ממ...כנסו..?

Green orengE

New member
ממ...כנסו..?

אני חדשה, ואני מחפשת קבוצה באזור ירושלים למשחקי תפקידים. אף פעם לא שיחקתי לפני, אז אני עוד לא יודעת כלום=} צריך ללמד אותי=} מישהו מעוניין?
 
חסרים מספר פרטים

למשל - מה גילך ומה טווח הגילאים של הקבוצה שאת מחפשת? סגנון משחק מועדף? אפשרויות ניידות בירושלםי וסביבתה?
 

Super Monkey

New member
מסקנות מכרטיס המשתמש:

גיל: 13 אפשר ניידות: אמא ואבא כשיש זמן סגנון משחק מועדף: נשמע לי שאלה קצת מורכבת למי שאף פעם לא שיחקה במשחקי תפקידים. המלצה, את מוזמנת לבקר בפורום "מבוכים ודרקונים" בMSN ששם יש הרבה חבר'ה בגיל שלך. (בנוסף לייעוץ שאת יכולה לקבל משחקנים ותיקים פה בפורום).
 
כרטיסי משתמש חמקמקים הם

בכרטיס המשתמש רשום גם אזור ת"א כאזור מגורים - ומכאן, מדוע קבוצה בירושלים דווקא? אנשים רבים ממלאים את כרטיס המשתמש כלאחר-יד, ואף מציגים פרטים שגויים בכוונה. וזה עוד לפני שהגענו למצב בו אנשים משתמשים בשמות משתמש של חברים ומכרים כי "אני רק שאלה". ומכאן, אם רוצים מידע קצת יותר מבוסס, כדאי פשוט לשאול את מפרסם ההודעה. נ.ב. בניגוד למפגשים פנים-אל-פנים, באינטרנט יש פחות חשיבות לקבוצת הגיל. זה לא שאין לה חשיבות בכלל, אבל מכיוון שהקשר הוא בעיקר טקסטואלי נוצר מצב בו "אתה מה שאתה כותב". קבוצות דיון שמיועדות לאנשים מבוגרים ומקפידות על כללי התנהגות מסויימים (הימנעות משימוש בעגה הפקצית בנוסח "חחחח", או "כנסו דחוף!!!!!!", בלי קללות וחתימות-ענק, וכו') יכולות להתאים לכל אדם שמעוניין בכתיבה לפי כללים אלו, גם אם אינו מבוגר.
 

Green orengE

New member
אויי, שיניתי לירושלים, אבל כנראה זה

השתנה לי בחזרה כשזה אמר לי שהכינוי תפוס ולבחור חדש או משהו כזה.. בכל אופן אני בת 13 , ממש תייכף 14, גרה בגבעת זאב אז זה יכול להיות בסביבת ירושלים, ואני ממש לא יודעת איזה סוג משחק אני רוצה, כי אני לא ממש מכירה את הסוגים והכל...
 
