מנהיגות

[giulietta]

מנהיגות

בפרסומת שרצה על המסך שלכם (מדי פעם) המרכז הבינתחומי בהרצליה מזכיר שני מנהיגים דגולים: בן גוריון ובגין (בגימיק יפה, אגב, של רחובות על שמם הנשקפים ממכונית נוסעת). המרכז מכנה עצמו "האקדמיה למנהיגי העתיד" (נניח

). כמה דברים חלפו בראשי כשראיתי פרסומת זו. ראשית, להיכן נעלם יצחק רבין (ומורשתו)? האם אינו ראוי להיות באותה שורה עם השניים שצוינו או שמא רק משיקולי פרסום המרכז מעדיף לא להכניס ראש בריא למיטה במחלוקת? שנית, עד כמה באמת ניתן להכשיר להנהגה, תפקיד שלרוב נובע מכריזמה טבעית? ודבר אחרון, האם אתם יכולים להצביע על אישיות - בהווה- שיש בה פוטנציאל למנהיגות המקובלת על כל חלקי העם והמסוגלת להביא אותנו לעתיד טוב יותר? הרבה שאלות לשעה כזאת, אני יודעת... ג'ול

 

[Mנטה]

לדעתי לא.

רבין נרצח באופן מזעזע, לא בגלל שזה מזעזע שרצחו אותו, אלא בגלל שזה מזעזע שמתנקש יהודי רצח ראש ממשלה במדינה שלנו. אבל מעבר לעובדה הזאת, לדעתי הוא לא היה מנהיג משכמו ומעלה. בטח לא ברמת המהפכות שהובילו בגין ובן גוריון.

 

[מוגג]

רבין ומורשתו

מסתר קצת בעייתי למרות העובדה שמנסים לשדך לו בכוח מורשת. ליצחק רבין היו הרבה זכויות. אך כמו שכתבה מנטה, אין לו איזו מורשת או תכונה מנהיגותית בולטת.

 

[טללי בוקר]

מנהיגות יוק

בן גוריון הוא זה שהקים את הסביבה החולה של מעברות וקליטת עליה "מוכוונת" שסימנה בעלי פוטנציאל גבוה ובעלי פוטנציאל נמוך וזרעה את זרעי המתח הבין עדתי לשנים רבות. בגין הוא זה שהכניס אותנו ללבנון על ההרג, המשבר המוסרי והפילוג שהדברים גררו (אני, ד"א, לא מאמין לו שהוא לא ידע, אני בתור חפ"ש בחיל הנדסה ידעתי מתחילת המלחמה שניכנס לבירות...). רבין הוא זה שקרה ליורדים נפולת של נמושות ואמר שמצידו המתנחלים יכולים להסתובב כמו פרופלורים. שלושה סימבולים של מנהיגות שלטעמי לא הטמיעו את מלוא משמעות התפקיד שלהם (בצד נקודות זכות שיש לכל אחד מהם) אם אני מחפש מנהיגים מוכשרים אני מוצא אותם בקרב יודעי חוכמת המים השקטים: אנשים דוגמת משה שרת ולוי אשכול שדיברו בפחות פאתוס, עשו פחות כותרות והביאו בסופו של דבר את הסחורה בלי להשאיר חצי מהעם בצד הדרך. אני משוכנע שמנהיגות היא לא דבר שלומדים, מנהיגות זה כריזמה, זה שיקול דעת, זה בגרות נפשית, זה היכולת להודות בטעות, זה הידיעה עם מי להתייעץ ומתי לחתוך ולהחליט. לא ניתן ללמוד את זה. ולגבי העתיד... כפי שלא היו לנו מנהיגים גדולים בעבר, וכפי שבעבר המנהיג הטוב ביותר הצליח לכל היותר לעשות את עבודתו נאמנה בלי לסחוף אחריו המונים, אני מאמין שכך גם יהיה בעתיד: אני מזהה בפוליטיקה צעירים עם פוטנציאל להיות הביבי החדש לצד בעלי פוטנציאל להיות המשה שרת של מחר. היכרתי אומות שייחלו לבואו של המנהיג הגדול שיסחוף אחריו המונים. חסרות המזל שביניהן זכו לכך...

 

[מלקט אֹרֹת]

אני מבין שאתה מסתכל רק על

חצי הכוס הריקה.

 

[giulietta]

טוב, די ברור שבגלל השעה המאוחרת

שכחתי אחרי "רבין (ומורשתו)" את ה -

. זה נאמר די בציניות ותהיתי אם גם המפרסמים/החברה הישראלית חושבים שדי כבר מפסטיבל רבין חסר הבסיס או שהם העדיפו לדלג על המוקש הזה. בכל מקרה זה היה רק טריגר. ולתגובתך, טללי, אני מבינה שלשיטתך מנהיגות פירושה לא לטעות אף פעם?

