לי תמיד יש מה להגיד

ספויילר לספר 4
אבל מקווה שזה לא יהיה מבולבל מידי כי אין מצב שאני יכולה להפריד בין הספרים. הכי אהבתי את הספר השלישי בגלל ג'יים ובריאן, הם הדמויות האהובות עלי ולקח לי הרבה זמן להפסיק לתעב את ג'יים. אני ממש מתבאסת שלא יהיה בריאן וג'יים הספר הבא. כמובן שטיריון חסר לי ומאוד מעניין אותי מה עלה בגורלו, אני מאוד אוהבת אותו. הכי קשה לי עם הניתוק שבין בנות וינטרפל מאמא שלהן, אני מאוד אוהבת את סאנסה ובכלל לא מבינה את התיעוב שכמה אנשים פה מתעבים אותה. היא ילדה קטנה ש"שיחקה בברבי" כל חייה ופתאום מישהו קרע את אותם חיים שהכירה לגזרים והשאיר אותה לבד בקן של נחשים. גם את אריה אני אוהבת מאוד, ומאוד סקרנית לראות מה יעלה בגורלה, במיוחד עם איך שהפר הרביעי הסתיים בניגוד להתלהבות הכללית מג'ון, אני חושבת שהעלילה שלו משעממת אותי ואולי עכשיו, כשהוא "מלך" החומה יקרו דברים מעניינים יותר איתו. אני לא מתכוונת משעממת ברמה של אין אקשן כי זה דווקא יש והרבה בספר השלישי, אלא יותר העניין שמבחינתי הוא לא מתקדם נפשית, לא משתנה. קשה לי להתחבר לדוראנים, וכל מיני אבירי בצל למיניהם גם לא עושים לי את זה. נורא כעסתי על קייטלין שלדעתי איבדה את שפיות דעתה ואת כל החמלה שהיתה בה כאם אם היא היתה מוכנה לרצוח את בריאן. מאוד אוהבת דווקא את סאם, דאינריז משעממת אותי למוות, והסיפורים שלה מייגעים, סטאניס לא מעניין אותי בכלל. הדבר היחידי שממש קשה לי איתו, אבל ממש, זה שאני כל הזמן פוחדת !!! שדמות שאני אוהבת תמות. נראה ששום דבר טוב לא קורה אף פעם וגם אם כן, זה ישר מתהפך, אם דמות כל שהיא מוצאת משענת,ישר המשענת הזאת נעלמת והיא נשארת שוב לבד. בגלל זה אני שמחה עכשיו שסאנסה נמצאת עם פטיר, למרות שלא ברור לי מה בדיוק האינטרס שלו, כי מי כמוהו תמיד עובד עם אינטרס, כי לפחות מישהו שומר עליה.