מנוע פולס ג'ט ממלחמת העולם
ואם תקראו עד הסוף, יש גם ספין ישראלי מפתיע ביותר! מנוע סילון ללא חלקים נעים, שרק מחזור תרמודינמי מייצר בו דחף, פותח כבר במלחמת העולם השניה ואלפים כמוהו טסו בשירות פעיל! זה היה מנוע PULSE JET גרמני (בעברית: מהוד סילון), שפותח עבור הפצצות הטסות V1 שרבות מהן המריאו מבלגיה ונפלו על אנגליה.עקרון הפעולה הוא יצירת פיצוץ של אדי דלק ואויר בתוך תא שריפה (למעשה דוד נירוסטה) שמלפנים יש לו כונס אויר ומאחור צינור פליטה. קוטר צנור הפליטה גדול מקוטר הכונס, ובמהירות טיסה גבוהה (מאך 0.7 היה נקודת התכנון), הלחץ הטוטאלי בכונס מול הלחץ הנמוך מאחור גרמו לכך שרוב הגאז נפלט אחורה וכך נוצר הדחף. בתכנון נכון של יחס השטחים והנפחים ושל אורך צנור הפליטה, יצאת הגז המהירה אחרי הפיצוץ יצרה תת לחץ, שאיבה של דלק ואויר מהכונס, ועקב הדחיסה הפתאומית ועלית הטמפרטורה - פיצוץ נוסף (קצת דומה למנוע דיזל). על הקרקע הדחף אפסי כי הגז נפלט לפנים ולאחור, אך בנית לחץ בכונס האויר בטיסה מהירה גרמה לדחף מספיק במהירות התכנון של הכלי. המטרה היתה להשיג מנוע זול כי הכלי מתכלה. המנוע כולו הוא "דוד" נירוסטה, מצת חשמלי אחד, מזרק דלק וברזים. מחיר כולל כ-600 דולר אמריקני. גם אז הזניקו את כלי הטיס בעזרת רקטה שהאיצה אותו למאך 0.7, שם ניצת המנוע ושימש ליתר הטיסה. מעל המטרה פחות או יותר ברז דלק היה נסגר חשמלית, המנוע הפסיק לעבוד והפצצה עברה לצלילה. איך אני יודע וקשור לזה? זה הספין הישראלי. לפני כשלושים שנה הייתי אחראי לפתוח מנוע למל"ט הטעייה בחיל האויר, תת קולי, משוגר מהקרקע, וחפשתי מנוע שיעלה פחות מ-1000 דולר. עליתי על מנוע ה-V1 בספרות, פיתחתי תכנית מחשב קטנה ובה כל הנוסחאות התרמודינמיות הדרושות, ותכננתי מנוע כזה מותאם לדרישות הכלי. כולה הייתי מהנדס בענף תיכון אוירונוטי והמפקדים שלי לא הבינו כלום במנועי סילון, אבל בנינו את המנוע שתכננתי ב"וולקן הנדסה", בנינו התאמה למתקן הרצת מנועי סילון בחיל האויר, וסחבק ניהל סדרת ניסויי מנוע שלמה בתל נוף, על מתקן ההרצה למנועי סילון, כדי לוודא שהתאוריה עובדת. במתקן היה אפשר להזרים אויר דחוס אל תוך הכונס (לדמות מהירויות טיסה שונות) והתקנתי מדידי כח לבדיקת הדחף המתקבל. מי היה מפקד המתקן (בי"מ מנועים, יא"א 22)??? אהה, רס"ן רמי דותן, מומחה אמיתי למנועי סילון, שלא היה שני לו בידענותו בחיל (אח"כ עלה לו השתן לראש ואת הסוף כולם יודעים). משך כשבוע שלם של ניסויים, מדדנו דחף אפסי בכל המהירויות וכמעט התייאשתי - נראה שאין קשר בין התאוריה, בניית המנוע, והתוצאה. ממש במקרה גיליתי שיש חופש במתקן ההרצה אשר עד דחף של מאות ק"ג בודדים לא מאפשר מדידה..... בסופו של עניין הכל פעל כהלכה, ייצרנו מספר מנועים כאלה, הם הותקנו על אבי הטיפוס של הכלי, ושוגרו במהלך טיסות הניסוי מבסיס ח"א לכיוון הים. המנועים עבדו בסדר אבל השיגור בעזרת רקטות האצה גרם להרבה בעיות ובסופו של דבר הוחלט להצטייד במנועי סילון "רגילים" מתוצרת נואל פני האנגלית (5000 דולר האחד). מל"ט התעייה זה מיוצר עד היום, ונטל חלק חשוב ב"מלחמת שלום הגליל" בשנת 1982, אבל לא משתמשים במנוע מהוד הסילון. אני מאד נהניתי ברמה האישית מכך שמהנדס צעיר אחד (אני) מסוגל לפתח מתמטית מנוע סילון, לתכנן אותו, לייצר, לנסות בהצלחה על הקרקע ובאויר, ולקבל תוצאות כמו שתוכנן על הנייר.
