מנגנון הרצון

[מדען חלל]

אז?

אתה אומר שאתה רוצה להגיע לאיפה שאתה. והנה אתה פה. איפה הבעיה?

 

[lightflake]

חח.. כן זה די מצחיק

אני פה ופה יש מחשבות שאומרות "לא, אתה צריך להגיע למשהו אחר, רק זה - זה לא מספיק" ואני אמנם לא חייב להאמין לזה, אבל אם אני מאמין או לא יש גם מחשבה שאומרת "אני" ולזה אני מאמין ולא יכול אחרת (שזו עוד מחשבה), כי "אני" זה לא סתם מחשבה, זה כמו "בועת אנרגיה" של תחושת קיום עצמאי שאני מזוהה עמה לחלוטין ואני לא יודע איך לא להיות מזוהה עמה

נראה לי שהגדרתי את הבעיה די טוב
וזו מחשבה שטופחת לעצמי על השכם הדמיונית שלי

 

[מדען חלל]

דיברת על כמה דברים

המחשבות שאומרות שרק זה זה לא מספיק, אתה אומר שאתה לא חייב להאמין להן. אז שוב אני שואל איפה הבעיה אם אתה לא חייב להאמין?
ואז יש את המחשבה שאומרת אני, גם שם עדיין לא הסברת מה הבעיה.
אתה מזוהה עם זה/חושב שזה אתה ו... מה הבעיה בזה?

שאלת אותי מה הדרך שאני מציע, אני מציע לברר טוב יותר מה אתה/האדם רוצה ממקום אמיתי לפני כל התיאוריות והידיעות.
אם בסוף התהליך תגלה שאתה לא רוצה כלום, אז אין בעיה.

 

[lightflake]

אוקיי זו בפני עצמה דרך מצויינת

מה אני רוצה ממקום אמיתי?
להיות אני
ומה אני עכשיו ב100% אם לא אני ?

אז באמת שזה מגיע לאותו מקום שכל הדרכים מגיעות אליו
לכך שאין שום בעיה עם מה שיש ממש כפי שזה ברגע זה!
וזו כל ה"דרך הרוחנית":
להפסיק את כל הנסיונות, או במילה אחת פשוטה: לעצור

 

[lightflake]

כל הזכויות שמורות לשרי שובטמה מהרג'

 

[lightflake]

האמת היא שאני כבר יודע מהי הדרך היעילה ביותר

אמנם עדיין לא יישמתי אותה

בכל זאת עניין אותי לשמוע אם יש לך תשובה משלך לעניין (גם אני מדען חלל)

 

[מדען חלל]

מה הדרך?

ואם זאת באמת הדרך ואתה יודע שזאת הדרך, וזה מה שאתה רוצה.. איך יתכן שעדיין לא יישמת?
כשאדם באמת רוצה משהו הוא הולך על זה.

 

[lightflake]

הדרך היא לעצור

ולא עשיתי את זה עדיין כי כיף לי עדיין לדמיין שאני מישהו שרוצה משהו

 

[מדען חלל]

sounds good to me

 

[lightflake]

מה good ? אז אין שום בעיה ?

אבל אני חייב בעיה בשביל להרגיש שיש לי מטרה כי זה מה שמחזק בי את האמונה שאני באמת מישהו
ואפילו מישהו חשוב למדי

 

[מדען חלל]

תגיד אתה משוגע לגמרי?

אתה בעצמך אומר שאתה משחק משחק ושהיית יכול להפסיק אם היית רוצה אבל שאתה פשוט לא רוצה. אז איפה הבעיה?

ומאיפה נכנס פתאום העניין של "להאמין שאני מישהו חשוב".. מה זה קשור למשהו? אתה לא חייב להאמין שאתה מישהו חשוב, אתה יכול "לעצור" כמו שאמרת ואז אין שום בעיה (לפי טענתך). לא כך?

 

[lightflake]

ברור

שאני משוגע לגמרי

 

[Voice of my home]

מה הכוונה בלעצור?

כי המחשבות יכולות להמשיך לעשות מה שבא להן לעשות, כולל לספר סיפורים על אני או על אחרים, או על הפרדה בין יודע וידוע וסוגי דמיונות אחרים. זה התסריט שלהן, אבל זה לא אומר שזו אמת, ואתה פשוט יכול לראות את זה ולקבל את זה.
אם הכוונה בלעצור היא לראות מה קיים בחוויה ישירה, בלי ההתערבות של המחשבות, אני מסכים שזו הדרך היחידה. אבל כדאי לוודא שאין פנטזיה שיום אחד יקרה אירוע ומשהו ייעצר.

