ממנהגי החג

[shellyland]

ממנהגי החג

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=487&msgid=110069764

 

[renjintso]

הסיפור על כסא הגלגלים

מעציב מאד, וגם מכעיס ומייאש. אני מופתעת מחדש כל פעם מרמת האגוצנטריות של אנשים מסוימים.

 

[D o r o t h y]

וגם

לצערי הרב, מאד לא נדיר

 

[אלי ו.]

ואני נזכרתי בסיפור הזה

יעל גולדשטיין לא יכולה ללכת, אבל חוץ מזה היא עושה הכל ● הנכות והנטישה בידי הוריה הביולוגיים לא גרמו לה לרחם על עצמה, והיא גם לא היתה מחליפה את ההתמודדות הזו בחיים קלים יותר.

 

[יוסי ר1]

כן, מדהים עד כמה החברה שלנו

מכילה אנשים נהדרים לצד חולרות. דוגמא מאתמול - בסיור כנסיות בחיפה (בשבוע הבא אכתוב משהו) לפני העליה חזרה לאוטובוס אחת המשתתפות, מבוגרת, זרקה את הסיגריה למדרכה. "סליחה, אני חושב שנפלה לך הסיגריה " פניתי אליה. היא לא התבלבלה. חזרה צעד, רמסה אותה בעקב, ועלתה לאוטובוס. האמת, לבד מלהביט בה במבט מצמית לא עשיתי עוד כלום. יש לי עוד שמונה סיורים להעביר איתה, אז עוד יגיע רגע החינוך מחדש שלה, לא שאני מאמין שאפשר עוד לחנך מישהי בגיל הזה, אבל אני מניח שנזיפה על כך שהיא עושה זאת שוב ושוב, בפומבי, תעורר אצלה משהו.

 

[diday]

הרצון ל"חנך מחדש" הוא לא מתנשא משהו?

 

[shellyland]

כל רצון לחינוך הוא מתנשא.

 

[יוסי ר1]

כן, זו התנשאות.

יש לך הצעה יעילה איך לנהוג בסיטואציה, קרי לנסות ולגרום שהגברת תמעיט בעתיד לטנף את רשות הרבים? אני אשמח לשמוע.

 

[diday]

תלוי מה אתה רוצה להשיג

הסיטואציה עכשיו, בעקבות ההסבר למסורתי, גם מעט יותר ברורה. במקרה הספציפי, כנראה שאין באפשרותך לעשות הרבה. התחלת ברגל שמאל - בהתנשאות, עכשיו יהיה הרבה יותר קשה לחדור אליה. לגבי הרעיון האחר שהעלית. אני תוהה מה אתה חושב שתשיג אם תצליח לבייש אותה? פרט לפגיעה בכבודה - דבר שבתרבויות מסוימות, כך אומרים, ניתן ל"ניקוי" רק על ידי דם. אם אתה רוצה שהיא לא תלכלך את הסביבה בנוכחותך, תפעיל את סמכותך ותשית עליה קנס. היה בטוח אבל שתלכלך הרבה יותר. רק בנועם תוכל להשיג את מטרתך. השיטה הישראלית (ולא רק ישראלית) האומרת "מה שלא הולך בכוח, ילך באלימות" אינה יעילה ואינה עובדת כלפי מי שאינו מבין שהוא עבריין. בעלי כלבים, מעשנים, מלכלכים למיניהם נתקלים לעתים קרובות באנשים ששואפים לחנך אותם, הופכים לכן לקהים, מסננים את ההערות ומתעלמים. האנשים המחנכים, בין אם הם פעילי זב"ח, שומרי איכות הסביבה או כל אחד אחר שוכחים לעתים שגם להם יש גבולות. זכור לי למשל גולש בפורום שקונן על השמדת חיות הבר בידי מהגרי עבודה תאילנדים, וזמן קצר לאחר מכן סיפר בגאווה כיצד הרג (בניגוד לחוק) נחש צפע שמצא בחצרו.

