להבטיח לי שבחוץ יש מציאות יותר שוות? ככה במחי יד לוותר כי אמא שלו לוחצת ועשתה לו שטיפת מוח?

תמיד אפשר להתגרש גם אחר כך, זה לא חבר וחברה שיצאו שנתיים חיו ביחד והחליטו שנמאס להם מהזוגיות, אלו חיי נישואין שידעו לא מעט ימים יפים וטובים לא רק ריבים וניתוק

אני לא נערה בת 16 ולא אני לא מפחדת מ"הודאה בכישלון", אף אחד אינו מושלם ומי שלא מנסה לא נכשל ולא נופל אבל גם לא זוכה לחוות
אני מאמינה שאפשר גם אחרת, וגם אם בסופו של דבר ניפרד זה לא יבוא מתוך לחץ של המשפחה שלו אלא מהבנה של שנינו שזה מה שמתאים
 
הדרך היחידה שלך להוכיח שרק שלום בית, אהבה ורצון לזוגיות טובה

הם שמובילים אותך ולא שום תאוות בצע או רצון "להשתלט" על הנכסים שנרכשו מכספי משפחתו - היא להסכים לתנאי של אמא שלו, למכור את הבית (וכמובן, להחזיר לה את חלקה בהשקעה ואת היתרה - אם יש כזאת, לשים בפיקדון משותף לך ולבעלך).
כל עוד לא תסכימי לכך, ימשיכו לחשוד בך שכוונותייך לא טהורות.
האם את מוכנה לקחת את ההימור הזה?
 
חובטת יקרה

ערב טוב גם לך

שאלת מליון הדולר
הייתי מסכימה אבל לא כצעד ראשון, אולי בהסכם שבו שנינו מתחייבים שתוך כך וכך זמן הבית נמכר וה"תורמת" מקבלת את השקעתה חזרה אבל גם מצידה צריכה להיות התחייבות שהיא לא מתערבת בזוגיות שלנו, ומאפשרת לנו להתמודד לבד עם העניינים בינינו או עם גורם מקצועי חיצוני
 
כאשר את באה לנהל משא ומתן - דעי את מקומך

ניתוח "קר" של הדברים מראה את הנתונים הבאים:
1 - את רוצה שלום בית.
2 - הם רוצים להגן על ההשקעה הכלכלית שלהם למקרה ששלום הבית לא יצלח.
כדי לנסות להשיג את שלום הבית שאת רוצה, את תצטרכי לתת להם משהו. מבחינתם "התחייבות עתידית לויתור על הנכס" איננה קורבן מספק. אין להם אמון בך ובטוהר כוונותייך (והאמת היא שעו"ד טוב, יוכל אולי בבוא העת להראות בבית משפט שהויתור שלך על חלקך בבית איננו חוקי כי נעשה תחת לחץ ולא מתוך בחירה חופשית אמיתית...). בדיון הזה ביניכם לרצון שלך בשלום בית יש אולי כוונות טובות, אבל אין לו שיניים...
מאחר ואת הצד החלש בדיון הזה (רגשית וכלכלית), אני לא חושבת שאת יכולה להרשות לעצמך לבוא אל חמותך בדרישות שגם היא תוותר על משהו. אין לה שום רצון או אינטרס לבוא לקראתך... מצידה תעופי לה מהחיים ותעזבי אותה ואת הבן שלה בשקט כבר היום (אני יודעת, אני יודעת... את הדבר הכי טוב שקרה לו ושנייה אחרי שהיא תעיף אותך היא תתחרט כי מי בכלל תרצה את ה"תכשיט" שלה... אבל בנתיים היא עדיין לא מבינה את זה
).
אז שיהיה לך בהצלחה ותזכרי: לא מאיימים על יונה ביין...
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
לא מקבל את הניתוח הכלכלי

לא אני ולא את יודעים מה המצב האמיתי שם. מה החמות נתנה, באילו תנאים נתנה, מה הביאה השואלת וכולי.
אנחנו גם לא יודעים את פרטי הדרישה ותנאיה.
אפשר לנחש שככה וככה או להניח שככה ואחרת. אבל שום ניחוש איננו תחליף לעובדות השלמות, מגובות במסכמים שיש לכל אחד מהן מעמד שונה משלו: פה מכתב, פה מייל, פה הבטחה בעל פה.
בעולם המשפט עכל פרט קובע. לא כדאי שנייעץ לה עצות כלכליות במצב של חוסר ידע.

