scorpionsrulz
New member
מנדל
" לא רק שפסל את כל שדרווין אמר אלא גם הוכיח ש: 1) תורשת כל תכונה ניקבעת ע"י "יחידות" או "גורמים" (הקרויים כיום "גנים"), המועברים לצאצאים ללא שינוי. 2) הפרט יורש מכל אחד מהוריו יחידה אחת כזו לכל תכונה. 3) התכונה יכולה שלא להופיע בפרט, אולם יכולה עדיין להיות מורשת לדור הבא. תגובת חסידי (ברסלב?) דרווין ? טעינו ! להלן לינק תרדו ישר לשם מנדל ותקראו http://www1.snunit.k12.il/heb_journals/allon/100024.html עוד קצת ? מנדל הגיע לניסוח עקרונותיו למרות שלא ידע דבר על כרומוזומים או גנים. רק על סמך סקרנות, הבנה עמוקה, נאמנות לאמת ומידה לא קטנה של מזל. עד היום משמש מחקרו כדוגמה לגישה מדעית נכונה. (תקרא את השורההקודמת שוב פעם) בחירת האורגניזם המתאים למחקר: מנדל בחר באפונה בזכות מספר תכונות חשובות: אברי הרבייה חבויים בעלים - מה שמונע הפריה זרה, ומבטיח זנים טהורים בטבע, אולם מאפשר הפריה זרה במסגרת הניסוי באמצעים פשוטים למדי. הזמינות הגבוהה של פנוטיפים קלים לזיהוי ולניתוח. מחיר נמוך. זמן דור קצר יחסית. המקום המצומצם יחסית שדרוש לגידול הצמח. תיכנון מדוקדק של הניסויים: מנדל ערך הכלאות מבוקרות שבהן קבע מי יהיו ההורים. סימול תמציתי ובהיר של מערך הניסוי ותוצאותיו: מנדל סימל כל תכונה באות - תכונה דומיננטית באות גדולה ותכונה רצסיבית באות קטנה. באופן זה קל לעקוב אחר המשתנים, ולהגיע למסקנות. בידוד משתנים- בכל ניסוי מנדל התייחס לתכונה אחת בלבד, והתעלם מתכונות אחרות. איסוף כמות רבה של נתונים, והתיחסות לכל מכלול הנתונים של הכלאות זהות כאל הכלאה אחת. מנדל סבר, שכאשר מקור הנתונים הוא בזן טהור, אפשר להתיחס לתוצאות של מספר הכלאות זהות כאילו היו תוצאה של אותה הכלאה עצמה, ולהגדיל בכך את גודלה של האוכלוסייה עליה מתבסס הניתוח הסטטיסטי. שימוש בניתוח סטטיסטי כדי לבחון את ההתאמה בין התוצאות להשערה שלו. כלומר, הצורך לערוך מספר רב של ניסויים ולהגיע למסקנה על סמך הממוצע של תוצאות הניסויים כדי להימנע מהתייחסות למקרים קיצוניים כאל יוצאי דופן. מנדל לא מיהר להסיק מסקנות ולפרסם את מחקרו אלא ערך שורה של ניסויים שנועדו לאמת את השערותיו. מתוך וויקפדיה : http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C " מה אתם אומרים על זה האם תורתו של מנדל באמת סותרת את תורתו של דארווין אני אישית בטוח שלא אבל הוא יושב לי על הוריד
" לא רק שפסל את כל שדרווין אמר אלא גם הוכיח ש: 1) תורשת כל תכונה ניקבעת ע"י "יחידות" או "גורמים" (הקרויים כיום "גנים"), המועברים לצאצאים ללא שינוי. 2) הפרט יורש מכל אחד מהוריו יחידה אחת כזו לכל תכונה. 3) התכונה יכולה שלא להופיע בפרט, אולם יכולה עדיין להיות מורשת לדור הבא. תגובת חסידי (ברסלב?) דרווין ? טעינו ! להלן לינק תרדו ישר לשם מנדל ותקראו http://www1.snunit.k12.il/heb_journals/allon/100024.html עוד קצת ? מנדל הגיע לניסוח עקרונותיו למרות שלא ידע דבר על כרומוזומים או גנים. רק על סמך סקרנות, הבנה עמוקה, נאמנות לאמת ומידה לא קטנה של מזל. עד היום משמש מחקרו כדוגמה לגישה מדעית נכונה. (תקרא את השורההקודמת שוב פעם) בחירת האורגניזם המתאים למחקר: מנדל בחר באפונה בזכות מספר תכונות חשובות: אברי הרבייה חבויים בעלים - מה שמונע הפריה זרה, ומבטיח זנים טהורים בטבע, אולם מאפשר הפריה זרה במסגרת הניסוי באמצעים פשוטים למדי. הזמינות הגבוהה של פנוטיפים קלים לזיהוי ולניתוח. מחיר נמוך. זמן דור קצר יחסית. המקום המצומצם יחסית שדרוש לגידול הצמח. תיכנון מדוקדק של הניסויים: מנדל ערך הכלאות מבוקרות שבהן קבע מי יהיו ההורים. סימול תמציתי ובהיר של מערך הניסוי ותוצאותיו: מנדל סימל כל תכונה באות - תכונה דומיננטית באות גדולה ותכונה רצסיבית באות קטנה. באופן זה קל לעקוב אחר המשתנים, ולהגיע למסקנות. בידוד משתנים- בכל ניסוי מנדל התייחס לתכונה אחת בלבד, והתעלם מתכונות אחרות. איסוף כמות רבה של נתונים, והתיחסות לכל מכלול הנתונים של הכלאות זהות כאל הכלאה אחת. מנדל סבר, שכאשר מקור הנתונים הוא בזן טהור, אפשר להתיחס לתוצאות של מספר הכלאות זהות כאילו היו תוצאה של אותה הכלאה עצמה, ולהגדיל בכך את גודלה של האוכלוסייה עליה מתבסס הניתוח הסטטיסטי. שימוש בניתוח סטטיסטי כדי לבחון את ההתאמה בין התוצאות להשערה שלו. כלומר, הצורך לערוך מספר רב של ניסויים ולהגיע למסקנה על סמך הממוצע של תוצאות הניסויים כדי להימנע מהתייחסות למקרים קיצוניים כאל יוצאי דופן. מנדל לא מיהר להסיק מסקנות ולפרסם את מחקרו אלא ערך שורה של ניסויים שנועדו לאמת את השערותיו. מתוך וויקפדיה : http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C " מה אתם אומרים על זה האם תורתו של מנדל באמת סותרת את תורתו של דארווין אני אישית בטוח שלא אבל הוא יושב לי על הוריד