הפסד שלישי העונה לגריזליס. בינתיים אנחנו עומדים על מאזן 1-9 מול יריבות פלייאוף פוטנציאליות (מאבס/ג'אז). אנשים אומרים שפילי מבזבזת את הפריים של אמביד אבל אף אחד לא מתייחס לזה שאנחנו legit מבזבזים את הפריים של ג'ף גרין.
לא יודע של מי היה הרעיון המטומטם לעבור מעל החסימות של מורנט. מי שהגה אותו סידר לג'ה שיא קריירה במחצית של 23 נקודות, ברכות. נאלצנו לצופף את הצבע בהמתנה למתקפה אווירית, שלו ושל צוות ריבאונד ההתקפה כאחד, המשמעות הייתה אנשים חופשיים לחלוטין על קשת השלוש, עלה לנו ב-7 מהן כבר ברבע הראשון. עיקר התכלית של סטיבן אדאמס בקבוצה היא לפנות את הדרך לג'ה, בין אם זה באמצעות חסימה או פשוט לדחוק את הביג מן הצידה במעבר.
במחצית השנייה התחלנו ללכת מתחת לחסימה, השינוי בשילוב עם עייפות קלה בצד השני הוביל לתפוקה יותר פושרת של מורנט, כזו שאפשר היה להכיל.
ג'קסון מכור לעבירות מיותרות אז את הנזק שלו עשה במקטעים, מי שבאמת חיסל אותנו היה מלטון בדקות היחידה השנייה. בהעדרם של ברוקס&ביין הוא סיפק 21 נקודות, למעשה גבר על הספסל שלנו בעצמו.
ג'קסון חזר לקלוע את הדאגר מהפינה לאחר אסיסט מדהים של מורנט. ג'ה חדר פנימה ופשוט שאב את כל ההגנה, שהה באוויר לנצח ושבריר שנייה לפני הנחיתה שחרר מסירה בלתי אפשרית לאותה שלשה. טריפל J הוסיף 4 חסימות (10 כקבוצה), עומד על ממוצע מדהים של 3.5 למשחק (זהה לממוצע העבירות אגב) ב-28 דקות בלבד מפתיחת השנה.
היה מאוד מתסכל, צירופי מקרים סיכלו אין ספור ניסיונות קאמבק. גורדון מחטיא האלי הופ, חטיפה שמובילה ליתרון מספרי לפתע הופכת לאיבוד וחיסרון מספרי בצד השני, שריקות ששונו וכו'. השיא היה 4 איבודים רצופים בפיגור חד ספרתי ברבע הרביעי.
פורבס ערך בכורה שמסכמת יפה את השחקן שהוא. פתח עם שני סלים רצופים, 3-5 לאחר כמה דקות, החלה להיבנות תחושה של אופוריה, רק שאז המציאות החזירה אותנו לקרקע בהדרגה. ממפיס לקחו ממנו את קשת השלוש והכריחו החטאות חוזרות ונשנות מטווח הפלואטר. לא ברור למה קיבל דקות דווקא מול ממפיס, הרי יכולנו להעזר בגארד שומר מול מורנט כמו אוסטין ריברס או דבון ריד. אני מניח שספסלנו את ריברס כי הוא קצת ערס, והרי גם פורבס ערס לא קטן אז הוא מתלבש על המקום שלו ברוטציה פשוט. ההחלטה הפקידה את האחריות ההגנתית בידיים של פאקו, וכרגע היא מושכת את כל האש. אוהדי דנבר מציפים פוסטים על נתונים לא מחמיאים לפאקו, לדוגמא
פאקו מתקשה מול קבוצות הגנה טובות, אין ספק. לוקחים ממנו את הפקיאנדרול עם ג'ף, והוא לא מאיים על הסל. בשלושת המשחקים האחרונים הוא עומד על 1-15 מהשדה, 2 נקודות בלבד. החודש קולע בספליטס של 35-21. כבר אמרתי בעבר שהוא מסוגל להיות מצוין בקונסטלציה מסוימת, אבל הוא לא בדיוק ישכח לשחק אם יצא מהרוטציה לזמן מה או יסופסל נקודתית לאחר מחצית ראשונה חלשה. כרגע אין פתרון ממשי לסוגיה, אולי להוריד את מונטה בשלב מוקדם.
הקבוצות מל"א ניצחו, הפער מהלייקרס צומצם למשחק אחד. במסע החוץ הקרוב הם פוגשים את מיאמי-ברוקלין-פילי-שארלוט-אטלנטה (שחזרה לנצח). אם אנחנו לא פותחים פער של 3-4 משחקים אני לא בטוח שנצליח לשמור על המקום ה-6 לאחר החזרה של איידי.