 

[טללי בוקר]

כפי שכתבתי

"שלושה סימבולים של מנהיגות שלטעמי לא הטמיעו את מלוא משמעות התפקיד שלהם (בצד נקודות זכות שיש לכל אחד מהם)" כלומר שהזכרתי את העובדה שיש להם נקודות זכות. לא ביקרתי אותם על עשיית טעויות אלא על השארת חלק מהעם בצד הדרך, שזה לטעמי דבר בלתי נסלח בנוגע למנהיגים.

 

[מלקט אֹרֹת]

אתה מוכן לפרט?

כלומר, מה אתה מגדיר כ"השארת חלק מהעם בצד הדרך"? ומדוע אתה רואה בשרת דוגמא למנהיג, הוא היה יותר רכוב מאשר מנהיג (מנהיג כשמו כן הוא - מנהיג), ולא ראינו נפלאות שחוללו בפחות משתי שנות כהונתו?

 

[טללי בוקר]

מנהיגות

את הדוגמאות לביטול והתעלמות מחלק מהעם ציינתי כבר בהודעה הראשונה (פרופלורים, עליה פרודוקטיווית וכו') לגבי שרת אני מסכים שקשה לגבש הערכה, היה לו זמן קצר מדי להוכיח את יכולתו וגם בזמן הזה הוא צריך היה להוציא את מרבית האנרגיות שלו על התמודדות עם המקלות ש"הזקן" תקע בגלגלי העגלה שלו. אני מעריך אותו בעיקר בשל שיקול הדעת, הבגרות ואי ההתלהמות שהוא ביטא בדבריו ואופן העשייה שלו. אני מניח שלוי אשכול הוא דוגמא ברורה יותר של תוצאות שמביאה מנהיגות חכמה וזה ניכר למשל בהכנות השקטות והיעילות שלו למלחמת ששת הימים והתוצאות שלה הידועות לכולנו.

 

[freedom rider]

פסטיבל? איזה פסטיבל?

1) לפני שתתנפלו עלי בצעקות "משטרת המחשבות", אקדים ואומר כי זכותך לחשוב את כל מה שאת רוצה על רבין, פועלו ומורשתו. זכותך לחשוב מה שאת רוצה. באמת. וגם לכתוב את זה. אפילו כאן, בפורום. 2) לעומת זאת, כפי שניכר מכותרת ההודעה הזאת, אני איני סבור שמתרחש בארץ פסטיבל רבין, או שהתרחש פסטיבל כזה אי פעם. לא ארחיב מדוע כי הדברים כבר נאמרו פעמים רבות בעבר, אבל ארמוז שיש קשר בין האופן שבו רבין סיים את חייו ובין ההתייחסות הציבורית לכך. 3) מנהיג הוא אדם ההולך לפני המחנה ומוליך אותו אחריו. במובן זה, רבין היה מנהיג בתחומים אחדים, אך לא בתחומים אחרים. בתחום המדיני/בטחוני למשל, רבין ללא ספק היה מנהיג, ומנהיגותו בתחום זה התבטאה, בין היתר, בהעמקת הקשרים עם ארה"ב (בהיותו שגריר ואח"כ ראש הממשלה בשנות השבעים), בחתימת הסכמי הביניים עם מצרים לאחר מלחמת יום הכיפורים (שהימין, בראשות מנחם בגין, התנגד להם בחריפות, אך כעבור שלוש שנים הלך בדרך שהתווה רבין ופתח במו"מ לשום עם מצרים שהסתיים בהחזרת כל חצי האי סיני), וכן, גם בהסכם אוסלו שהביא להכרה הדדית בין ישראל והפלסטינים, ושוב, נתניהו ושרון צועדים היום בנתיב שהתווה רבין (הצעותיו המדיניות של שרון כיום נחשבו לשאליות קיצוניות רק לפני 10 שנים). בתחום הדוגמא האישית לא היה רבין מנהיג, כנראה, למרות שגם כאן ניסה להתוות דרך. נזכור כי רבין התפטר מראשות הממשלה ב-1977 בגלל עבירה מנהלית שעברה אשתו. דוגמא אישית זו של לקיחת אחריות לא הופנמה, לצערנו. אדרבא, המנהיגות הנוכחית מוליכה אותנו בנתיב המנוגד. 42) ועכשיו אגלוש לפסים אישיים, ברשותך (כן, גם אני רוצה לבטא את מחשבותיי). דעתי אמנם נקבעת על סמך היכרותי המועטת איתך מהודעותייך כאן בפורום, אך אני סבור שהסמיילי הקורץ נשמט מהודעתך הראשונה לא לגמרי במקרה. אני חייב לומר שאני מתעב את כל מי שמנסה להמעיט בערכו של רצח רבין, וללגלג על התגובה הציבורית (או לפחות, של חלק גדול מהציבור) לאירוע זה ולכנותו בשם פסטיבל. הפסטיבל היחיד שהתקיים בעקבות הרצח היה פסטיבל המחולות בו קיבלו את פניה של מרגלית הר-שפי כאשר השתחררה ממעצרה בערבות.

