מן המקורות

[גנגי]

../images/Emo6.gif

גם אתה, ברוטוס?

 

[יוסי ר1]

בעיקר אני, גנגוס.

מזכיר לי שלט על שולחנו של גיסי, "רק אנחנו הגאונים, צנועים"

 

[טופז2]

או קי, כמה דברים

א. כשחושבת על כך, יש להבדיל בין המשמעות שעולה מן הפסוק לפי קריאתו הפשוטה בדור מתן תורה, לבין המשמעויות שנחשפות בו במשך הדורות, לא כן? ב. גם העובדה שהגבר זקוק לאשה, שהיא נכונה מאד, היא רק חלק אחד מתמונה רחבה בהרבה. בשורה תחתונה חושבת ששני המינים משלימים זה את זו (משיגים שלמות), ואישית תלוי במציאת בן/ת זוג מתאים.

 

[יוסי ר1]

א. את המשמעות לעיל אני נתתי,

לא מחייב שכך רואים זאת כולם. מכאן גם שהמשמעויות לא "נחשפות" לאורך הדורות, אלא הקוראים לאורך הדורות מעניקים משמעות על פי ערכיהם ועל פי הבנתם. יש לא מעט שחושבים שצריך לקרא כפי שאת העלית קודם בשאלתך, שלטון ללא מיצרים של הגבר באישה. כחי לדוגמא את המנה חמה המצורפת, עלעלי בשרשור ההוא קדים ואחור, ומעט נחת רוח תרווי. ב, התמונה שאת מציירת בהחלט מאזנת את המשוואה. מסיפור הבריאה עולה בעליל שהגבר והאשה הם שני חלקים של שלם אחד, שאינם יכולים להיות שלימים ללא קשר הזוגיות. לכן נבראו זכר ונקבה, לכן האשה היא צלע מהגבר ולא יצירה שונה מעפר אחר, ולכן הקשר המבוסס הן על תשוקה (הדדית) ושלטון (הדדי גם כן).

 

[החטא והשופטת]

נשמע שהחצי הזה

קרא את הגותה של לוס אירגאריי, או לפחות הגה הגות דומה בהתאם להתבוננותו בסביבה הקרובה. יפה.

רק שלא יגדירו את החצי הזה פר"ד, בשל הגות זו.

 

[גנגי]

תשמור אלוקימה!

 

[אלי ו.]

../images/Emo26.gif

 

[גנגי]

אויש, אתה חייב להעמיד לי

מראה מול הפרצוף?

 

[יוסי ר1]

תמונ"ש, מה השארת אותנו כצאן אשר

אין להם רועה? שילחת קטע ציטוט ונסוגות אחור? על מה שאתה הבאת עדיין לא התנהל דיון תרבותי, אלא רק על הסיפא שהשמתת.

 

[תם ונישלם]

אותי הקטע דווקא שעשע

בגלל הכוס.... אבל אני יודע שרבותינו לא התכוונו לתועבות עליהן אני חושב, ומי אני שאתחיל להלין על רבותינו וחכמינו שהרי אימת המסורתי עלי

 

[יוסי ר1]

ידעתי בני גם ידעתי,

וכל מילה מיותרת

 

[יוסי ר1]

אגב, כבר דנו כאן באריכות על הקשר

בין מין למזון במקורות, והנה, אולי אתה עלית על המקור?

 

[גנגי]

ידוע שהכול מתחיל ברחב הזונה.

 

[יוסי ר1]

איך את מדברת?!

וחוץ מזה כבר יוסף הצדיק קדם לרחב שנאמר שם: "ויעזוב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפי תאר ויפי מראה". חזל אומרים שהלחם זו אשתו של פוטיפר, שהרי אמר לה "איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך ..."

 

[אלי ו.]

לפני הלחם מגיעה הטחינה

וכידוע שמשון היה טוחן בבית האסורים.

 

[אפרתקומי]

בל נשכח

את משה. החותן לעתיד אמר לבנותיו קראנה לו ויאכל לחם. ובסוף העמידו חופה וקידושין כדת משה

 

[אלי ו.]

אני לא מכיר את המדרשים

בהקשר הזה. על שמשון פירשו שה"טחינה" שטחן לא היתה של קמח אלא של נשות הפלשתים.

 

[יוסי ר1]

כיוון שאלי קיצר בדבריו,

אביא את המקור לדבריו: "ויהי טוחן בבית האסורים א"ר יוחנן אין טחינה אלא לשון עבירה וכן הוא אומר (איוב לא) תטחן לאחר אשתי מלמד שכל אחד ואחד הביא לו את אשתו לבית האסורים כדי שתתעבר הימנו אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי קמי דשתי חמרא חמרא קמי רפוקא גרידיא דובלא" (סוטה י' א'). (הסיומת שם היא שלכל אחד מביאים מה שהורגל בו - לשתיין מביאים יין, לעובד אדמה מביאים ירקות, ולשמשון, מביאים בנות פלישטים לטחינה.) ותודה לאלי שהסב את תשומת ליבי למקור הביטוי דו המשמעי "לטחון".