ממש קשה לי

[נוש22]

אלפי תודות ../images/Emo201.gif

רק מלקרוא את הודעותיכם נעשה לי טוב אני מאד מעריך את זה - אכן אאמץ את עצתכם ואפנה לגורמים השונים. תודה רבה לכם

 

[טליאמתי]

בהצלחה.../images/Emo24.gif

 

[נוש22]

ממש קשה לי ../images/Emo10.gif

שלום לכולם, נולדתי לפני 22 שנים כבן רביעי למשפחתי, עם בעייה באיבר מין שנקראת בשפה המקצועית "Hypospadias" ובעקבות זה עברתי מס' לא מבוטל של ניתוחים. היום מאחוריי "היסטוריה מפוארת" של ניתוחים כואבים הן פיזית והן נפשית ועוד כמה (אני מניח) מחכים לי בעתיד. איבר מיני מצולק, מגושם וכמובן איך לא, שונה! במהלך השנים התבגרתי וגדלתי והפכתי לעלם נחמד - ילד "טוב" כפי שהחברה מגדירה (מסודר, מחונך, תלמיד טוב), אלא גם עם נטייה לבנים. לא מפסיקה לרדוף אותי התחושה של "למה זה קורה לי" .. מדוע אני מאוהב בבנים ועוד אחרי מה שעברתי במשך השנים ... למה?!?! החוויה "הפוסט טראומתית" שעברתי (כך אני נוהג להגדיר אותה) פגעה פגיעה אנושה בביטחון העצמי שלי כלפי כל הסובבים אותי (בנים או בנות, חברים או משפחה). לכאורה, הבחור הנחמד והחמוד, שעובד בעבודה מסודרת וסטודנט חרוץ, חיי בבועה מלאכותית!! נוהג לחייך לכולם, מתלבש כמו כולם, חמוד, מקסים ומתוק, שכל ידידה שנייה שלו לא מבינה איך אין לו בת זוג, כי הרי אם הייתה היא האחת, היא כבר הייתה מתחתנת איתו. קשה לי, באמת שקשה. אני רוצה זוגיות, רוצה אהבה וכן גם בשל כבר לסקס. אני יודע שאם אמצא בחור טוב וכל הבלא בלא בלא מסביב הוא ייקח אותי גם עם הבעייה שלי, שמרחפת מעל לראשי זה 22 שנה כמו עננה שחורה ביום בהיר (כך אומרים אנשים שהתייעצתי איתם בפורום אחר כאן). אין לי ספק, שאם לא הייתה קיימת אותה בעייה שנולדתי עמה כבר הייתי מחוץ לארונית הצפופה, שמאביקה מיום ליום יותר ויותר. אולי אעשה ניתוח פלסטי כזה או אחר, מעין "שיפוץ", כשם שיש אפשרות לניתוח אף או הרמת עפעפיים נניח .. לא יודע .. מה שאני כן יודע, שכל ניתוח כזה שאני עובר פותח פצעים ישנים, שלקח להם זמן רב להגליד וגורם לנסיגה נוספת בביטחון העצמי שלי, שרעוע גם ככה. המחשבה על אישפוז, הרדמה, עירום ... עושה לי רע לא רוצה לצאת מהארון כרגע - אני גר עם ההורים וסטודנט המתפרנס בקושי רב. נמשיך לחלום את אותו חלום ורוד - להגר מפה למדינה זרה, הרחק "מאור הזרקורים" .. ושם .. לצאת מהארונית לאט לאט ובביטחה. ראוי לציין (ופה הקשר לפורום הזה אליו אני פונה נואשות), שאני בא מבית אשכנזי (לא פרימיטיבי-לכאורה) עם אבא שרואה כוכב נולד ואומר על השופט ההומו שבחבורה, שהוא חולה נפש החולה במחלה קשה, כשם שכל ההומואים ככה!! ממש לא פרימיטיבי מצידו

ועם אמא שדואגת לכל העולם ואישתו, תומכת בכולם, מייעצת ועוזרת, אבל את הבן שלה שואלת פעם .. אתה נמשך לבנים? ואני עונה לה .. "ברור שלא"!! והיא עונה חזרה .. "הורדת לי אבן מהלב"! בא לי לבכות, אין למי לפנות .. אז מה עלי לעשות?

 

[שזיף מתוק]

היי

אני במקרה עברתי בפורום הזה, ואני רוצה לענות לך שלדעתי אם תכיר מישהו ותבנו מערכת יחסים מתוך אהבה ואמון, זה לא יפריע. בקשר להורים שלך (וזה הנקודה שאני מאד מזדהה) - הורים יכולים להיות מאד הרסניים. עזוב אותם, תבלה איתם פחות זמן, הם רוצים לחיות בבועה נוקשה ולהתעלם מהבן שלהם ולא לנסות להבין אותו... שיבושם להם. נסה להנות יותר, ולקחת את החיים בצורה יותר קלילה, אתה סטודנט , התמקד בלימודים, נסה להכיר אנשים וקצת לבלות. קח את הדברים יותר באיזי. אני גם תמיד פינטזתי לעבור דירה הרחק הרחק מההורים שלי, גיליתי כמה דברים, המחשבות נשארות תמיד בראש, לא משנה איפה אתה נמצא. וגם לעבור עיר עושה נפלא לנפש. האם יש לך אפשרות לגור במעונות? אל תיקח את נטל העולם על כתפיך, אתה בחור צעיר ואתה תכיר מישהו. אולי כדאי לך לעבוד על הבטחון העצמי שלך, קצת לחזק אותו. כי מצד אחד אתה אומר דברים טובים על עצמך, מצד שני אתה יורד די חזק...