תשאלי, ונענה

קודם כל - מהם משחקי תפקידים? אני מעתיק ומדביק לכאן הסבר שכתבתי בעבר: מה הם משחקי תפקידים? יצא לך בודאי לקרוא ספר או לראות סרט, ובנקודות חשובות לומר לעצמך "אני הייתי עושה את זה אחרת, לא כמו שהגיבור עושה את זה"? אז משחקי תפקידים עונים במידה מסויימת על הצורך הזה. משחק תפקידים מתבצע כאשר קבוצת חברים מתכנסת יחד, ואחד מהם (המכונה "מנחה") מתווה עלילה דמיונית כלשהי, בה האחרים הם הגיבורים. הוא מתאר להם מצבים, גורמים ואנשים בהם הם פוגשים, והם מתארים כיצד דמויותיהם הדמיוניות מתקשרות ו/או מתמודדות איתם. משחקי תפקידים רבים ("מבוכים ודרקונים" הוא המפורסם שבהם) מתארים משחק בעולמות פנטזייה, בסגנון "קונאן הברברי" או "שר הטבעות", אך למרות שזה הסגנון הנפוץ ביותר, הוא לא היחיד - יש גם משחקים בהם מתוארות עלילותיהם של בלשים פרטיים בלונדון של המאה ה19, טייסי חלל בגלקסיות רחוקות, סוכנים חשאיים במלחמה הקרה, וכו'. רוב משחקי התפקידים (לא כולם) עושים שימוש בכללים ובקוביות. מה ז"א? הכללים אומרים מה הדמות הדמיונית שיצרת לעצמך יכולה לעשות ועד כמה היא יכולה להצליח בכך, בעוד שקוביות נועדו לספק מימד של אקראיות. אם למשל הדמות שלך רוצה לפרוץ את מנעול התיבה המסתורית שהמנחה מספר לה שהיא מצאה באחוזתו הנטושה של הרוזן, הכללים הם אלו שיאמרו לה מה הסיכויים שלה לעשות זאת, והקוביה תשפוט אם היא הצליחה - אם למשל את יודעת שלפי כללי המשחק בהם אתם משתמשים הדמות שלך צריכה להוציא 11 או יותר בתוצאה של שלוש קוביות משחק רגילות (משחקי תפקידים רבים עושים שימוש גם בקוביות שונות מאלו המוכרות לנו מתיבת השש-בש, בעלות שמונה, עשר ואף עשרים פאות!) את צריכה לזרוק שלוש קוביות כאלו, ולראות האם באמת הצלחת לעבור מספר מטרה זה. הדמויות אותן משחקים הן קצת כמו גיבורים בספר - השחקנים קובעים (לרוב, תוך שהם נעזרים בכללים) מה הדמות שלהם יודעת לעשות, וכמובן שמנסחים לה אופי ואישיות שיכולים להיות דומים או שונים לשלהם, אך בשונה מגיבור של ספר, השחקנים אינם יודעים כיצד יסתיים סיפורה של הדמות - המנחה מתווה את העלילה, ואילו הם מפעילים את הדמוית בתוכה - הם יכולים להשפיע על העלילה כשהם שהיא יכולה להשפיע עליהם, ואין סוף שכתוב מראש. שנית - כיצד למצוא קבוצה? הדרך הכי טובה היא להשיג, להשאיל או לקנות כמה ספרי כללים, ולשכנע חברים או חברות לשחק איתך. זה הרבה יותר נוח מלהיות תלוייה בתחבורה בין גבעת זאב לירושלים (אנשים שיש להם רשיון רכב הם לא בשכבת הגיל שאת רוצה לשחק איתה) והרבה פחות בעייתי מלפגוש כל מיני זרים מהאינטרנט.
 

Green orengE

New member
קודם כל, תודה רבה על ההסבר,

ודבר שני אין לי אף חברות\חברים שבאמת מעוניינים בזה. הרוב די צוחקים עליי שאני בכלל מעוניינת בזה ורוצה, או עושים לי פרצופים של "טוב, מה שתגידי." אז זה קצת בעייה בשבילי לפתוח קבוצה בעצמי, וחוץ מזה שגם אם כן, אני רוצה לראות כמה פעמים איך מתנהלת קבוצה במקום אחר, כי אני צריכה קצת יותר ביטחון עצמי, בטח בלהנחות קבוצה, ורק לקרוא בשביןל ללמוד זה לא מספיק, צריך גם לראות ממשי איך זה קורה לדעתי...
 
