מנטרות - מה זה עושה
"אימא, כואב לי הראש,, איפה יש כדור נגד כאבים...?" האם בזמן אמת - כאשר אתם חשים פחד או מרגישים כל רגש שאתם לא רוצים / קשה להתמודד עמו, האם אתם משתמשים במנטרות (מילים שאתם אומרים לעצמכם שוב ושוב במטרה "לעבור" את הסיטואציה בנוחות ובקלות) ? לדוגמא, אדם אשר נתקל בפחד מפני מה אנשים יחשבו עליו, עוצר את הכל ואומר לעצמו: "אני מושלם, אני אהבה עם גוף, אני היקום ואני לא צריך לחשוש מכלום, אין דבר שיפגע בי..." המילים האלו חזקות מאוד, הן יכולות לעורר תפישת מציאויותת אחרות באותם הרגעים... אבל, האם הן עושות את שאנחנו רוצים? או האם הן רק משכחות את הכאבים במקום להתמודד עמם באמת. במשך חודשים ארוכים ניסיתי את שיטת המילים, הרגעה עצמית, אמירות מחשבות "חיוביות" ושאר קרובי המשפחה, אפילו לעצום את עיניי ולחוש את הנשימה... את הסיטואציות עברתי בסופו של דבר ללא פגע (פגע נראה) אבל - הסיטואציות חזרו על עצמן וחזרו על עצמן וניתקלתי בהן שוב ושוב. ולאחר זמן מה הבנתי שאני בכלל לא מתמודד עם המציאות, אלא - בורח בעזרת המילים - מחשבות חיוביות - עצימת עיניים... מתוך תפישת עולמי כרגע, לחוש את התחושות בגוף עכשיו מעמת ישירות עם התחושות. אפשר לחבק את כל התחושות (הכוללות בתוכן גם את כל סוגי הפחדים). חיבוק התחושה מאפשר מרחב נוסף שעד כה לא נפתחתי אליו. כל פחד אפשר לחבק ולעשות עמו שלום. שלום, עבור הפחד המסויים, עשוי להשאר לעד. ברגע שהתמודדת עם סוג מסויים של פחד, למה בשם היקום יש צורך לפחד ממנו שוב? לא משנה כמה השכל אומר שזה מפחיד או קשה או שהוא קורא לזה "סבל" או כל תירוץ אחר כדי לא להתמודד; לחוש את התחושות בגוף ברגע העכשיו - בכל עכשיו.
"אימא, כואב לי הראש,, איפה יש כדור נגד כאבים...?" האם בזמן אמת - כאשר אתם חשים פחד או מרגישים כל רגש שאתם לא רוצים / קשה להתמודד עמו, האם אתם משתמשים במנטרות (מילים שאתם אומרים לעצמכם שוב ושוב במטרה "לעבור" את הסיטואציה בנוחות ובקלות) ? לדוגמא, אדם אשר נתקל בפחד מפני מה אנשים יחשבו עליו, עוצר את הכל ואומר לעצמו: "אני מושלם, אני אהבה עם גוף, אני היקום ואני לא צריך לחשוש מכלום, אין דבר שיפגע בי..." המילים האלו חזקות מאוד, הן יכולות לעורר תפישת מציאויותת אחרות באותם הרגעים... אבל, האם הן עושות את שאנחנו רוצים? או האם הן רק משכחות את הכאבים במקום להתמודד עמם באמת. במשך חודשים ארוכים ניסיתי את שיטת המילים, הרגעה עצמית, אמירות מחשבות "חיוביות" ושאר קרובי המשפחה, אפילו לעצום את עיניי ולחוש את הנשימה... את הסיטואציות עברתי בסופו של דבר ללא פגע (פגע נראה) אבל - הסיטואציות חזרו על עצמן וחזרו על עצמן וניתקלתי בהן שוב ושוב. ולאחר זמן מה הבנתי שאני בכלל לא מתמודד עם המציאות, אלא - בורח בעזרת המילים - מחשבות חיוביות - עצימת עיניים... מתוך תפישת עולמי כרגע, לחוש את התחושות בגוף עכשיו מעמת ישירות עם התחושות. אפשר לחבק את כל התחושות (הכוללות בתוכן גם את כל סוגי הפחדים). חיבוק התחושה מאפשר מרחב נוסף שעד כה לא נפתחתי אליו. כל פחד אפשר לחבק ולעשות עמו שלום. שלום, עבור הפחד המסויים, עשוי להשאר לעד. ברגע שהתמודדת עם סוג מסויים של פחד, למה בשם היקום יש צורך לפחד ממנו שוב? לא משנה כמה השכל אומר שזה מפחיד או קשה או שהוא קורא לזה "סבל" או כל תירוץ אחר כדי לא להתמודד; לחוש את התחושות בגוף ברגע העכשיו - בכל עכשיו.