 

[uriozmor]

שלום נוש

באמת נשמע שאתה עובר דברים קשים - נוסף להתמודדות עם זהות מינית חריגה ועם חוסר פתיחות מצד ההורים שלך, לפחות למראית עין, אתה מתמודד עם חריגות גופנית. הנה שלוש עצות שאני יכול לתת לך בינתיים: 1. נסה לחזק את עצמך בכל דרך שתוכל, לפני שאתה ניגש להתמודד עם הבעיות שמניתָ. זה יכול להיות תמיכה מחברים, המתקצעות בתחום חדש (הלימודים הם מקום טוב לזה), התנדבות מספקת כלשהי, אולי במסגרת פר"ח או במסגרת האגודה או הבית הפתוח, וזה יכול להיות הרבה דברים אחרים. נשמע שהרבה דברים בתוכך אומרים לך שאתה לא מספיק טוב, לא מספיק שלם, ולכן כדאי לך - שוב: לפני שאתה ניגש להתמודד עם הבעיות - לבנות לעצמך חוסן פנימי כלשהו. 2. בינתיים אתה יכול להיעזר ביש עם מי לדבר, קו הקשב והמידע של האגודה. יש שם אוזניים טובות. 3. מקום מחזק אחר הוא הקבוצות של תהל"ה. גם אם אתה לא רואה את עצמך מספר להורים שלך בזמן הקרוב, לך לאחת הקבוצות ושב בה ערב אחד. אתה לא חייב לדבר או להיפתח. מספיק שתקשיב ותקלוט. אלה מסגרות תומכות וחמות, ובוודאי תצא מהן מחוזק. והערה לסיום: אשכנזיותם של הורים אינה ערובה לנאורות שלהם. זו דעה קדומה שהגיע הזמן לסלק. מה שקובע הוא הבגרות של ההורים שלך (כי מבוגר אינו בהכרח בוגר, ולא כל ההורים בוגרים, לפעמים הם אפילו יכולים להתנהג בילדותיות) ועצמת הקשר ביניכם. בהצלחה אורי

 

[נוש22]

בוקר טוב ;

תודה רבה על העידוד והקדשת הזמן בכתיבת התשובות. אשמח לדבר עם אנשים ב"יש עם מי לדבר", אך איפה מתקיימות הפגישות? ניתן להיתקשר מבלי להזדהות?

 

[uriozmor]

ניתן להתקשר בלי להזדהות

או להשתמש בשם בדוי, וניתן גם להגיע לשם לשיחת פנים אל פנים. הם יושבים בבית האגודה בתל-אביב, בנחמני 28 (בניין מגורים רגיל, בקומה התחתונה), בימים ראשון-חמישי משבע וחצי עד עשר וחצי (אבל לא בחגים). אם אתה לא גר בתל-אביב או לא יכול להגיע לנחמני, יש מקומות אחדים נוספים שהקו פועל בהם. ואתה מוזמן להתייעץ גם כאן עם חברי הפורום של תהל"ה.

 

[white star]

../images/Emo54.gif היי

הקדמה: לא קראת את התגובות הקודמות אז אם אני חוזר על דברים של אחרים תסלח לי מראש

קראתי את ההודעה שלך, חשתי ממנה את הכאב העצום שאתה חווה. למה אתה אוהב בנים? מאותה סיבה שסטרייט אוהב בנות ובי אוהב את שני המינים. ככה נולדנו\התגבשנו - אני לא רוצה להיכנס לדיון הזה כרגע וזה גם לא רלוונטי. הטיפולים שעברת לא קשורים לנטייה המינית שלך בשום אופן!!! אל תחשוב ככה אפילו! זה מזכיר לי, נעשה מחקר לגבי הקשר בין אונס בילדות\נערות של בנים לבין גדילה להיות הומו. כמובן הוכח שאין שום קשר. חבר לא יפתור לך את הבעיות. גם ניתוח לא יעזור לך. הכוח האמיתי בא מבפנים. אם אנחנו נשענים יותר מדיי על גורמי חוץ אנחנו גורמים להם להרגיש מחנק והתוצאה הישירה היא בריחה שלהם, מלווה בהתרסקות הבלתי נמנעת שלנו לגבי הורים ושכאילו אשכנזים צריכים להיות יותר נאורים? בולשיט. אמא שלי אמרה לי שאני אמות לבד מאיידס ואבא שלי עד היום מתעלם מזה בכוח. להורים תמיד קשה. אל תשכח שהם גדלו בדור של הומו=מחלות=מפגשים בגנים חשוכים. מה לעשות? תהיה יותר עם אנשים כמוך. בין אם באינטרט או במציאות. ככה תרגיש פחות חריג

 

[pinkp]

שלום

גם אני עברתי כאן במקרה. אז הרשה לי, דבר ראשון - (((חיבוק))) דבר שני, ברגע שאתה חי בזוגיות עם אדם שאתה אוהב ואוהב אותך, שום דבר לא מפריע. אז אין לך מה לדאוג. יש המון מקומות אנונימיים אליהם אתה יכול לפנות, בין עם זה ער"ן, הקו הלבן, ארגון הנוער, הבית הפתוח, ואפילו "סתם" אנשים טובים באמצע הרשת. המון בהצלחה, תאמין רק בעצמך. תהיה אתה. [email protected]