 

[יוסי ר1]

אתה יודע מה? חשבתי להשיב ולהסביר,

להבהיר שכונתי אחרת ממה שהצגתת אותה, שחשוב לי שלא ילכלך, שלא התנשאות מניעה אותי, ועוד כהנא וכהנא. אבל משסיימתי לקרא את דבריך, נוכחתי שלפעמים גם דיבורים והסברים הם חסרי טעם. כי כל אחד קורא איך שהוא רוצה לקרא, ולא מה התכון הכותב להסביר. שבת שלום לך, אני מקוה שבדברים שחשובים לך אתה מצליח יותר.

 

[diday]

ברור שהתנשאות אינה המניע.

ואיני יודע כיצד הצלחת להבין מדברי שזוהי טענתי. אבל כוונתך אינה מעלה ואינה מורידה, אם זה שאליו אתה פונה מקבל את פנייתך ככזו. ולתקוותך (אמרת אני מקווה, גם אם לא התכוונת לכך) - אם להתייחס לאותו הנושא בדיוק. נושא הקרוב אלי גם כן, אני נופל בדיוק על אותם הדברים.

 

[יוסי ר1]

בקשה אישית: נא אל תחליט עבורי

למה התכונתי, והאם התכונתי. תשאיר את שכתבתי כפי שכתבתי", ותניח לאחרים להחליט אם כתבתי בכנות או לא.

 

[diday]

מצטער, איבדתי אותך

האדם היחיד בשיחה עקרה זו שדיבר על כוונותיו היית אתה

 

[יוסי ר1]

דייק נא יותר. אתה כתבת , ואני מצטט:

"(אמרת אני מקווה, גם אם לא התכוונת לכך) ". פירשת כאן בעליל את כוונותי, וייחסת להן חוסר כינות. מבחינתי הדיון הזה הסתיים, ונוסף לכך שלחתי לך מסר מעט יותר מפורט.

 

[diday]

אה, לזו כוונתך.

אופס, שוב השתמשתי במלה המפורשת. אז אנא התעלם מהכותרת והחלף אותה ב"הקפדה על קוצו של יוד". כיוון שהתנצלותי במסר לא נשאה פרי, אתנצל בפומבי: צר לי שפרשתי את דבריך "אני מקווה" כצורת דיבור ולא כתקווה ברורה וכנה.

 

[יוסי ר1]

התנצלותך במסר לא נשאה פרי?

ראה נא, לא חסרה לי ההתנצלות שלך. אם התנצלת בכינות, אני כמובן מקבל את ההתנצלות, גם אם מראש לא בקשתי אותה. אבל התחושה שלי היא שאיכשהו שנינו לא מאמינים איש בכינות דבריו של רעהו. אז כשאתה כותב "התנצלות" ולפניה ולאחריה דברי התנשאות או בלע, אין לי עניין לקרא התנצלות מעין זו, וגם לא לקרא לדברים התנצלות. כל המסר הלא נעים הזה לטעמי היה צריך להיחסך מדף הפורום. אבל כשאתה רומז כאן ששלחת מסר עם התנצלות שסירבתי לקבלו, ראוי שגם הצד השני יישמע. ענה מה שתענה, לי אין עניין עוד להוסיף לדון בזה כאן.

 

[diday]

ההתנצלות במסר הייתה מכוונת

איזה סיבה אחרת יכלה להניע אותי לפנות אילך מיוזמתי ולהתנצל, אחרי שראיתי שנפגעת? ההתנצלות הפומבית, הייתה כפי שהבנת אותה נכון, יותר לגלוג מאשר התנצלות.

 

[Immanuel Goldstein]

חשבתי לכתב תגובה מנומקת.

אבל אסתפק במשפט אחד: על נחותים אדם רגיל נישא גם בלי להתנשא.

 

[אטיוד5]

ומה אם כן?

גברת מטנפת רשות רבים, ופונים אליה בקשר לזה, ואתה שואל אם כן מתנשא או לא מתנשא? זה מה שחשוב פה? ומה רצית? שהוא יתרפס בפניה ויתחנן? שהוא יפנה אליה בשיא הנימוס לפי הליכות בבלי? התגובה שלך מעוררת בי גועל.

 

[diday]

להתייחסות עניינית

אפשר היה אולי לנסות לענות. להקלה על תחושת הגועל, אולי מעט לימונדה תעזור.