ממורמרת לחלוטין

Crema86

New member
ממורמרת לחלוטין

הסיפור שלי הוא מתמשך שכואב לי עמוק בנשמתי
אחרי השיחרור מהצבא התחלתי לעבוד בתחנת דלק ונתקעתי שם עד היום..
אין לי שאיפות ללימודים ואין לי חיי חברה.
התחלתי לעבוד כמתדלקת ועם הזמן גיליתי שלא סומכים עליי שאעבוד גם בחנות כי עשיתי עליהם רושם שאני ילדה תמימה -בוא נאמר שהייתי תמימה היום כבר ממש לא ... , שאני יעשה להם טעויות בקופה ואתבלבל . כמו כן , אני ילדה לא רגילה בשבילם . למסקנה הזאתי הגעתי אחרי שחקרתי את הנושא לעומק.
הקיצר בנוסף לכך , למרות שאני כבר עובדת שם 5 שנים אני מקבלת את אותו שכר מינימום. ידוע לי שעובדות החנות שעובדות מעל חצי שנה קיבלו ומקבלות בונוסים קבועים.
המנהל שלנו מוציא מדי פעם החוצה כל מיני שטויות מהחנות ומצפה שהמתדלקים ימכרו. אף אחד גם לא מתאמץ למכור כי לא מקבל על זה שום תגמול לעומת עובדות החנות שכן מקבלות..
לפני חצי שנה עזרתי לעובדת לשעבר עם מכירות קפה ובשלב מסויים הפסקתי -היה מן תחרות בין העובדות שם ורציתי שהיא תזכה ואכן היא זכתה ב400 שח
המנהל החליט לתת לי גם כן בונוס של 200 שח ולדעתי זה כי בכיתי לכל העובדים שלא יוצא לי מזה כלום וגם אמרתי למנהל שאני עוזרת לעובדת רק כי אני מעוניינת שהיא זאת שתזכה ואין לי אינטרס למכור סתם קפה .
אז בכל ה-5 השנים שעבדתי היה לי רק בונוס אחד ועוד 200 שח שמנהל מחשיב כבונוס כשלמעשה דרשתי את מה שמגיע
לי על פי החוק נעלי עבודה.
לפני יומיים המנהל העלה את הנושא של הבונוס שהם נתנו לי ולטענתו לא כל העובדים מקבלים - לא התווכחתי איתו שזה לא נכון כי המנהל שלנו ידוע כשקרן וחרטטן וזה אומר לא רק איתי לכן לא היה לי כח למלחמת מילים.
בתגובה לזה שאמר שלא כולם מקבלים בונוס הגבתי שזה היה חד פעמי ושזה לא קבוע. הוא שאל אם זה לא כסף ואם אני לא רוצה אותם אז שאני יחזיר בחזרה !
גרם לי לשתוק כי לא ציפיתי לתגובה שכזאת ממנו

היום עבדתי עם מוכרת קבועה שהתחילה להשוויץ שהיא עברה ראשונה את במכירות בחנות והמנהל אמר לה שהיא תקבל על כך בונוס 500 שח
אותה העובדת גם סיפרה לי שעובדת הטרייה ביותר בחנות כבר זכתה פעמיים ברציפות בתחרות וגם קיבלה את הסכום הזה.
המשמרת של היום לא הייתה לי קלה נפשית. זאת מכה כפולה לאגו . גם לא סומכים על העובדת הכי ותיקה בתחנה וגם שוללים ממני זכות להשתתף בתחרות..
לא פעם מנהל מוציא לנו דברים למכור ומצפה שנמכור וממני הוא מצפה הכי הרבה מכולם כי בעבר הוכחתי את עצמי-ללא כל תגמול ומכרתי מלאא ריחנים לאוטו , חטיפים , מארזים וכו..
לפני חודשיים המנהל הכריז שמי שימכור מהמתדלקים הכי הרבה יקבל בונוס אבל לא היה אכפת לי ומסתבר שזה לא היה אמיתי ואף אחד לא קיבל באמת כלום .
גם אמרתי למנהל שלא אכפת לי מתחרות ולהיפך הוא הציק לי שאם אני לא ימכור הוא יפגע לי במשמרות וככה עשה באמת .
אני עומדת בדילמה קשה . קשה לי לעזוב את התחנה כי כרגע אני חלשה נפשית.
מצד אחד בא לי לבוא בטענות ולדרוש גם בונוס ומצד שני הוא בעצמו העלה את הנושא והשתיק אותי שכבר קיבלתי..
מצד שלישי אולי עדיף לשתוק , להגיד לו "כן , כן אני ימכור " ולא למכור כלום בעצם ?
אני פגועה מאןד ולא יודעת איך להתמודד עם המצב הלא נעים הזה

התייעצתי עם אמא וגם עם אחי לגבי הדילמה שלי.
אמא טוענת שכבר עשו לי שימוע לפני פיטורין כשנלחמתי לעבוד בחנות והם אמרו מצידם שאין להם שום בעייה לפטר אותי ושאני לא יחליט מתי שאני יעבוד בחנות ושאני לא יעשה להם מניפולציות. זה היה לפני שנה בערך אולי קצת פחות..
אחי אמר לי שאם המנהל יציק לי עם מכירות דגלים ליום העצמאות למשל לענות לו שאני לא אשת מכירות, ואני לא עובדת בחנות ולא צריכה את הבונוס שלו.
האם להקשיב לו?
או לענות למנהל "כן, כן אני מציעה ." ולמכור פריט אחד גג 2 ביום?
 
 

גרא.