לא יודע של מי היה הרעיון המטומטם לעבור מעל החסימות של מורנט. מי שהגה אותו סידר לג'ה שיא קריירה במחצית של 23 נקודות, ברכות. נאלצנו לצופף את הצבע בהמתנה למתקפה אווירית, שלו ושל צוות ריבאונד ההתקפה כאחד, המשמעות הייתה אנשים חופשיים לחלוטין על קשת השלוש, עלה לנו ב-7 מהן כבר ברבע הראשון. עיקר התכלית של סטיבן אדאמס בקבוצה היא לפנות את הדרך לג'ה, בין אם זה באמצעות חסימה או פשוט לדחוק את הביג מן הצידה במעבר.
במחצית השנייה התחלנו ללכת מתחת לחסימה, השינוי בשילוב עם עייפות קלה בצד השני הוביל לתפוקה יותר פושרת של מורנט, כזו שאפשר היה להכיל.
ג'קסון מכור לעבירות מיותרות אז את הנזק שלו עשה במקטעים, מי שבאמת חיסל אותנו היה מלטון בדקות היחידה השנייה. בהעדרם של ברוקס&ביין הוא סיפק 21 נקודות, למעשה גבר על הספסל שלנו בעצמו.
ג'קסון חזר לקלוע את הדאגר מהפינה לאחר אסיסט מדהים של מורנט. ג'ה חדר פנימה ופשוט שאב את כל ההגנה, שהה באוויר לנצח ושבריר שנייה לפני הנחיתה שחרר מסירה בלתי אפשרית לאותה שלשה. טריפל J הוסיף 4 חסימות (10 כקבוצה), עומד על ממוצע מדהים של 3.5 למשחק (זהה לממוצע העבירות אגב) ב-28 דקות בלבד מפתיחת השנה.
היה מאוד מתסכל, צירופי מקרים סיכלו אין ספור ניסיונות קאמבק. גורדון מחטיא האלי הופ, חטיפה שמובילה ליתרון מספרי לפתע הופכת לאיבוד וחיסרון מספרי בצד השני, שריקות ששונו וכו'. השיא היה 4 איבודים רצופים בפיגור חד ספרתי ברבע הרביעי.
פורבס ערך בכורה שמסכמת יפה את השחקן שהוא. פתח עם שני סלים רצופים, 3-5 לאחר כמה דקות, החלה להיבנות תחושה של אופוריה, רק שאז המציאות החזירה אותנו לקרקע בהדרגה. ממפיס לקחו ממנו את קשת השלוש והכריחו החטאות חוזרות ונשנות מטווח הפלואטר. לא ברור למה קיבל דקות דווקא מול ממפיס, הרי יכולנו להעזר בגארד שומר מול מורנט כמו אוסטין ריברס או דבון ריד. אני מניח שספסלנו את ריברס כי הוא קצת ערס, והרי גם פורבס ערס לא קטן אז הוא מתלבש על המקום שלו ברוטציה פשוט. ההחלטה הפקידה את האחריות ההגנתית בידיים של פאקו, וכרגע היא מושכת את כל האש. אוהדי דנבר מציפים פוסטים על נתונים לא מחמיאים לפאקו, לדוגמא
פאקו מתקשה מול קבוצות הגנה טובות, אין ספק. לוקחים ממנו את הפקיאנדרול עם ג'ף, והוא לא מאיים על הסל. בשלושת המשחקים האחרונים הוא עומד על 1-15 מהשדה, 2 נקודות בלבד. החודש קולע בספליטס של 35-21. כבר אמרתי בעבר שהוא מסוגל להיות מצוין בקונסטלציה מסוימת, אבל הוא לא בדיוק ישכח לשחק אם יצא מהרוטציה לזמן מה או יסופסל נקודתית לאחר מחצית ראשונה חלשה. כרגע אין פתרון ממשי לסוגיה, אולי להוריד את מונטה בשלב מוקדם.
הקבוצות מל"א ניצחו, הפער מהלייקרס צומצם למשחק אחד. במסע החוץ הקרוב הם פוגשים את מיאמי-ברוקלין-פילי-שארלוט-אטלנטה (שחזרה לנצח). אם אנחנו לא פותחים פער של 3-4 משחקים אני לא בטוח שנצליח לשמור על המקום ה-6 לאחר החזרה של איידי.