מניעה מראש?

sayelets

New member
מניעה מראש?

קודם אני רוצה לציין שיש לי חמות נהדרת ואני מאוד אוהבת אותה.
גיסתי ובעלה מועניינים לקנות דירה וחמותי הציעה להם שעד שהיא תהיה מוכנה לעבור לגור אצלה (היא אלמנה עם ילדה בת 14 בבית) לתקופה של שנתיים.
גיסי ישר קפץ על ההזמנה. יש להם ילדה בת שנתיים ולי בן בן שנתיים ותינוקת.
הבת שלהם מאוד רכושנית כלפי צעצועים וכלפי הסבתא. הבן שלי תמיד מוותר לה על משחקים כי היא ישר בוכה ומתחילה הצגה שלמה. כל דבר היא מנכסת לעצמה.

אני פוחדת שכשהם יעברו בעצם הבית של הסבתא יהיה שלה, הכל בו יהיה מנוכס לה, בני בעצם לא יבוא לסבתא אלא אליה הביתה, וכבר היום היא מקנאה מאוד אם חמותי מחזיקה למשל את התינוקת שלי, אז מה יהיה אם הם יגורו יחד?


איך אני יוצרת מאין גבולות, שידעו שהבן שלי בא לסבתא והצעצועים שם שלו גם? חבל לי שלא יהיה לו את הזמן סבתא לבד כמו שהיה לו עד עכשיו, כשהיה נשאר לישון (הוא מאוד אוהב) והבת שלי בכלל לא תכיר את זה, את הפינוק של סבתא לבד כי היא תמיד תהיה ברקע.

מה גם אני לא ממש ארגיש בנוח כי גיסי הוא ישר ירגיש כבעל הבית ואני ארגיש כאילו אני מתארחת אצלו.
בנוסף חמותי תמיד עוזרת להם כספית (והם לא צריכים מרויחים יפה מאוד) ואנחנו כלל לא מקבלים עזרה, גם מתנה לתחתונה הם קיבלו כפול כי אנחנו התחתנו שנה אחרי ולחמותי לא נשאר.
על פניו זה לא הפריע לי כי אני לא מעוניינת שהיא תכנס לחובות בשביל מתנה אבל כן מפריע לי שעכשיו הם יחיו על חשבונה ומתכננים לחסוך ככה כסף כי הם לא יכולים משכנתא ואנחנו לא מקבלים עזרה בכלל. וגם לנו מאוד צפוף עם משכנתא .
אבל בנושא הזה צריך לחיות עם זה. תמיד יש לי הרגשה שהיא מאוד סומכת על בעלי שנסתדר.

השאלה הגדולה איך אני מונעת מראש את כל הבלאגן הזה ואיך אומרת לחמותי?
 

restart2

New member
קבלת המציאות

היי


נתחיל מהכותר - מניעה מראש?
מה המטרה שלך?
אם המטרה למנוע את המעבר של משפחת אחות בעלך לחמות....
נראה לי שאת מתיימרת להתערבות שאינה מקומך.

לדעתי עלייך ללמוד לקבל ולהכיל את המציאות כפי שהחמות רוצה.
החמות היא עצמאית ומחליטה לסייע לבתה- זכותה.
ממליצה לך לשנות גישה מפחד,קנאה = לפרגון .

המציאות פחות נוחה לך ולבני בתך
את יכולה לשוחח עם בעלך ואולי לקבוע יום סבתה בשבוע בו היא מגיעה אליכם ונטו
עם הילדים במקום הטבעי שלהם או בילוי משותף סר ט/הצגה עם הגדול..

לגביי תחושות שלך כשתתארחו אצל החמות-
קשור בך אם תביני שהעניין זמני, אין פה תחרות בינ ךוהגיס..
ותתחמי את הביקור מבחינתך לנוח ונעים וימנע קונפליקט...
לגביי הילדה הבוכייה - כן הסבירות גבוהה שתרגיש בבית וכך אמור להיות.
הוריה אמורים לצור אצלה שיתוף, אם לא קיים - הרי את אמונה על בנך
כמו שהיום את תוחמת - גם בעתיד.