New member
crema86,את מלווה את הפורום הזה,כנראה מאז

התחלת לעבוד כמתדלקת בתחנת הדלק הנוכחית.הבעיות שאת מתארת,ליוו אותך כל השנים,,
כאשר משום מה לא הקשבת,גם לא יישמת את העצות הטובות שקבלת שוב ושוב מחברי הפורום.
יתכן שהקונפליקט הנוכחי שאת מתארת,הוא האקט האחרות במסכת אי ההסכמה שלך לעשות מטלות
שאת רואה בהן פיחות ופגיעה במעמדך. להבנתי הקונפליקו הנוכחי יוביל לפיטורייך,מה שיאפשר לך
בכספי הפיצויים,ללמוד תחום עיסוק שיש לך בו עניין,ומקום לפעילות עצמאית,כמו איפור,קוסמטיקה,
ספרות וכדומה. את שיודעת מה באמת מעניין אותך.מצבך כפי שאת מתארת אותו בתחנת הדלק,הוא
על הפנים,אינך מוערכת כראוי,ומקבלת מטלות פשוטות לש עובדת מתחילה.הקשיבי טוב,א י ן ל ך
ש ו ם ע ת י ד בעבודה הזאת,ואת חייבת לעשות שינוי משמעותי בחשיבה שלך. חפשי והתמקדי
בתחום אחר של עיסוק,שבו תוכלי גם לממש את השאיפות המקצועיות שלך,גם לעבוד בלא בוס על
הראש,את צעירה מדי בכדי להתקע,כפי שעכשיו קורה בעבודה בתחנת דלק,עם משכורת מינימום
וסיכויי התקדות אפסיים. אני בטו שתוכלי להתמחות ולרכוש מקצוע אמיתי שיענה על כל הצפיות שלך,
את חייבת בעיקר,להרים את הראש,להסתכל סביבך,לראות מה האפשרויות שלך,ולבחור. אני בטוח שאת
כן תצליח בכל תחום בו תבחרי.כי רצון ומוטיבציה,יש לך למכביר. ב ה צ ל ח ה.
 

Crema86

New member
מתקשה לעזוב משם

אני יושבת עצובה וגם בבאסה בעבודה..
לפני כמה ימים ממש התעצבנתי שנודע לי משותפה לעבודה שהמנהל שינה לה משמרת למחרת שבה היא זאת שתהיה אחמשית. בערב עובדים 2 מתדלקים האחמש עובד כרגיל 8 שעות והעובד השני רק 5 שעות. מי שאחמש ידע את זה לפי סידור העבודה ששמו יהיה ראשון בסידור.
כשהשותפה לעבוד סיפרה לי ביום רביעי והמנהל העלה אותי למשרד כדי לטחון אותי ביום הזיכרון וביום העצמאות (גם אני העזתי לרשום בדף בקשות שאני לא יכולה לעבוד. כל החגים אני עובדת ברצף )
עליתי עליו עצבנית ונסערת מחכה לשמוע חרטוטים ושקרים כדי לגרום לי לפעול ע"פ רצונו..אלא שלא הצלחתי לשלוט בעצמי הפעם ואמרתי לו בפנים שיפסיק לשקר ולחרטט אותי עוד לפני שפתח את הפה. אמרתי לו שלא ילך איתי סיבובים כדי להשיג את שלו ושיהיה ישיר איתי
הוא נהיה אדום כמו עגבנייה . אמר שאני מתחילה לעצבן אותו ..
ואז אמר שהוא לא מבין את ההתנהגות שלי, שאני מקבלת 6 ממשמרות יותר מכולם (היה לנו מחסור בעובדים וזה לא מדוייק מה שאמר. מבחינתי זה סתם קשקוש ) , שלא כולם מקבלים בונוס ואני כן קיבלתי-ועל זה כבר רשמתי בפורום שאמרתי לו שזה חד פעמי ואז הוא אמר תחזירי אם את לא רוצה..
בסופו של דבר לפחות ביום חמישי נשארתי 8שעות כמו שהייתי אמורה לעבוד מלכתחילה.
המנהל דווקה כדי להשיג את שלו, מתחנף אלי ומזכיר לי את הבונוס כל פעם.רק שאם יזכיר לי פעם הבאה שקיבלתי בונוס אני כבר לא יודעת אם אני יוכל לשלוט בעצמי ולא להזכיר את ה-500 שח שקיבלו הבנות האחרות בלי להתאמץ במיוחד. אני יודעת בוודאות שהעובדת החדשה שזכתה בבונוס חודש שעבר כי היא טחנה הכי הרבה משמרות ולכן גם עשתה קופה גדולה יותר . היא גם ציינה שזאת העבודה הזמנית שלה ולא עשתה עניין מהבונוס.

מצד אחד כואב לי ואני מרגישה צורך להוכיח עצמי גם אם זה במקום אחר, אבל מצד שני הפחד משתק אותי. אני לא מאמינה בעצמי בכלל. אני חסרת ביטחון.
מה גם שזאת לא עבודה קשה ואפילו כייפית . למעשה נשארתי שם עד היום מסיבה הזאת . לחשוב שאמצא עבודה אחרת בפחות משמרות או עבודה קשה יותר מלחיצה אותי עד מאוד

הפחד משתק אותי
 
בהמשך לדבריו של גרא

באמת כבר קשה למצוא מה לומר או להציע, למי שמתייצת כאן כבר אולי שנתיים באותו הנושא.
לכן לא ארבה במלים.
רק אזכיר לך דבר אחד:
את חלשה נפשית בגלל שאת נשארת בתחנה הזאת. היחס של הממונים שלך מחליש אותך.
רק אם תצאי החוצה משם, ותרגישי איך זה לחיות בלי ההשפלה היומיומית הזאת, אז תוכלי להרגיש חזקה.
בהצלחה.
 
למעלה