יאללה סחטיקה
New member
מנגינת החיים ../images/Emo168.gif
אם לחיים יש מנגינה , אז כולנו נגנים. חלק מאיתנו מנגנים תמיד בסולו חלק מנגנים בדואט , וחלק תמיד כינור שני. חלק מאיתנו טובים בקונצ´רטו, חלק טובים בקאמרית, אבל כולם צריכים להיות בפילהרמונית , על מנת שמנגינת החיים תהיה הרמונית. שאנחנו נולדים יש לנו רק תו אחד, כשאנחנו גדלים , התווים מיתרבים , ומנגינתנו מישתפרת ,בבגרותנו-יש לנו מגוון מנגינות, חלקן עצובות וחלקן שמחות. כשיש ארוע משמח בחיינו-הנגנים שמחים המנגינה נישמעת צוהלת.כשעצוב לנו , גם הנגנים עצובים , אז המנגינה איטית וחרישית , ולפעמים אפילו דוממת. כל אישיות בעולם פורטת על מיתרי החיים , המנגינות שנוצרות בהתחלה קצת מזייפות עד שהנגנים מתרגלים. כיוון קצר ואימון יחד מביאים את המנגינות להרמוניה מיוחדת , למנגינות נוספים מילים לשירים הבאים אחריהן בשרשרת. לפעמים מיתר ניקרע והנגן צריך להיתמודד עם הקשיים , התזמורת תמשיך לנגן בלעדיו, עד לחיבור מחדש של המיתרים . וכשהנגן יזדקן , נמגינתו תאט ותחרש, עד שיום אחד הוא יגיע לתו האחרון , ומנגינתו לא תישמע עוד. אבל התזמורת תמשיך לנגן - בהתחלה שיר עצוב על לכתו של חבר, אבל אח"כ המנגינות יחזרו למסלולן, לפעמים-עצובות לפעמים-שמחות לפעמים-איטיות לפעמים-מהירות לפעמים-רק כינור לפעמים-רק תופים כי שסופו של דבר : כולנו לוקחים חלק בסימפוניית החיים
אם לחיים יש מנגינה , אז כולנו נגנים. חלק מאיתנו מנגנים תמיד בסולו חלק מנגנים בדואט , וחלק תמיד כינור שני. חלק מאיתנו טובים בקונצ´רטו, חלק טובים בקאמרית, אבל כולם צריכים להיות בפילהרמונית , על מנת שמנגינת החיים תהיה הרמונית. שאנחנו נולדים יש לנו רק תו אחד, כשאנחנו גדלים , התווים מיתרבים , ומנגינתנו מישתפרת ,בבגרותנו-יש לנו מגוון מנגינות, חלקן עצובות וחלקן שמחות. כשיש ארוע משמח בחיינו-הנגנים שמחים המנגינה נישמעת צוהלת.כשעצוב לנו , גם הנגנים עצובים , אז המנגינה איטית וחרישית , ולפעמים אפילו דוממת. כל אישיות בעולם פורטת על מיתרי החיים , המנגינות שנוצרות בהתחלה קצת מזייפות עד שהנגנים מתרגלים. כיוון קצר ואימון יחד מביאים את המנגינות להרמוניה מיוחדת , למנגינות נוספים מילים לשירים הבאים אחריהן בשרשרת. לפעמים מיתר ניקרע והנגן צריך להיתמודד עם הקשיים , התזמורת תמשיך לנגן בלעדיו, עד לחיבור מחדש של המיתרים . וכשהנגן יזדקן , נמגינתו תאט ותחרש, עד שיום אחד הוא יגיע לתו האחרון , ומנגינתו לא תישמע עוד. אבל התזמורת תמשיך לנגן - בהתחלה שיר עצוב על לכתו של חבר, אבל אח"כ המנגינות יחזרו למסלולן, לפעמים-עצובות לפעמים-שמחות לפעמים-איטיות לפעמים-מהירות לפעמים-רק כינור לפעמים-רק תופים כי שסופו של דבר : כולנו לוקחים חלק בסימפוניית החיים