ולך השואלת אני אומר: אני מבין את רצונך בשלום. רק תיזהרי מרוב רצון לשלום לא לעשות הסכם מטופש סטייל אירן והמעצמות.
 

אמרלדה

Active member
לא כל כך ברור לי מה את מחפשת פה. בלי לפגוע, חלילה

את החלטת: על הנישואין האלה את לא מוכנה לוותר.
הוא החליט: ללכת בעקבות בקשתה של אמו.
את החלטת: להילחם על זכויותייך החוקיות (החוק לצידך, חצי מהבית שייך לך)
הוא החליט: אם את לא מוותרת על זכויותייך החוקיות, הוא לא רוצה להיות בעלך.
&nbsp
מה את מבקשת מאתנו? עושה רושם שאת תעמדי בדעתך והוא יעמוד בדעתו עוד זמן רב,
מה שלא יאפשר לכם חיים נורמליים בשום צורה, ביחד או לחוד.
לי כואב הלב על בזבוז כזה, אבל זו הבחירה שלכם.
את מבקשת מאתנו דרכים לשנות את דעתו. איך נוכל? את מכירה אותו טוב יותר מאתנו.
ובכל מקרה, לכל מה שכותבים לך כאן יש לך תשובה ברורה: אני לא מוכנה לפרק.
אני לגמרי מכבדת את זה, רק טוענת שמשום מה לנישואין צריך שניים.
בהצלחה.
 
אמרלדה היקרה

לפני שלושה חודשים הוא רצה מאוד להילחם על הצלת הנישואין אבל אמא שלו שיגעה לו הראש ולחצה שהתנאי שלה לנסיון שלום בית מותנה במכירת הבית כצעד ראשון וכפועל יוצא מכך השבת כספים שהלוותה לנו לרכישת הבית- מה שהיא זכאית לו אם נתגרש והיא רוצה להבטיח לעצמה בכל מקרה עוד קודם


לדעתך אני צריכה לתת לה מה שהיא תובעת על מגש של כסף מיד?
נכון שלנישואין צריך שניים, אבל גירושין זה לא לזרוק עגבניה שעמדה בשמש שבוע וחצי ונקרבה, ובמיוחד שמי שניצח על התביעה הזאת זה אמא שלו גם אחרי שהתפייסנו היא החליטה שהיא "הולכת עם הגירושין עד הסוף" בין השאר כי נמאס לה מהקיטורים שלו ומפני שהיא רגילה להתערב לכל הילדים שלה בחיים ולהזיק בלי להרגיש

גיסתי התגרשה לפני כמה שנים עם ילדה בת שנתיים ולמרות מה שעברה עם בעלה לא שיתפה את הוריה עד לשלב מאוד מתקדם בתיק שלה מתוך מחשבה ש"אם בסופו של דבר תצליח להתפייס עם בעלה הוריה ישנאו אותו על מה שעברה איתו" ולמרות הכל לצערינו היא לא הצליחה להציל את הנישואין שלה גם כשהוריה התערבו ואולי גם בגלל התערבות יתר שלהם בחיי הזוגיות שלה

הכסף של אמא של בעלי מובטח לה בחוזה ואני גם מוכנה להחזיר לה אותו מבלי להיפרד ולהתגרש השאלה מה יבוא קודם הכסף או השלום?
לא טוב לו עכשיו וגם אני סובלת אבל אני מבקשת לנסות להשכין שלום לפני שאני מוותרת

להתגרש אפשר גם אחר כך, בעלי כבר חווה גירושין פעם אחת ולא ביוזמתו האם לא הגיע הזמן לנסות להשקיע ולשמר ולא להרים ידיים ולוותר כל כך מהר?
 

niva99

New member
אפשר כמה שאלות ברשותך?

מה גורם לך להיאחז ב"קרנות המזבח"?
את לא חייבת לענות - אלא רק לעצמך...

האם הקשר באמת שווה מלחמה?
האם מה שמחזיק את העניין - זה החשש שלא לצאת פראיירית?
הם את חוששת בגלל גילך ה"מתקדם" שתתקשי למצוא זוגיות שניה?
האם זה בגלל החשש מהטייטל של הגרושה?
 
למעלה