 

[lightflake]

אתה צריך לנסות בשביל להבין על מה מדובר

אותו דבר כמו "להיות"
בשונה מהמצב הרגיל של "becoming"


'Becoming Is The Denial Of Being'
J. Krishnamurti

 

[Voice of my home]

אתה כבר הווה תמיד

בין אם אתה מנסה משהו ובין אם לא...

 

[lightflake]

אבל השאלה של הדרך הרוחנית

היא עם מה אתה מזוהה ?
כל עוד אתה מזוהה עם הצורות המשתנות אתה סובל
כל המטרה של הרוחניות היא לצאת מההזדהות הזו (לצאת מכל הזדהות)
הוראות כמו "להיות" או "לעצור" באות לחסל את האמונה בסיפורים כדי להתעורר למה שאתה כבר עכשיו
אז גם אם נכון שאתה "כבר עכשיו הווה", יש הבדל בין להיות כבר עכשיו הווה חולם (כלומר מזוהה עם דמיון כלשהו לגבי מי שאתה) לבין להיות "כבר עכשיו הווה" ער (כלומר לא מזוהה)

 

[Voice of my home]

הזדהות

אין באמת מישהו שיכול להיות מזוהה. יש סיפור של "אני" ועל גביו עוד סיפור של "אני מזוהה". המטרה היא לראות שאלה סתם מחשבות.
נראה לי שאנחנו מסכימים לגבי זה, והשאלה היא מהי הדרך הכי יעילה.
אני חושב שבלי לחקור ולראות את כל הדקויות של האמונות, קשה להשתחרר מהן. והדקויות האלה הן שכבות עדינות של אמונות שגם מחפש רוחני ותיק יכול לא להיות מודע אליהן. הוא מתחיל להיות מודע כאשר הוא מתייחס לאמת כאל מחקר מדעי לכל דבר, ולא כאל פרס שהוא יקבל בתום התרגול הרוחני. ויש בזה ויתור מסוים כי המחקר הוא פשוט, ואין בו בהכרח את חווית הרוחניות והסקסיות שיש בתורות המזרח.
אבל רק כשאתה חוקר ורואה במו עיניך את הדמיונות בצורה ברורה, שחרור מאמונות מתרחש מעצמו.
לכן, אני לא ממש רואה איך הוראה כמו "לעצור" או "להיות", מחסלות את האמונות. להפך, ההוראה של "להיות" יכולה לגרום לכך שאדם בכל תרגול כזה מחפש את החוויה של נוכחות, והוא אף פעם לא רואה שנוכחות היא המצב תמיד. אולי אני טועה, אבל אני יודע שלגביי ההוראות האלה הביאו בעיקר תסכול.

 

[lightflake]

לחקור אמונות

הרי עד שאתה מזהה אמונה ואומר "אני רוצה לחקור אותה" כבר התלבשו עליך 5 אמונות חדשות, עצם זה שאתה מאמין שאתה מישהו שצריך לחקור...? ולמה הוא רוצה לחקור? כי הוא רוצה להגיע לאנשהו? כלומר זה לא באמת מספיק לך שאתה כבר הווה עכשיו ? יש לך אמונה שצריך לחקור אמונות... מבין תבעייתיות פה? אתה לא יכול לנצח במשחק נגד המיינד כי אתה משחק עם אותו מיינד נגד עצמו והוא תמיד מהלך אחד לפניך

 

[Voice of my home]

נכון

וגם את האמונות האלה אפשר לחקור
יצאנו כאן מנקודת הנחה שיש בעיה.
אבל חקירה כן מנצחת את המיינד, היא נעזרת לפעמים במיינד אבל מסתמכת על חוויה\התבוננות ישירה ללא המיינד. המשפט ש"אי אפשר לנצח במשחק נגד המיינד וכו'", הוא דווקא הניצחון של המיינד.

 

[lightflake]

זה לא נצחון של המיינד

כי אם הבנת שלא תנצח במשחק הזה אתה מוותר ומפסיק לשחק בו וזה ההפסד של המיינד, כי בלי המשחק הזה הוא לא קיים
צריך להכנע בשביל לנצח
הפשלה היחידה היא שאז לא נשאר מי שיחגוג את הניצחון

חקירה ללא מיינד זה בדיוק = להוויה = לעצירה = לשחרר כל אחיזה
חקירה ללא מיינד זה לא לחקור משהו מסויים (בשביל זה אתה חייב להשתמש בשכל) אלא זה חקירה "מי אני" וזה נעשה ע"י להיות מה שאתה כבר