ממשיכה

ממשיכה

ממשיכה בתוך ים המחשבות שלי. משחקת את המשחק כמו כולן ומבפנים נאכלת עם המחשבות שלי. מסכות שעוטים על עצמך יום יום דהגם שהדימוי עצמי כה נמוך יחסית
 
בהחלט

רק אתמול השתחררתי בשעה טובה מהצבא ושוב צריכה לחשוב הלאה והכל מרגיש כואב לעמוד כביכול מול העולם ולעשות סוויץ ולעבור הלאה לאזרחות ולא לדעת יותר כלום ומבפנים הדימוי הצעצמי הכה נמוך מבעבע כמו סיר רותח וצריכה לחפש עבודה וזה לא פשוט כי לא עונים לקורות חיים מהר והחברות כח אדם עונות ושוכוחות ממך מהר מאוד וההרגשה הזאת שלא חולפת שאני מצד אחד פחות ביישנית בדיבור אך בכל המחשבות שלי יש הערכה עצמית נמוכה מאוד כמו שאמרה העובדת הסוציאלית שלי ובכלל שנים שלא רציתי לצאת מהבית כי הרגשתי מכוערת עד שהצבא לקח אותי ועכשיו אני מנסה להמשיך הלאה באופק חיובי
 

חורה

New member
זה קשה

לעבור ממצב שכל חייך היית בתוך מסגרת ברורה ועכשיו את אדון לעצמך
 
נכון

 
למעלה