נסיכת הכוכב
New member
ממתק לשבת
הממתק לשבת טרי מהמטבח של בית חב"ד בבנגקוק תאילנד
ממתק לשבת פרשת ויקהל תשע"ד
משה היה יהודי עשיר מאוד, היו לו שלושה בנים, שניים מהם המשיכו את דרכו בעסקים המשפחתיים אבל בנו השלישי, גיל, העדיף להתרחק מהמשפחה ולהתרועע עם אנשים משולי החברה. הוא לא היה מוכן ללמוד שום דבר מאביו, ואפילו במחיר הרחקתו מהעסק המשפחתי. הוויכוחים בין האב לבנו השלישי לא פסקו, עד שיום אחד החליט גיל להתרחק מהמשפחה. 'אני אוכיח לך שאפשר להיות עשיר גם בלי ירושה משפחתית', הודיע לאביו. גיל נסע לעיר רחוקה כשהוא חדור מוטיבציה להצליח. במשך כמה ימים מצא את עצמו ישן על ספסל ברחוב ורעב ללחם. אך בוקר אחד עבר במקום אחד מתושבי העיר. הוא שאל אותו מדוע הוא ישן ברחוב, וגיל הסביר לו את מצב הביש שאליו הוא נקלע. 'אני מוכן לתת לך עבודה', אמר האיש. 'עליך לנקות א הגינה שלי כל יום, זה ייקח לך חצי שעה, ותמורת זאת תוכל לגור בביתי'. גיל היה אסיר תודה לאיש הנדיב. עכשיו כשהיה לו מקום לאכול ולישון, התפנה לחפש עבודה ואכן, לאחר שבועיים הוא מצא עבודה כעוזר קונדיטור במאפייה גדולה. בעל המאפייה היה מרוצה מעבודתו ונתן לו שכר גבוה מהמקובל. כך עלה בידי גיל לשכור לעצמו חדר קטן, ואף לחסוך מדי חודש סכום כסף כלשהו. העבודה במאפייה מצאה חן בעיניו, ולאט לאט הוא למד את סודות המקצוע. לאחר שנה החליט גיל לפתוח מאפייה משלו. הוא שכר מאפייה בבניין תעשייתי בקצה העיר. המאפים היו משובחים, אבל המיקום היה גרוע ורק מעטים באו לקנות. בחודש הראשון סבל גיל מהפסדים, עד שיום אחד נכנס איש עסקים למקום טעם מהמאפים והתלהב מאוד. הוא הציע לגיל להיות שותף ולפתוח חנות בקניון המרכזי. הם פתחו חנות בקניון, ואכן, ההצלחה הייתה גדולה מעבר למצופה. לאחר חצי שנה כבר נפתח סניף נוסף, ובתום שנתיים שלט גיל על רשת קונדיטוריות משגשגת עם חמישה סניפים. זה היה הזמן שבו הוא החליט לשתף את אביו במה שעבר עליו. גיל נטל נייר וכתב לאביו מכתב:
"אבא היקר, אני שמח לבשר לך שבוויכוח שלנו אני ניצחתי. כיום, שלוש שנים לאחר שעזבתי את הבית, הפכתי להיות איש מצליח בלי עזרה של אף אחד. אתה מוזמן לבקר ברשת הקונדיטוריות המצליחה שלי, ולהיווכח בעצמך שהדרך הטובה ביותר להצלחה היא לעבוד קשה בעשר אצבעות, רק לידיעתך, ההון העצמי שלי עומד היום על 500,000 דולר, שאותם הרווחתי במו ידי..."
כמה ימים לאחר מכן קיבל גיל מעטפה חוזרת מאביו. הוא פתח את המכתב במהירות, מצפה למצוא בו הודאה בהצלחתו:
"גיל היקר, כתב אביו, חשבתי רבות כיצד להגיב על מכתבך. מצד אחד אני שמח בהצלחתך, אך מצד שני אני חש שלמען עתידך והחינוך שלך וכדי שתבין כיצד העולם פועל באמת, חובה עלי לספר לך את האמת. האם שאלת את עצמך מי היה אותו תושב נדיב שסיפק לך מקום מגורים תמורת עבודה קלה של טיפול בגינה? התשובה אולי תפתיע אותך, אבל אני שלחתי אותו, ואף שילמתי את המחיר המלא של השכירות על התקופה שהתגוררת אצלו. האם שאלת את עצמך כיצד קיבלת משכורת כל כך נאה תמורת עבודה פשוטה של עוזר קונדיטור? ובכן, גם את זה אני מימנתי עבורך. גם האיש שהציע לך לפתוח חנות בקניון הוא שליח שלי, והכסף שהוא השקיע בשותפות הוא הכסף שלי. אגב, סכום כל ההשקעות שלי בך עד היום מגיע ל...500,000 דולר בדיוק! באהבה רבה, אבא."
