מלצרים
הנושא נשמע מוזר... אז הנה סיפור. לפני כמה שעות סיימתי ארוחה (מצויינת) במסעדה סינית. כמובן שחקרתי את המלצר על טאי צ'י. הוא אמר לי שאינו עוסק בטאי צ'י, אבל שאל אותי אם אני מכיר את דוקטור חיים בנדר. הוא אף ידע כי בנדר חי 17 שנה בטאיוואן, ועוסק בטאי צ'י. משיחתנו הקצרה גם בחנתי עליו את ידיעתי בסינית, המסתכמת בכך ש"טסון נאן" הם הרים שקטים (סוג שלהם. הרי כולם שקטים). המלצר היה אדיב ונחמד ובודאי חשב לעצמו ש"הישראלים האלה לא מפסידים הזדמנות להראות מגוחכים". לסיכום - אין לנו, אנשי הטאי צ'י, מה להתבייש. אפילו הסינים שמעו על חיים בנדר. מלה אחרונה - המשיכו להתפלל, כל אחד בדרכו (יש גם תפילות חילוניות), לבריאותו ולשלומו של מאסטר ניר.
הנושא נשמע מוזר... אז הנה סיפור. לפני כמה שעות סיימתי ארוחה (מצויינת) במסעדה סינית. כמובן שחקרתי את המלצר על טאי צ'י. הוא אמר לי שאינו עוסק בטאי צ'י, אבל שאל אותי אם אני מכיר את דוקטור חיים בנדר. הוא אף ידע כי בנדר חי 17 שנה בטאיוואן, ועוסק בטאי צ'י. משיחתנו הקצרה גם בחנתי עליו את ידיעתי בסינית, המסתכמת בכך ש"טסון נאן" הם הרים שקטים (סוג שלהם. הרי כולם שקטים). המלצר היה אדיב ונחמד ובודאי חשב לעצמו ש"הישראלים האלה לא מפסידים הזדמנות להראות מגוחכים". לסיכום - אין לנו, אנשי הטאי צ'י, מה להתבייש. אפילו הסינים שמעו על חיים בנדר. מלה אחרונה - המשיכו להתפלל, כל אחד בדרכו (יש גם תפילות חילוניות), לבריאותו ולשלומו של מאסטר ניר.