bluz by the moon
New member
ממרומי המחשבה
ממרומי המחשבה: אני יושב על כסא פלדה כבד והוא אטום ובעל פני מראה וכל אור שמשתקף על פניו מקבל את כוחו והוא כל כך גדול כל כך רחב שאני לעיתים בו נאבד. אני גדול והכיסא כבר לא מרווח אף לא נח אבל עדיין כוחו כבד כסורגים אני חושב ומחשבתי כל כך גדולה שמכילה היא את שנינו לא נאבקת אלא אופפת (וחופשייה כל כך) אך בכוחה גם מכופפת סורגים אני קם אדם חופשי ללא מבצר והעולם לי חלון לאמונה והאמונה לי מבצר למבטחים אני עומד מנגד, ורואה עד כמה קטן נראה, כסא פלדה כבד ממרומי המחשבה.
ממרומי המחשבה: אני יושב על כסא פלדה כבד והוא אטום ובעל פני מראה וכל אור שמשתקף על פניו מקבל את כוחו והוא כל כך גדול כל כך רחב שאני לעיתים בו נאבד. אני גדול והכיסא כבר לא מרווח אף לא נח אבל עדיין כוחו כבד כסורגים אני חושב ומחשבתי כל כך גדולה שמכילה היא את שנינו לא נאבקת אלא אופפת (וחופשייה כל כך) אך בכוחה גם מכופפת סורגים אני קם אדם חופשי ללא מבצר והעולם לי חלון לאמונה והאמונה לי מבצר למבטחים אני עומד מנגד, ורואה עד כמה קטן נראה, כסא פלדה כבד ממרומי המחשבה.