בפרשתנו משה רבנו מקהיל את עם ישראל ומעביר להם שוב את מצוות השבת "ששת ימים תיעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון" כשקוראים את הפסוק מתעוררת שאלה למה צריכה התורה לכתוב "ששת ימים תעבוד" הרי מטרת הציווי היא שנשבות בשבת ולא על העבודה במשך השבוע? אלא אם נתבונן נראה שהמילה "תעשה" מנוקדת בצירה ונקראת "תיעשה" כאילו העבודה נעשית מאליה, כאן מונח הרעיון. כחלק מהציווי על השבת התורה מצווה עלי גם על דרך ההסתכלות שלי על ששת ימי העבודה, בדרך כלל כשאנחנו עובדים ומשקיעים כל השבוע קל לנו מאוד להגיע למסקנה שכוחי ועוצם ידי עשה לי את החייל הזה" ולזקוף את ההצלחה להשקעה האישית שלי, התורה באה ללמד אותנו שהאדם צריך מצד אחד להשקיע את כוחותיו ולעשות את התלוי בו על מנת לעשות כלי לברכת ה' אך עליו לדעת שכל מעשיו הם רק כלי ובסופו של דבר מה שגורם להצלחתו זה ברכת ה' ולכן עליו לעשות את עבודתו בצורה של "תיעשה" כאילו היא נעשית מאליה על ידי הקב"ה. רק כשההסתכלות היא כזו שהוא מבין ש"אבא" הוא זה שמממן אותו יוכל באמת לשבות בשבת מבלי להרגיש פספוס על הפסד של עוד יום עבודה.
פעמים רבות בחיינו כשאנחנו מצליחים אנו משבחים את עצמנו על ההצלחה שלנו ועל הכוחות שהשקענו בהצלחה זו ואנחנו נוטים לשכוח שיש מי שנותן לנו חיים, בריאות ופרנסה, אך כשהדברים לא עובדים כמו שרצינו אנחנו מאשימים את הקב"ה באי ההצלחה, כשנפנים את צורת ההסתכלות הזו ונדע שכל ההצלחות שלנו משמים נדע תמיד להיות בשמחה ולהרגיש את שמחת השבת במשך כל ימי השבוע.
יהי רצון שנזכה ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים בקרוב ממש.
שבת שלום
הממתק לשבת טרי מהמטבח של בית חב"ד בבנגקוק תאילנד
ממתק לשבת פרשת ויקהל תשע"ד
משה היה יהודי עשיר מאוד, היו לו שלושה בנים, שניים מהם המשיכו את דרכו בעסקים המשפחתיים אבל בנו השלישי, גיל, העדיף להתרחק מהמשפחה ולהתרועע עם אנשים משולי החברה. הוא לא היה מוכן ללמוד שום דבר מאביו, ואפילו במחיר הרחקתו מהעסק המשפחתי. הוויכוחים בין האב לבנו השלישי לא פסקו, עד שיום אחד החליט גיל להתרחק מהמשפחה. 'אני אוכיח לך שאפשר להיות עשיר גם בלי ירושה משפחתית', הודיע לאביו. גיל נסע לעיר רחוקה כשהוא חדור מוטיבציה להצליח. במשך כמה ימים מצא את עצמו ישן על ספסל ברחוב ורעב ללחם. אך בוקר אחד עבר במקום אחד מתושבי העיר. הוא שאל אותו מדוע הוא ישן ברחוב, וגיל הסביר לו את מצב הביש שאליו הוא נקלע. 'אני מוכן לתת לך עבודה', אמר האיש. 'עליך לנקות א הגינה שלי כל יום, זה ייקח לך חצי שעה, ותמורת זאת תוכל לגור בביתי'. גיל היה אסיר תודה לאיש הנדיב. עכשיו כשהיה לו מקום לאכול ולישון, התפנה לחפש עבודה ואכן, לאחר שבועיים הוא מצא עבודה כעוזר קונדיטור במאפייה גדולה. בעל המאפייה היה מרוצה מעבודתו ונתן לו שכר גבוה מהמקובל. כך עלה בידי גיל לשכור לעצמו חדר קטן, ואף לחסוך מדי חודש סכום כסף כלשהו. העבודה במאפייה מצאה חן בעיניו, ולאט לאט הוא למד את סודות המקצוע. לאחר שנה החליט גיל לפתוח מאפייה משלו. הוא שכר מאפייה בבניין תעשייתי בקצה העיר. המאפים היו משובחים, אבל המיקום היה גרוע ורק מעטים באו לקנות. בחודש הראשון סבל גיל מהפסדים, עד שיום אחד נכנס איש עסקים למקום טעם מהמאפים והתלהב מאוד. הוא הציע לגיל להיות שותף ולפתוח חנות בקניון המרכזי. הם פתחו חנות בקניון, ואכן, ההצלחה הייתה גדולה מעבר למצופה. לאחר חצי שנה כבר נפתח סניף נוסף, ובתום שנתיים שלט גיל על רשת קונדיטוריות משגשגת עם חמישה סניפים. זה היה הזמן שבו הוא החליט לשתף את אביו במה שעבר עליו. גיל נטל נייר וכתב לאביו מכתב:
"אבא היקר, אני שמח לבשר לך שבוויכוח שלנו אני ניצחתי. כיום, שלוש שנים לאחר שעזבתי את הבית, הפכתי להיות איש מצליח בלי עזרה של אף אחד. אתה מוזמן לבקר ברשת הקונדיטוריות המצליחה שלי, ולהיווכח בעצמך שהדרך הטובה ביותר להצלחה היא לעבוד קשה בעשר אצבעות, רק לידיעתך, ההון העצמי שלי עומד היום על 500,000 דולר, שאותם הרווחתי במו ידי..."