תגובה למציאות קיימת ולא התנגדות לה תוביל אותך גם לרווחים לא רק הפסדים שאת צופה היום.
מה דעתו של בעלך ?
ממליצה לך להתבונן היטב בגישה שלך לחמות ולגיסים-

בהצלחה

אירית
 

רחליקה האחת

Member
מנהל
אירית, יפה כתבת אבל

ייתכן שהכותבת חשה תחושת קיפוח והתרעומת כבר בפנים.

איך ניתן להשתחרר מכך?

האם רק ע"י התבוננות?

ומה עם ההסטוריה של היחסים?

לפעמים נדמה לי שמצפים ממני ככלה להעניק לחמותי זכויותיתר

ולנכס לעצמי רק חובות ועוד חובות.

אני לא רובוט!!!

גם לי יש ציפיות/רגשות/כוונות!

לא אוהבת גישה שכזאת לפיה

זכות הבחירה היא של החמות

ועל הכותבת "להשלים" עם זה.

ולכן לא ממליצה עליה לכותבת זו ו/או אחרת.

החיים חייב להתקיים עיקרון הדדיות לטעמי.


חברה שלי סיפרה לי פעם שגילתה שלבעלה יש מאהבת:

"מותק, אותי את לא תשני. תשלימי עם זה. זה מה יש. ממך אני לא מתגרש" הוא אמר.

מאוד הגיוני, לא?!

כשבכתה אמרתי לה מה דעתי.

בכל אופן, אירית,

תודה על שאת מאירה נקודות חשובות.

יום מתוק.
 

restart2

New member
סליחה- החמות אמורה להחליט לפי?

היי רחליקה

הכותבת היא כלה חמודה שחוששת מהשינוי
שיחל במשפחת מוצא של ב ע ל ה.

החמות לא אמורה להחליט אם לסייע לבתה או לאו לפי
נוחיות או הסתגלות כלתה.

קבלת ההחלטות שלה עצמאית ומוזר לי שכתבת-

"לא אוהבת גישה שכזאת לפיה זכות הבחירה היא של החמות..."

כמו שיש לזוג אוטונומיה לבחור את הבחירות שלהם כך לחמות.

תארי לעצמך שזוג מחליט על רילוקשיין לשלוש שנים לחו"ל-
והחמות מסבירה ועורכת אין ספור נסיונות לבטל את רוע הגזירה מבחינתה..

מה היית אומרת?
היית נותנת לגטימציה לחמות להחליט בהתאם לצרכיה? בקשתה?

כן במקרים רבים מגרש החיים הוא לא שלנו ואנו צופים בו-
לא נוח ומשפיע עלינו -יש לנו אפשרות בחירה-
להסתגל או לאו- לדוגמא:
כשהבוס או הבוסית מתחלפים בעבודה...
את יכולה להתנגד אבל - לרוב ההתנגדות תשוב אלייך חזרה..

גם פה - בכל מערכת יחסים יש מעורבות והתערבות.
החמות החליטה -
האם לגטימי להתערב בהחלטה?
והאם לגטימי שהכלה תתערב מהסיבות שפרטה?

אירית
 

רחליקה האחת

Member
מנהל
אירית מתוקה,לא הבנתי,

האם לשיטתך לחמות יש להעניק זכויות יתר ולכלה חובות אינסופיים?


מסכימה עימך שזכותה של החמות לעשות ברכושה/נכסיה/כספה/זמנה ככל העולה על רוחה! זה מדוייק.


האם הכלה תמיד מסוגלת להמנע מכאב סביב תחושת הקיפוח?הנידוי?העלבון הצורב?

איך נמנעים מרגשות, אירית? איך מוחקים כאב?האם בניתוח הגיוני בלבד שלל המצב והמנעות

מחבית הזכרונות היושבת בלב?

האם כוחה של ריאליזציה למחוק רגשות קשים?

אודה לך על הסבר.


אגב, דבריי לטעמי הוצאו מהקשרם.

יום טוב,

רחל

 

restart2

New member
רגשות תחושות ורציונאליזציה

היי רחליקה

אנחנו ברוב התגובות מסתובבות סביב השאלה שאת שואלת:

"האם הכלה תמיד מסוגלת להמנע מכאב סביב תחושת קיפוח?הנידוי?העלבון הצורב?"

ראשית כן לרציונליזציה - כוח המחשבה וההגיון יש אפשרות לפרש ולנהל את הרגש
שנית- לקחת אחריות על הרגש
לא להאשים שום גורם במה שאת מרגישה.

