מנוחה קלה.

spooky shadow

New member
מנוחה קלה.

למה באת לי קרוב, למה ככה לעזוב? לא רוצה לגעת עוד - אם זה כואב, כשזה נוגע אני חייבת למצוא מישהו לחיבוק עכשיו. למה סוף תמיד כול כואב רק בגלל שזה הסוף? הרי זה לא הגיוני. מישהו מבין? מישהו יכול להסביר? הייתי כול כך רוצה להתגבר ולעבור את כול זה בלי אפילו להסתכל לאחור, אבל זה שם, נועץ מבטים, לא נותן לך לישון במנוחה. לא נותן לך לחלום בשקט, לישון. להיות או לא להיות, זו השאלה; כלום נעלה יותר להתענות בפגיעותיו ומטחי-חיציו של הגורל המתעמר, או לא להניף את חרבך על ים היסורים לבוא במשביריו, וכך לשים קץ גם ליסוריך. תעשו שהסבל יעלם בבקשה. ספוקי.
 
למעלה