 

[מוגג]

../images/Emo31.gif על זה רק נותר לומר

נו, באמת.. אבל בכל זאת אומר עוד משהו. אין קשר בין התיעוב שחשים כלפי הרצח (אגב, כלפי כל רצח) לבין ההסתייגות שיש לחלקנו מהתגובה הציבורית, הספונטנית והמאורגנת, לרצח. להשוות בין טקסים של מאות אלפים+ הוצאת תקליטים+ חוברות+ פוסטרים וסטיקרים לבין ריקוד של כמה עשרות אנשים עם הר שפי, זה קצת פתאטי.

 

[Mנטה]

כמעט מסכימה אבל

לדעתי יש הבדל בין רצח פרטי (נורא ככל שיהיה) ובין רצח פוליטי. רצח פוליטי איננו אלימות גרידא אלא איום על הדמוקרטיה ועל אופן החיים פה. (וחוצמיזה שאם להיות כנים יגאל עמיר הצליח לעשות מה שתכנן והרציחה שלו אכן הפסיקה את התהליך שהיתה מיועדת להפסיק)

 

[giulietta]

לא ברור

איפה בדברי ראית המעטה בעצם הטרגדיה, השפלות והזעזוע שבמעשה הרצח. לעומת זאת אני רואה לנכון לבחון את שאלת מנהיגותו בהשוואה למנהיגים אחרים ומנהיגות בכלל (למרות שהוא לא הנושא המרכזי בהודעה שלי ), אולי בשל תחושה, יתכן סובייקטיבית , שזמן ארוך מדי אנחנו אומה החסרה מנהיגים בעלי שאר רוח, אומץ וחזון ואין כוונתי לתחום המדיני בלבד. אפשר להניח את האמוציות בצד (כבר חלף מספיק זמן, לא?) ולדון עניינית. ועוד דבר, אני כותבת פה כל כך מעט שאתה כנראה חד עין אם איבחנת אותי כל כך מהר

(סמיילי מכוון).

 

[אטיוד5]

פסטיבל של ממש

ואין שום קשר בין הפסטיבל לבין הרצח עצמו. הפסטיבל מתבטא, למשל, בהסבת אינספור שמות רחובות, שכונות, מוסדות ציבור, וכל מה שעומד או זז על שמו של רבין. הפסטיבל בא להאדיר שמו של מי שהיה מנהיג מן השורה. לא יוצא דופן לרעה או לטובה. אפשר לומר שהפסטיבל הוא תגובת אנטי לעובדה שרבין נרצח. תגובת נגד לשוק. אבל אין בפסטיבל הזה משום המעטה ב"ערכו של הרצח". הניסוח שלך "ערכו של רצח רבין" נשמע לי מוזר. "ערך של רצח"? מה זה? אני מניח שאתה מתכוון למשמעות של הרצח.

 

[זולל מישמישים]

מספר הערות

אני די מסכים עם אטיוד. קריאת "כל מה שעומד ומה שזז" על שם רבין תוך תקופה די קצרה, היתה גם בעיניי תופעה צורמת. במיוחד במקרים כמו אורות רבין ובית חולים רבין שבהם אנשים מרגישים שפוגעים בזכר יקיריהם. והיתה גם התופעה של הכשרת כל שרץ על ידי הצמדת שם רבין לעניין. במיוחד זה היה בולט עם "כביש חוצה ישראל על שם יצחק רבין". נראה לי שהם כבר די ירדו מזה - היום קשה למצוא איזכור של רבין בהקשר לכביש המדובר. אולי יועצי הפירסום שלהם אמרו להם שזה כבר לא באופנה. או אולי היו מספיק אנשים שדרשו לא לחלל את שמו של רבין בקישורו לכביש המדובר. אימוץ רבין כסמל של תהליך השלום הוא מתבקש (לטוב ולרע), במיוחד לאור הנסיבות של מותו. רצח רבין הוא מעשה נפשע, מתועב וחמור ביותר. האם זה מעשה מתועב יותר מאשר רצח של אשה בידי בעלה? לא יודע. ראש ממשלה הוא בהכרח מנהיג מעצם תפקידו בראש הפירמידה. ברור שלכל ראש ממשלה יהיו מצדדים בדרכו ויהיו שישללו אותה. האם מנהיגותו ודרכו של רבין היתה טובה מזו של שמיר? התשובה לשאלה תהיה על פי נטיותיו הפוליטיות של המשיב (ותמיד תהיה מגובה בהוכחות מוחצות וחד משמעיות).

