מנהרת הזמן

אבו4

New member
חשבתי על זה לא פעם!

אם מדובר על חזור אחורה עם התובנות לגבי גרושתי והנסיון המר שיש לי היום אז כמובן שלא הייתי חוזר על כך שוב. ילדים נהדרים היו נולדים לי גם עם כל אחת אחרת. אם מדובר על לחזור אחורה בזמן ללא התובנות ככל הנראה הייתי עושה זאת שוב. היום ממרחק של 3 וחצי שנים מהפרידה אני יודע שעשיתי כל מה שאפשר ויותר. למדתי המון על החיים ועל עצמי ופרק ב' יהיה הרבה יותר נכון. הרגע המכונן היה כשגרושתי יום אחד לא כ"כ מזמן באה וביקשה שאסלח לה על כל מה שעוללה לי ושהיא מצטערת. אם הייתי משנה משהו זה רק את הקטע שהייתי מתגרש מנה בפעם הראשונה שהיא רצתה להתגרש כשהיינו נשואים רק 3 שנים ועוד לא היו לנו ילדים. אז נלחמתי על הנישואין כי הייתי תמים האמנתי שניתן לתקן ופחדתי מהסטיגמה של גרוש. בגרושים עצמם ניסיתי להאבק עדיין על התא המשפחתי בעיקר למען הילדים שלא רציתי שיפגעו וידעתי מה הם הולכים לעבור כי אני עצמי בן להורים גרושים. היום יותר קשה למצוא זוגיות כגרוש + 4 אבל!!! על הילדים המתוקים האלה לא הייתי מוותר בעד שום דבר שבעולם. בקיצור: זה מה יש , ב"ה , ועם זה ננצח!
 
אני חושבת

שטוב עשית שנלחמת על הנישואין, כך אתה יכול להיות שלם עם עצמך שעשית הכל כדי שזה יצליח.
 

פשושית37

New member
לא הייתי

מתחתנת עם האקס שלי בשום מצב אם לא הייתי צעירה ומאוהבת כל מה שהיה נדרש ממני זה להקשיב למשפחה ולברוח אך כאמור הייתי ילדה קטנה ומסונוורת הדבר היחיד שהייתי משנה זה: קבלת ההחלטה להתגרש שאותה הייתי מקדימה בככמה שנים טובות אם לא מיד אחרי הנישואין למרות הכל לימדוני לא לבכות על חלב שנשפך(והאמינו נשפך לא מעט) אני עדיין אופטימית לוקחת נשימה עמוקה ומסתערת על החיים
 

yael0709

New member
את אותו הדבר - בדיוק

(אם גם אני הייתי באותו מצב נפשי)
 
למעלה