ממשיכה.

ממשיכה.

מגיע עוד יום ועוד יום,
כבר בתוך העבודה,
והחיים נראים טוב.
באופן מופלא לגמרי דברים מסתדרים לטובתי,
ואפילו אני מצליחה לעשות כמה דברים לטובתי.
כשנכנסת בפתח של הדירה החמודה שלי מרגישה מרוצה מעצמי,
מהחיים היפים יותר שאני מנסה לארגן לי.
ושמחה כל כך בעבודה החדשה, ובכל הטוב שקורה לי.
אז באתי לספר...
ולהגיד שיכול להיות טוב, לפעמים.
 
אני שמחה לשמוע


שאת אוספת נקודות טובות וחווה הצלחה.
מקווה יחד איתך שלא יתנפץ פתאום.
 
רוצה להוסיף, וביחד עם זה ממשיכה.

ביחד עם זה שמרגישה ממש טוב,
ומצליחה בהרבה דברים שלא חלמתי לנסות,
יש לי איזשהו בלגן לא מוגדר שלא מתייחסת אליו מספיק,
לא מבינה או לא רוצה לגעת.
 

lital172

New member
זה בסדר

גם לתת לעצמך זמן.. שתהיי מוכנה לגעת בזה. אם תרצי לשתף אנחנו תמיד פה.
לאט לאט את תביני הכל.

 
אומרת בזהירות-

שבהודעה הראשונה התלבטתי אם להוסיף את השאלה, לאן הלך כל הבלאגן שהיית בו. הרי הוא לא נעלם, זה לא יכול לקרות, שכל הבלאגן הגדול פתאום איננו. לא רציתי לבאס אז לא כתבתי.
ועכשיו, כשאת כותבת את זה, שאת לא רוצה לגעת, אני מבינה מאוד,
כי כנראה שכל הדברים נסגרו באיזו קופסא, כל הבלאגן בבת אחת, ונורא מפחיד לפתוח את תיבת הפנדורה.
הבעיה היא שתיבות כאלו יש להן נטיה להפתח בלי שנבחר,
והן לא באמת נעולות עד שנחליט לפתוח.
התשובה הידועה היא טיפול. לצד זה אני יכולה להבין למה קשה לך להיות בטיפול ולתפקד בו זמנית, ומבינה שאת רוצה כרגע לתפקד יותר מאשר לטפל בעצמך.

ובכל זאת, אני דואגת לך מאוד. אני שמחה לשמוע שגם את קצת דואגת לעצמך... שמחה כי זה אומר שאת לא באופוריה לחלוטין, אלא מחוברת למציאות ויודעת ששום דבר לא עבר לו סתם ככה.
אז מה את חושבת לעשות?
 
האמת

שהיה אפשר לקרוא את מה שהתלבטת.

ואני לא מתעלמת.
ומנסה כן לשתף במה שיכולה.
ואפילו סימסתי לדיאטנית כשהבנתי שמה שקורה הוא לא טוב אפילו שטוב לי.

ובאמת טוב לי.
חשוב לי משום מה שיאמינו לי ויראו את השינוי.
ממש טוב לי, קורים לי דברים טובים,
וכל כך רוצה שזה ימשיך,
שהרצון הזה עוזר לי גם יותר להתגייס בלנסות לעזור ולשמור על עצמי.
 
אני מבינה שיש שינוי

אבל זוכרת גם עוד תקופות כאלו, שהיה שינוי, וצעידה קדימה,
ושאחריהן בא פירוק גדול וכמעט אשפוז [שלא הגעת אליו כי סרבת, לא כי גורמים מקצועיים לא חשבו שאת צריכה אותו, אם זכרוני אינו מטעני, נכון?]

אז אני מאמינה באמת ביכולת לשנות ולהתרומם ממצב קשה,
אבל גם חוששת ממה שיבוא אם השינוי הזה לא יהיה מגובה בטיפול ובעבודה ובמערכת תמיכה.
כי אם תתפרקי, והרי סביר שזה לא יילך מפה רק בקו לינארי למעלה אלא שתבוא עוד ריגרסיה, כי שתינו יודעות שבריאה את לא,
ותהיי בלי מערכת תמיכה מאורגנת, לא תהיה שם אפילו רשת בטחון בסיסית שתציל אותך...
 
כן

נכון שההמלצה היתה לאשפוז, ושלא רציתי.
אבל נשארתי בטיפול, וממשיכה להגיע.
ומשתדלת גם שם להביא מה שקשה באמת.
יש לי את הידיעה שתגיע תקופה פחות טובה, ואני ממש מפחדת.
מקווה שאשרוד את העבודה הנוכחית הזמנית כי ממש אוהבת ונהנית שם.
 

Blackbird fly

New member
אני יכולה להבין את זה...

אני מכירה את הפחד מנפילות, מאוד מקרוב
ובגלל זה כל פעם שבאה תקופה יותר טובה אני משקשקת מפחד, מתי ואיך זה ייגמר
מן פוחדת שהדיכאון שלי יתנקם בי על זה
אבל לפעמים אני מצליחה לחשוב ש-היי, עכשיו טוב, תהיה נפילה אבל עכשיו טוב, אז אני אנצל את הטוב לעשות משהו טוב ולשמוח עליו כל עוד הוא קיים
וביחד עם זה להיזהר שאם תהיה נפילה, שתהיה רכה עד כמה שאפשר
אני מכירה מישהו חולה מאניה דיפרסיה והנפילות שלו כל כך קשות שפעם אחת גם ניסה להתאבד
עכשיו הוא אומר "בסדר, אז תהיה נפילה, עכשיו אני בסדר ואני מודה לאלוהים על כך, מה שיהיה יהיה, כשנגיע לגשר נחצה אותו"
ואני מאוד אוהבת את הגישה הזאת, מנסה להכניס לי את זה עמוק למוח.
חוץ מזה ממש שימח אותי לקרוא שטוב לך, מאחלת בשבילך שרק ימשיך ככה.
 

lital172

New member
את מרגשת

בדרך שלך. וברצון היפה שלך שיהיה טוב. וכמובן בעשייה ובאומץ וביופי שלך.
אנחנו זוכים לראות את התהליך שלך... מאחלת לך להמשך ולהמשיך שיהיה יותר ויותר טוב
שלא תפחדי לזרוח ולפחד ולקבל את כל זה אליך.
את בוחרת כל יום בחיים מחדש. ואני מלאה בגאווה אליך...

בואי לחיבוק...
 

levshavur

New member
פנס


שלום לך
כיף לקרוא שטוב לך! אני אוהבת הודעות אופטימיות כאלה! (למרות שאני כמובן שמחה להתייחס לכל הודעה שנכתבת כאן)
אני חושבת שחשוב לספר ולשתף גם בדברים הטובים. זה עושה לך שימחה והרגשה טובה, גם לנשים אחרות פה בפורום.
הלוואי שתמיד יהיה לך ככה!
לבשה.
 
למעלה