מנוסת הברזל.
היא רצה מהר ככל שיכלה, כפות רגליה היחפות משמיעות נקישות קלות על רצפת הברזל הקשיחה, שיערה עף מאחוריה מימין לשמאל, נשימות מאומצות נשמעות בקול מפיה. מטר של מסמרים נוחת עליה מתוך ענני מתכת מקורזלים, מכל עבר נופלים מסמרים מחודדים הפוצעים בעורה העדין, הצחור, ונקודות דם קטנות בוקעות מתוך גופה ונוזלות מעט. חוטי תיל מתפתלים מצידי שביל הברזל במיני צורות וגווני אפור מאיימים, קצוות מפותלים מבקעים את גופה בעודה רצה מתנשמת ואדי קור של הבל פיה יוצאים לאויר האפרפר. דמה נוזל וזיעה קרה שוטפת אותה, אך היא ממשיכה לרוץ ושיערה מתפתל מאחוריה, מימין לשמאל. סיכות דוקרניות בוקעות מרצפת הברזל וננעצות בכפות רגליה היחפות, עכבות דם זעירות נותרות מאחוריה וטיפות דם גדולות נוזלות כל כמה מטרים מידיה ורגליה הנחתכים מחוטי התייל. והיא ממשיכה לרוץ, מתנשמת ומדממת ומבט מבועת על פניה, היא נופלת מדי פעם אך מיד קמה וממשיכה במהירות, לא נותנת לכאב להכניע אותה. היא רואה נקודה צהובה-כתומה רחוק מקדימה, היא מחליטה שזו המטרה, אין לה מושג מה מסתתר שם בנקודה זו אך היא יודעת ששם יהיה יותר טוב, אך היא כואבת ומדממת וחוטי התייל מבקעים את עורה והמסמרים נוחתים עליה ללא הרף, הסיכות פוצעות את רגליה והאויר הקר מקפיא את נשימתה, היא נחלשת, בקושי נושמת, אך ממשיכה לרוץ ולפלוט הבל פה אפרפר, בעוד שיערה מתפתל מאחוריה, מימין לשמאל.
היא רצה מהר ככל שיכלה, כפות רגליה היחפות משמיעות נקישות קלות על רצפת הברזל הקשיחה, שיערה עף מאחוריה מימין לשמאל, נשימות מאומצות נשמעות בקול מפיה. מטר של מסמרים נוחת עליה מתוך ענני מתכת מקורזלים, מכל עבר נופלים מסמרים מחודדים הפוצעים בעורה העדין, הצחור, ונקודות דם קטנות בוקעות מתוך גופה ונוזלות מעט. חוטי תיל מתפתלים מצידי שביל הברזל במיני צורות וגווני אפור מאיימים, קצוות מפותלים מבקעים את גופה בעודה רצה מתנשמת ואדי קור של הבל פיה יוצאים לאויר האפרפר. דמה נוזל וזיעה קרה שוטפת אותה, אך היא ממשיכה לרוץ ושיערה מתפתל מאחוריה, מימין לשמאל. סיכות דוקרניות בוקעות מרצפת הברזל וננעצות בכפות רגליה היחפות, עכבות דם זעירות נותרות מאחוריה וטיפות דם גדולות נוזלות כל כמה מטרים מידיה ורגליה הנחתכים מחוטי התייל. והיא ממשיכה לרוץ, מתנשמת ומדממת ומבט מבועת על פניה, היא נופלת מדי פעם אך מיד קמה וממשיכה במהירות, לא נותנת לכאב להכניע אותה. היא רואה נקודה צהובה-כתומה רחוק מקדימה, היא מחליטה שזו המטרה, אין לה מושג מה מסתתר שם בנקודה זו אך היא יודעת ששם יהיה יותר טוב, אך היא כואבת ומדממת וחוטי התייל מבקעים את עורה והמסמרים נוחתים עליה ללא הרף, הסיכות פוצעות את רגליה והאויר הקר מקפיא את נשימתה, היא נחלשת, בקושי נושמת, אך ממשיכה לרוץ ולפלוט הבל פה אפרפר, בעוד שיערה מתפתל מאחוריה, מימין לשמאל.
