מנוחה שלאחר, איחוד הכוחות. כשהכל נגמר, ושערות הדבש עליי נחות. האוירה נינוחה, והלב רגוע, היא עליי נמרחה, לקראת סופהשבוע, שהיה ארוך, כל אחד בשלו, וחבל שאי אפשר לצרוך, את כל העולם, כולו. לבלוע העוגה, ולהשאירה שלמה, לעשות חגיגה, בלי לצאת למלחמה . . .
כמה נועם משודר פה.. אייזו שלווה סטואית..של אחרי סופה``ש..יסתים ואחריו שבוע חדש שיאפשר לכם האוהבים.. לצרוך אהבה מחדש.. להפגש במקדש להתענג על הדבש מאחלת מעומק הלב הרבה שמחה ושום כאב.. אור