אחר או אחרת יכול לחוות את אותה חוויה ולחוש אחרת..
לדוגמא- לכותבת מפריע ומתסכל ולבעלה יתכן שלא מפריע כלל.

לקיחת אחריות על התחושה מאפשרת בירור ובחינה למקום שבו אנו חווים
את אותה פרשנות

לדוגמא- אם ההכותבת לא הייתה מחזיקה בפרדיגמה שאומרת-
החמות מחוייבת לילדיה באופן שווה-
לא הייתה כועסת ומתרעמת על עזרת יתר לגיסה.
אם הייתה מסגלת תבנית חשיבה- שאומרת - איזה כיף לי שאנחנו מסתדרים
מצויין באופן עצמאי, איזה כיף שיש לי את ביתי ומבצרי..
איזה חמות מופלאה שיוצאת מגדרה לסייע לבתה..

כפי שייעתי לפונה לשנות לגישה - לפרגון.
להתבונן כמבוגר ולא כילד נזקק...

על רבע רגל אחת...
אירית
 

רחליקה האחת

Member
מנהל
אירית,תודה מכל הלב

"כוח המחשבה וההגיון יש אפשרות לפרש ולנהל את הרגש"

על זה אני בוחרת עוד קצת לחשוב.



יום טוב,

רחל
 

רחליקה האחת

Member
מנהל
מדברים עם הבעל

שמחתי לקרוא שמערכת יחסייך עם חמותך נהדרת.

דברי עם בעלך וספרי ללו מה שכתבת כאן.

הביעי את חששותייך ונסו לגבש החלטה.

הוא אמור להיות השגריר שלך אצל בני משפחתו.

אפשר בהחלט לבנות גבולות ולבקש מהבעל להעיר לאחותו אם ילדתו

פוגעת בילדכם/רגשותיו וכו'.

מבינה אותך. לא פשוט לשלם אינספור מחירים בגלל בחירות

של אחרים.

מה שבידייך נסי לשנות . אני בטוחה שתצליחי.

יום טוב
 

mykal

New member
כתבו לך כבר תשובות,

ואני רק מבקשת ל'חדד' את הגישה שלך.

את הגדרתת פה--מניעה.
המניעה הכי יפה ונכונה, זה להתכונן ולקבל.
לנטרל את הרגשות השליליים מכח התבונה שלך.

את כבר בנית סצנריום 'סרט' מסוים,
שבעצם נובע מסך ההתנסויות שלך.
ולכן אני הייתי מחלקת את עשיתך לשנים--
עכשיו--אל תגידי כלום לא לבעלך, לא לחמותך,
הרי אין לך דרך לשנות את ה'גזירה ומה שנלוה אליה'.
ואם את תפתחי--בסוף את תהיי האשמה, הרעה, הלא מפרגנת הקנאית--למה לך?

אבל את נבונה--זוזי קצת הצידה, הם 'ישתלטו על הבית,
אז תמצאי מספיק תירוצים להגיע פחות.
תזמיני את חמותך אליך כדי שתוכל להנות מהנכדים ולנוח,
(לא קל לקבל משפחה לחיים משותפים).

תהפכי להיות האוזן הקשבת לחמותך, --רק תקשיבי, אל תגיבי,
אל תדברי נגדם--שהיא תעשה את זה כי זה יקרה.
החכמה--לא להתערב ולהנות ממה שבכ"ז אפשר.

מאחלת לך להעביר את התקופה ברוגע ולמקסם יחסים,
כיון שאת נבונה אני בהחלט סומכת עליך שתצליחי.
אם תרצי לשחרר קיטור, אנחנו כאן לחבק ולחזק.
טפחי את המשפחה שבנית עד כה.
 

ayaht

New member
מסכימה עם mykal ומוסיפה

לטעמי, מה שחשוב זה טובת הילד.

לא לדחוף אותו למקום שבו הוא סוג ב'.
אי אפשר לכפות על הסבתא לתת יחס שווה.
אבל בטח לא צריך לכפות על הילד לבלות איפה שלא טוב לו.

אז.. לנסות לראות איך הולך. ואם לא הולך... לצמצם מפגשים.

משום מה כל הזמן דואגים בפורום הזה מ"איך הילד יגדל בלי סבתא", והאמת שאני לא מבינה את זה.

