מניסיון אני אומר
שאין עצה לצאת מכל הבלבולים,הדיכאון, העצב כמו להתבודד כלומר לדבר עם הקב"ה זמן מסויים ביום שמיוחד לזה (נכון שרוב האנשים כל היום מדברים עם אלוקים אבל זמן מסויים) ושפוך את הלב לפחות 10 דקות ואפילו שעה. ולספר כל מה שכואב. אני לא פוסל בעת הצורך לקחת טיפול אבל זה הבסיס ליציבות ורוגע בחיים. אני הייתי מטופל אצל פסיכולוג שסתם לא הבין אותי, וגם אם כן תמיד כיף שמישהו שומע אותך אבל עזרה אמיתי קיבלתי רק בדיבור והשיחה עם אלוהים. דרך אגב אפשר בכל מקום מהשדות עד מתחת לשמיכה. אני חושב אישית שזה יהיה מקום שתוכל לדבר בקול רם בלי להתבייש מאחרים כי ככה יוצא הרבה.
שאין עצה לצאת מכל הבלבולים,הדיכאון, העצב כמו להתבודד כלומר לדבר עם הקב"ה זמן מסויים ביום שמיוחד לזה (נכון שרוב האנשים כל היום מדברים עם אלוקים אבל זמן מסויים) ושפוך את הלב לפחות 10 דקות ואפילו שעה. ולספר כל מה שכואב. אני לא פוסל בעת הצורך לקחת טיפול אבל זה הבסיס ליציבות ורוגע בחיים. אני הייתי מטופל אצל פסיכולוג שסתם לא הבין אותי, וגם אם כן תמיד כיף שמישהו שומע אותך אבל עזרה אמיתי קיבלתי רק בדיבור והשיחה עם אלוהים. דרך אגב אפשר בכל מקום מהשדות עד מתחת לשמיכה. אני חושב אישית שזה יהיה מקום שתוכל לדבר בקול רם בלי להתבייש מאחרים כי ככה יוצא הרבה.