מנדבושקס #26
שלום יקיריי. פרופורציות מוקדמות לפניכם. בהתחשב באירועים בלתי ניתנים לפספוס, עלה הצורך בהקדמה. האיחור לא ייתכן על הדעת, משום שאין פשוט זמן לאחר מכן. הכימיה רודפת אותי, יחדיו עם הבעה, אנגלית והיסטוריה. דוחות, עבודה להגשה, בחן, ומבחן ענקי בספרות אנגלית. בסדר הזה בדיוק. טוב, אולי לא. הפעם הקדשה מעורבת (ממש כמו מכפלה מעורבת. וקטורי-משהו).
ראשית, לכל הפורום היקר שלנו.. שתהיה לנו הופעה מדהימה; לנוכחים, ולמאזיני דרך הרדיו. משהו אומר לי שזה יהיה מאורע שלא יישכח בקרוב.
שנית, לעברי יקירנו. תודה על סיבוב מקסים ונוגה, מרגש ומשמח. המון תודה.
שלישית, פרטנית. לתומר. מזל-טוב יקירי. 21 שנים אתה מתרוצץ מעל הכדור המוזר הזה.. לעוד הרבה שנים טובות ומאושרות. מגיע לך. (עוד חמישה ימים) מזה שנתיים, התיישבתי מול הממיר המוזר הזה של הכבלים. מת"ב. HOT. איך שלא תרצו לכנות את היצור, הוא אותו יצור. הטכנולוגיה נראית מכנית ועתיקה. מאוד לא אינטראקטיבי. איטי, ולא אמין. כלומר, ראיתי בעבר עוד את הממיר הדיגיטלי הזה. אך מעולם לא יצא לי להיתקל בו ב17:30 בערב חול. שנתיים שאני ללא גיא פינס. גיא, אהובי. היי גיא! ילד קטנטן ושמנמן הייתי. אוכל ומתמלא מול הטלוויזיה. נחמתי היתה באותם אידיאלים נוצצים ומזויפים כפוליאסטר על אילנה אביטל. האידיליה שבהוליווד. לא ידעתי אושר אמיתי – מהו, וחשבתי שע"י חיוכים מתוחזקים וזלין וחליפות ושמלות מתוחזקות בולמיה באה הישועה. גאולה עליזה. כשהתחברנו לכבלים, בין הראשונים בחיפה (כנראה בשל הקרבה הממשית של שכונתנו היוקרתית למת"מ תעשיות ומשכנה של מת"ב), הייתי פעוט כבן 5-6. נכנסו לחיי ללא אזהרה מוקדמת, משפחת וולש היומרנית, וקולגותיה הבברליהילסיות באשר מכון גמילתן הוא. עמן גם צוות הרופאים המקצועי של שיקגו, בהנהגת ד"ר קלוני.. כלומר, ד"ר דאג רוס. היו גם את בית הדירות המפוקפק סמוך לבברלי, אי-שם בשדרות מלרוז, בראשות אמנדה וודוורד - אישה ללא מתנגדים. אבל כל אלו היו סייד-בארז. אותי עניינו חייהם הנוצצים של האנשים מאחורי תמונות הקאסט המהוקצעות, והתלבושות המגוחכות. הטלוויזיה, כמעצמה, הצליחה לשבות אותי. אך לא במובן הכורסתי הממוצע. היה לי עניין. היתה לי שאיפה בחיים, ועודנה קיימת. גיא פינס היה נחמתי המתוקה. לקדומים מביניכם (מושג נאות), אולי יש זיכרון לתוכנית הערב שהיה מגיש תחילה עם יעל אבוקסיס בתקופותיה הטרום-מילריות. אינני זוכר אם זה היתה תוכנית קבע, או שמא ספיישל חגיגי לכבוד פסטיבל קאן השנתי. יש לי הקלטה רצוצה, היכן שהוא בבית. גיא נפרד מיעל ויצא עם "ערב טוב" המוכרת. אין מקום לזוג בפסגה. לא משנה כמה קלאסה יש לך. מה לעשות, עודנו חיים בעולם שוביניסטי; ולגברים, לא משנה עד כמה רמת האסטרוגן שלהם גבוהה, גבריותם מוטלת בצל הספק, ונשותיהם זקוקות לגילוח יותר מהם, שמור הדובדבן שבקצפת. במקרה הזה, ראשית הנון-פריים-טיים הישראלי, והטייטל הטלויזיוני הנחשק ביותר. ישנן גם טובות-הנאה-צדדיות בעבודה מן הסוג הזה. היכולת לשלוח רצים לקאן, ולא להשפיל עיניים למעמד מראיין זוטר. הזכות לגזול את תפקיד המראיין במקרים מיוחדים כגון מדונה ושות'. הכורסא הנוחה, ושולחן שמסתיר את הכל. הכל. אני נפרדתי מגיא בקיץ 2001. נפרדתי גם מבאפי, שבתות וחגים, ראשון בדרמה, ורבים אחרים. אך בעיקר מגיא. זו היתה בחירה קשה, אבל לוויל וגרייס היה מקום-אקסטרא בדירה. פרובידנס נראיתה פסטורלית מתמיד. וYES+? נישה אינטלגנטית. אכן היא כך, קצת מוזרה. קצת עקומה. ילדה לא רצויה. בטח לא נחשקת בידי ילדים; כך התפלא נציג השיווק של YES כשהשבתי שדווקא ערוץ זה, חמדתי בו לצון. "לא מתאים לנוער". אך אני לא סתם נוער. אהבתי, וכל עתידי מוקדש כולו לגיא. אף ג'וליאנה חייכנית לא תוכל לקחת זאת ממנו. היי גיא. ביי גיא. ניפגש בקרוב.
הערת שוליים:
רציתי להוסיף לגוף הטור את הערה זו, אבל המקלדת עושה את שלה, והיה ראוי לסיים היכן שהיה ראוי לסיים. ראיתי את איילת שני, חביבת הנדב, ביום חמישי האחרון. מלבד השאלה, הכיצד היא ביפן ומצטלמת לשידורים עדכניים של גיא פינס שהטרידה את מוחי (חזרה מיפן לפני זמן-מה?), הטריד את מוחי עוד דבר. לאור התאורה המתוחכמת, והמייק-אפ מכסה-הבושות, עולה חיוך על פניה. לא זדוני. לא מתוחכם. חיוך מתוק ומתנכל. אך לא יותר מידי. היכן שכתיבתה הנערצת טמונה, הופעתה הטלוויזיונית גוססת. וההפך. אכזבתני גברת שני, ידידתי הטובה ביותר. שבוע מקסים לכולנו, והופעה נהדרת. בעוד מחצית היממה אראה את רובכם, וטוב שכך. אוהב המון,
נדבו'ש.
שלום יקיריי. פרופורציות מוקדמות לפניכם. בהתחשב באירועים בלתי ניתנים לפספוס, עלה הצורך בהקדמה. האיחור לא ייתכן על הדעת, משום שאין פשוט זמן לאחר מכן. הכימיה רודפת אותי, יחדיו עם הבעה, אנגלית והיסטוריה. דוחות, עבודה להגשה, בחן, ומבחן ענקי בספרות אנגלית. בסדר הזה בדיוק. טוב, אולי לא. הפעם הקדשה מעורבת (ממש כמו מכפלה מעורבת. וקטורי-משהו).