הוא דווקא יכול להיות מעניין. מה לדעתכם עדיף לחדר פעוטות - ציורים פיגורטיביים של דמויות מוכרות (כמו פו הדב או חיות חמודות) שיגרמו לילד תחושת חמימות והכרות, או דווקא עיצוב שמתבסס על צבעים וצורות שיפתחו את הדימיון ולא יגבילו את המחשבה?
כמעצבת של חדרי ילדים, אני לא משתמשת בדמויות המוכרות(פו הדב ודומיו), אלא יוצרת לילד אביזרים או תמונות שיש בהם חיות או סיפורים אהובים באילוסטרציה חדשה. אני גם מעדיפה לצבוע קירות בצבעים חלקים ולתלות תמונות, האהבות והעניין של ילדים משתנים כל פעם ואני מעדיפה גמישות ואפשרות לשינויים. (ציורי קיר נמאסים מהר)
הוא אמנם חמוד מאוד, ואיה עוד יותר, והוא חביב על ילדים ועל הורים, אבל הוא ממוסחר ומסחרי. החיבה לפו יוצרת לילדים רצון לקנות עוד ועוד מוצרים שלו, כחלק מתרבות הצריכה הדורסנית. הדמויות של דיסני הן בעיתיות בגלל זה.
סתם בגלל שהוא חמוד. ולפיתוח הדמיון של הבת שלי אני לא דואגת... היא לא תהיה כל חייה סגורה בחדר שלה, היא תראה ספרים תשחק בגרוטאות וכל מה שילדים אחרים עושים. לדעתי זה עניין של טעם בלבד. אפשר לעשות דברים מדהימים עם צורות בנאליות. אבל בשביל זה את צריכה להיות בעצמך מלאת דמיון- או פשוט לפנות למעצבת...