אם כך

דרך הפעולה היעילה ביותר היא להמשיך לפקוח עין על הפורום (ו/או פורומים נוספים) - מפעם לפעם צצים פה עוד חבר'ה שמחפשים קבוצה וחלקם עשויים להיות בשכבת הגיל שלך ומהאזור שלך. בנוגע להכרת התחביב, אפשר וכדאי להמשיך ולשאול שאלות, לא משנה כמה בנאליות הן נראות לך. למרבה הצער, אני לא חושב שכרגע יש קבוצות באזור שלך שחבריהן פעילים בפורום וגם נמצאים בשכבת הגיל שלך. ואני מניח שלא את ולא ההורים שלך תירצו שתתחילי להעלם לכמה שעות לכל מיני דירות מוזרות של סטודנטים ושאר "קשישים" (ראבאק, אם אני הייתי אב לילדה בת 14 והייתי רואה שאיזה גבר בשנות העשרים לחייו בא במכוניתו לאסוף אותה למשהו שמוגדר כ"משחק", הייתי מתקשר למשטרה). אבל "כרגע" זה דבר די זמני - לפורום יש המון "קוראים שקטים" ותעבורה סבירה למדי של קוראים וכותבים, אז אם "תישארי על הסיפון" סביר להניח שבמוקדם או במאוחר תמצאי חבר'ה מתאימים (כך מצאתי כאן את אחד השחקנים שלי, והתגלה שהוא גר במרחק הליכה מדירתי). אופציה נוספת שעומדת בפנייך היא לבקר מפעם לפעם בספרייה במקום מגורייך או בית ספרך, ולפנות בדברים בנושא לאיזה נער שיעמוד ליד מדף המד"ב-פנטזייה. יתכן שהוא יתעלף מעצם העובדה שנערה פונה אליו או יתגלה כטיפוס משונה ומציק, אבל קיים גם הסיכוי שכך תמצאי מנחה לקבוצה - כשהייתי בגילך מצאתי ככה מנחה להצטרף לקבוצה שלו - ליתר דיוק דרכתי עליו בטעות כשרצתי במדרגות בית הספר בזמן שהוא ישב עליהן וקרא את "רומח הדרקון".
 

Serpent Axis

New member
V:TM

זה מה שאני תמיד חשבתי על אנשים שיושבים על המדרגות כשהייתי בגיל הזה וזה משום מה נתפס כמקום ישיבה פופולארי...
 

DDN

New member
אני מפחד לשאול

מה קשור מה שכתבת בנושא לתוכן ההודעה?
 

DDN

New member
אוי ויי

יצרנו מפלצת. . .. . . (ולא חנן, אתה לא יכול להרוג אותו בשביל XP)
 

Super Monkey

New member
למה להיות פרימיטיבי?

1- האופציה הטכנולוגית: מתקינים מצלמה מיניאטורית עם משדר wi-fi לטווח של 3 ק"מ (97$ באי-ביי) ופשוט מקבלים שידור למחשב. 2- אושן 11: בוחנים את ספרי הפנטזיה במדף ורואים אם יש סדרה שחסר בה ספר. שואלים את הספרנית האם הספר חסר או שהושאל למישהו. במידה והושאל, שואלים מתי הוא יוחזר. כך מצטמצם חלון ההזדמנויות שבו צריך להישאר בספריה ולאתר את הבן אדם שקרא את הספר. לשבת בספריה ולעקוב אחרי אנשים זה יותר מדי "שיקגו, 1923"... מיושן.
 
לשבת בספרייה ולארוב לאנשים

זה יותר מידי "סוטה מגעיל במעיל גשם דביק" - לא הצעתי לה לארוב בספרייה, אלא לפנות לאנשים שנמצאים ליד המדף הנ"ל. כשהייתי צעיר ויפה יותר, מישהי התחילה איתי ככה, אבל זה נגמר בזה שהאח הגרוזיני שלה שדווקא כן ארב בספרייה רדף אחרי לאורך חצי רחוב תוך שהוא מניף את ידיו בצורה מאיימת וגועה כשור חולה כלבת. כנראה שלא הייתי צריך להציע לה לקרוא את "עמק הסוסים" אם היא אהבה את שבט דוב המערות...
 
למעלה