חייבת לספר לכם שבמקרה שלי, הכריחו אותי להיות בקשר עם הסבתא היחידה שהיתה לי, ושום דבר טוב לא יצא מזה.
את הנזקים אני סוחבת עד היום.
בעיני: סבתא לא בכל מחיר.
רק אם היא בריאה בנפשה ויש לה מספיק יכולת לאהוב את הנכד ולא להפיל עליו את כל הצרות שלה.
 
מה באמת כואב לך?

היחסים בין הסבתא לבעלך או העובדה שהם מקבלים יותר מכם?

שלא תביני אותי לא נכון, זה שיש אחים שמקבלים הכל ואחים שרק מצופה מהם זה מרגיז ביותר אבל אין מה לעשות חוץ מלהשלים עם זה. בסופו של דבר זה הכל בחירה של חמותך ואת לא יכולה להכתיב לה מה לעשות עם הכסף שלה או במי לתמוך באיזה צורה.

אם הבעיה היא באמת היחסים עם הסבתא, אז את צריכה לדבר עם חמותך ישירות. אמרת שיש לכם יחסים טובים. תשבי איתה ותסבירי שאת מקווה שהיא תמצא את הזמן להיות קצת לבד עם הילדים שלך. תבואי אליה בגישה טובה ותסבירי לה שמאד חשובים לך היחסים בינה לבין ילדייך, אני בטוחה שהיא תמצא דרך להסתדר.

לגבי גיסך שירגיש בעל הבית? בפעם הראשונה שהוא עושה או אומר משהו שמרמז שהוא חושב שזה הבית שלו, תעירי לו שגם הוא אורח וגר שם תודות לטוב ליבה של חמותך.
 

sayelets

New member
היחסים נהדרים

בעלי הוא האוזן הקשבת של חמותי, ואני בקשר מצויין איתה ודדוקא בגלל זה היא סומכת עלינו שתמיד נסתדר , כי אנחנו עם הראש על הכתפיים.
ואנחנו תמיד עוזרים לה כשצריך.

ואין בעיה עם היחסים עם סבתא, יש בעיה של משפחה שנותנת לבת להשתלט כביכול ולגיס שמרגיס שמותר לו.
 
גם לגיסי וגיסיתי יש נטיות כאלה

הייתה תקופה שהיינו באים לבקר את חמותי והם תמיד היו שם (למרות שלא גרו שם) והיו מתנהגים כאילו הם מלכי העולם והיקום. יום אחד בעלי חטף מזה חום והבהיר לאימא שלו שאו שהוא הבן שלה בדיוק כמו שאח שלו הוא הבן שלה ומגיע לו אותה רמה של כבוד או שאנחנו לא מגיעים יותר לביקורים.

לטעמי, הדיבור צריך להיות שלך או של בעלך מול חמותך. להסביר בצורה נעימה שאת רוצה להרגיש טוב ונעים כשאת באה לבקר ולא כאילו את מתארחת אצל גיסך. אם הם לא מצליחים להתאפס על עצמם, אז אין ברירה אלא להצביע ברגליים ופשוט לא להגיע. להסביר לסבתא שהיא מוזמנת לבוא לראות את הנכדים אצלך בבית אבל את לא מוכנה להיות במקום בו לא טוב לך.
 
אני בדיעה שלפעמים צריך לדעת לפרגן...

זה הכסף שלה והבחירה שלה למי לתת אותו ולמי לעזור.
אם תתמקדי פחות בקנאה ויותר בהבנה שחמותך סה"כ רוצה לעזור לילדיה ולמשפחותיהם וגם אם זה לא נראה לך שהיא עוזרת לך-אולי היא כן עוזרת בדרכה שלה ואולי היא מרגישה שאתם מסוגלים בכוחות עצמכם ומאמינה בכם וביכולת שלכם לכלכל את עצמכם.

ולגבי הצעצועים-זה צעצועים שלמיטב הבנתי נקנו על ידי הסבא והסבתא, וגם אם לא-לדעתי זה שיעור שחשוב ללמד את ילדכם וגם את עצמכם-לחלוק זו לא מילה גסה. אז הילדה תשחק, אז מה... תביאו לילד משחק ספציפי שיהיה רק שלו ורק הוא ישחק בו, ושכל השאר יהיה לכלל הילדים שמגיעים.
 
למעלה