כמה ימים לאחר מכן קיבל גיל מעטפה חוזרת מאביו. הוא פתח את המכתב במהירות, מצפה למצוא בו הודאה בהצלחתו:
"גיל היקר, כתב אביו, חשבתי רבות כיצד להגיב על מכתבך. מצד אחד אני שמח בהצלחתך, אך מצד שני אני חש שלמען עתידך והחינוך שלך וכדי שתבין כיצד העולם פועל באמת, חובה עלי לספר לך את האמת. האם שאלת את עצמך מי היה אותו תושב נדיב שסיפק לך מקום מגורים תמורת עבודה קלה של טיפול בגינה? התשובה אולי תפתיע אותך, אבל אני שלחתי אותו, ואף שילמתי את המחיר המלא של השכירות על התקופה שהתגוררת אצלו. האם שאלת את עצמך כיצד קיבלת משכורת כל כך נאה תמורת עבודה פשוטה של עוזר קונדיטור? ובכן, גם את זה אני מימנתי עבורך. גם האיש שהציע לך לפתוח חנות בקניון הוא שליח שלי, והכסף שהוא השקיע בשותפות הוא הכסף שלי. אגב, סכום כל ההשקעות שלי בך עד היום מגיע ל...500,000 דולר בדיוק! באהבה רבה, אבא."
בפרשתנו משה רבנו מקהיל את עם ישראל ומעביר להם שוב את מצוות השבת "ששת ימים תיעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון" כשקוראים את הפסוק מתעוררת שאלה למה צריכה התורה לכתוב "ששת ימים תעבוד" הרי מטרת הציווי היא שנשבות בשבת ולא על העבודה במשך השבוע? אלא אם נתבונן נראה שהמילה "תעשה" מנוקדת בצירה ונקראת "תיעשה" כאילו העבודה נעשית מאליה, כאן מונח הרעיון. כחלק מהציווי על השבת התורה מצווה עלי גם על דרך ההסתכלות שלי על ששת ימי העבודה, בדרך כלל כשאנחנו עובדים ומשקיעים כל השבוע קל לנו מאוד להגיע למסקנה שכוחי ועוצם ידי עשה לי את החייל הזה" ולזקוף את ההצלחה להשקעה האישית שלי, התורה באה ללמד אותנו שהאדם צריך מצד אחד להשקיע את כוחותיו ולעשות את התלוי בו על מנת לעשות כלי לברכת ה' אך עליו לדעת שכל מעשיו הם רק כלי ובסופו של דבר מה שגורם להצלחתו זה ברכת ה' ולכן עליו לעשות את עבודתו בצורה של "תיעשה" כאילו היא נעשית מאליה על ידי הקב"ה. רק כשההסתכלות היא כזו שהוא מבין ש"אבא" הוא זה שמממן אותו יוכל באמת לשבות בשבת מבלי להרגיש פספוס על הפסד של עוד יום עבודה.
פעמים רבות בחיינו כשאנחנו מצליחים אנו משבחים את עצמנו על ההצלחה שלנו ועל הכוחות שהשקענו בהצלחה זו ואנחנו נוטים לשכוח שיש מי שנותן לנו חיים, בריאות ופרנסה, אך כשהדברים לא עובדים כמו שרצינו אנחנו מאשימים את הקב"ה באי ההצלחה, כשנפנים את צורת ההסתכלות הזו ונדע שכל ההצלחות שלנו משמים נדע תמיד להיות בשמחה ולהרגיש את שמחת השבת במשך כל ימי השבוע.
יהי רצון שנזכה ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים בקרוב ממש.
שבת שלום