 

[hapax legomenon]

הבנתי נכון?

מהסיפא של הודעתך משתמע שאתה מגנה את מרגלית הר-שפי, ואולי מצדיק את העונש שהוטל עליה. הר-שפי הואשמה בסעיף 262 לחוק העונשין - אי-מניעת פשע: מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו - מאסר שנתיים. הבעיה כאן היא בפועל ידע. איך אפשר להוכיח שמישהו ידע? אלה הדברים שקראה הר-שפי לאחר שבית הדין דחה את ערעורה: "אני נשלחת לכלא מסיבה אחת, חיפשו מישהו לתלות בו את האשמה לחפות על מערכת שלמה שפשעה בשמירה. ומצאו אותי, כאילו הכל קרה בגללי. זו עלילת דם במובן הפשוט ביותר. שופטי בית המשפט בהחלטתם הבוקר עושים את שלא עשו בשום משפט אחר: הם נכנסים לתוך הנפש שלי. חמש שנים שנכנסים לתוך הנפש שלי. אומרים לי מה ידעתי ומה האמנתי. מה חשבתי שהוא חשב. אני יודעת את האמת. אם הייתי חושבת אפילו לרגע שרצח כזה עומד לקרות הייתי עושה הכל כדי להציל את ראש הממשלה. ואני צעירה בת עשרים שהוטלה ברגע נורא אחד לתוך מערכת ציבורית משפטית ותקשורתית. הפכו אותי לסמל". באמת, באותה תקופה באוזני שמעתי דברים נוראיים על רבין ועל מדיניותו. כיצד יכלה אותה ילדה לדעת שבמקרה, הידיד שלה, מתכוון ברצינות? מתי בכלל נעשה שימוש בסעיף של אי-מניעת פשע? ישנן משפחות שבהן ילדים עוברים התעללות, והשכנים יודעים ושותקים. לעתים אחד ההורים יודע ושותק. מישהו מאלה אי-פעם הועמד לדין? הסעיף הזה נכנס לשימוש רק במקרים שמכעיסים במיוחד את המערכת, ורק כלפי אנשים מהשוליים של החברה הישראלית: מתנחלים וערבים. גם יאסרה בכרי הואשמה באי-מניעת פשע, בהיותה על האוטובוס שהתפוצץ בצומת מירון. זהו שימוש יתר במשפט הפלילי שנעשה בעתות משבר: "בעתות משבר – חברתי או בטחוני – גוברת הנטייה לפנות אל המשפט הפלילי. לעיתים הנטייה היא להכביד את עולו של המשפט הפלילי על-ידי פניה לאיסורים המצויים בספר החוקים אף שלא היה נהוג לאוכפם. כך, בעקבות הטראומה שפקדה את החברה הישראלית עקב רצח ראש הממשלה המנוח מר יצחק רבין, מרגלית הר-שפי הועמדה לדין, והורשעה בעבירה של אי-מניעת פשע, בה כמעט ולא נעשה שימוש בעבר כעבירה יחידה. לעיתים הנטייה היא להישען על ההגנות במשפט הפלילי כדי להצדיק פעולות "חריגות"; הגנה עצמית להצדקת "סיכול ממוקד", "צורך" להצדקת שימוש בכח בחקירת חשודי טרור."

 

[טללי בוקר]

לנקודות שהעלית

עניין אי מניעת פשע עולה פעמים רבות בבתי המשפט, אמהות נשפטו על בסיס הסעיף הזה עקב אי מניעת הכאת או אונס הילדים שלהן על יד האבא, בסעיף הזה נעשה שימוש גם למשתתפים פסיביים במקרים של אונס קבוצתי (מקרה דוברת) ושל פגיעה באוכלוסיה אזרחית במסגרת האינתיפדה. הריקודים והשירים סביב שחרור מרגלית הר-שפי לא הו של חבורת משפטנים החולקת משפטית על תחולתו של החוק הזה, והנקודה הזו נראית לי ידועה לכולם.

 

[or99]

מצד שני, הרוקדים...

לא היו תומכי יגאל עמיר. השמחה הייתה על שחרור של חפה מפשע לדעתם, שהושלחה לכלא במסגרת ההתנפלות על אנשי הימין.

 

[or99]

* הושלכה לכלא... ../images/Emo5.gif

 

[ספלינטור]

ואי אפשר שלא להיזכר

בפרק האחרון של סיינפלד, ובחוק השומרוני הטוב שמובא שם.