מלעיל

[lexigali]

מלעיל

1. למה בקריאות של ילדים ובשמות משקים למיניהם, משתמשים לרוב במלעיל (כשהמילה הרגילה היא במלרע)? מניין זה נובע? למישהו יש רעיון? למשל: "אין בחרטות" "מחבואים" "החלפות" "פיגוזים" (במחניים, למשל) 2. שאלה למתחילים, אבל בכל זאת: האם טעם שנמצא לא בהברה הראשונה (penultimate או antepenultimate) גם כן נחשב למלעיל? אם כן, איך ניתן להבחין בין סוגי המלעיל השונים כשמתארים טעם במילה (חות מלומר "הטעם נמצא בהרבה השניה /שלישית", וכו´)? דוגמה: "א*מ*ריקה", "אינדו*נז*יה", "קר*טו*נים"...

 

[עופר ב.ה]

במלעיל הטעם הוא לא על ההברה הראשונה

כי אם על ההברה הלפני אחרונה. למיטב ידיעתי, אין מילה שמקורה בעברית והטעם בה אינו על ההברה האחרונה (מלרע) או על הלפני אחרונה (מלעיל). בקשר לקרטונים, נדמה לי שבריבוי הטעם עובר להברה האחרונה ולכן ההגייה הנכונה היא במלרע (לדוגמא: סל*טים* ולא ס*ל*טים) אבל אולי יש יוצאי דופן לכלל זה. או במילים אחרות, נחכה לגנגי שתענה.

 

[גנגי]

אין מה לחכות לי, עופר,

כל מה שאמרת נכון. ולגבי המלעיל בשמות ובשמות משחקים - לא יודעת מניין זה בא, למרות שאולי ניתן להתייחס לזה כאל סלאנג פנימי של השפה, בלי הזדקקות למילים אחרות. זה באשר לשמות ולמשחקים, אבל למה גלידה, למשל, קיבלה מלעיליות - אין לי מושג (יש כאן מישהו שאומר גלידה במלרע? אני לא).

 

[גרי רשף]

אצל הדודה והדוד../images/Emo22.gif

כשאני נוסע לדודה בטבריה, היא נותנת לי גלידה בטעם של בננה!

 

[lexigali]

כלומר צ"ל "אמרי*קה* או אמ*רי*קה

אם מאמצים הטעמה עברית?

 

[עופר ב.ה]

היפותטית כן

אבל מילים בלעז לא כפופות לכללי הדקדוק העברי. למשל, פיסיקה ולא פּיסיקה. וכשאמרתי לעצמי אמ*רי*קה מייד נזכרתי באסתריקה מהפרסומת המזעזעת למאמא עוף.

 

[גנגי]

פיזיקה ולא פיסיקה....

כך לפי כללי האקדמיה, על כל פנים. וכנ"ל מוזיקה, מוזיאון ודומיהם.

 

[hillelg]

למיטב ידיעתי, דוקא יש מילה כזו

"*נ*ערמו מים" (משירת הים). הטעם הוא על ה-נ´, למרות שב-ע´ אין חטף. כך שיש לנו כאן הגיה מלעיל-עילית. לא מצאתי עוד דוגמה לתופעה הזו. "ה*א*הלה" לא נחשב כמובן, כי ב-ה´ יש חטף, מה שהופך את ההגיה למלעילית כשרה.

 

[shellyland]

וגם "צח*וקים"../images/Emo6.gif

 

[Idan91]

וגם אני ראשון ל*ת*מיד....

 

[גנגי]

אצלי בבית "שרים":

אני ב-ששששששלט! (אני קוראת לזה "שיר שלפני הטלוויזיה") אני ב-ככככככיסא! (וזה "שיר שלפני הכסאח")...

 

[lexigali]

וגם "יש ב*כי*בודים"!

 

[Idan91]

וגם: "ב*מ*תנה*

 

[Idan91]

התווכנתי: "ב*מ*תנה"

 

[מוגג]

אולי בגלל הנגינה

אני מתייחס לשאלה הראשונה. במלרע קשה למשוך את הנגינה. השירה מתאימה ומטעימה הברה לפני אחרונה

 

[גרי רשף]

אני מסכים../images/Emo22.gif

נניח שאמא רוצה לקרוא לבנה משה מהחלון שיבוא הביתה. היא ממלאה ריאותיה באוויר, פותחת החלון, זועקת ´משה´ במלרע לפי כללי האקדמיה ונותרת כשחצי תאוותה בידה. טוב תעשה אם תנהג כמנהג אשכנז, תצעק ´משה´ במלעיל, ותאריך את ה-´מֹ´ עד שתצא נשמתה ב-´שה´.. אפשר לבדוק את זה גם לגבי ´לימור´, ´י(ה)וּדית´ וכו´*. לחילופין, היא תצטרך לכפול את ההברה האחרונה ולצעוק ´משה-אה!´, ואז הטעם יהיה ב-´שה´ כחוק, אך המילה ´תתמלעל´ בחזרה בשל תוספת ה-´אה´. מעניין איך קראו למוגג כשהיה קטן. ´מוגג!´? עוף לא צייץ, שור לא געה, מוגג לא שמע.. * אל תתחכמו: "וכו´" זה לא שם של ילד, אלא דוגמה כללית לשמות פרטיים במלרע.

 

[גרי רשף]

תוספת במחשבה שניה../images/Emo22.gif

הבעיה בולטת בעיקר בשמות מלרעיים שההברה האחרונה שלהם סגורה כמו ´דורון´, שכן אז קשה לעשות Fade Out (זה המושג?) כי הקריאה חייבת להסתיים באופן ברור עם הגיית העיצור שבסוף השם.

 

[תופס עוגב]

ממש לא, מה עם מיכה או יונה?

 

[גרי רשף]

טוב תודה.. למסור להם ד"ש?../images/Emo22.gif

מה מיכה ויונה באים להראות או להפריך? טענתי שנוח יותר לקרוא למישהו במילעיל כשצועקים. כשלוחשים אולי עדיף במלרע, ולכן השמות הצרפתיים המלרעיים נשמעים כל כך סקסיים: צאו וראו מה בין ז´קלין במלרע (גברת אלגנטית השותה קפה או-לה בבולווארד סן-מישל) וז´קלין במלעיל (הפוסטמה מהבלוק ממול), אלברט במלרע (צייר ברובע מונמרטרה) ואלברט במלעיל (הירקן במכולת). זה נכון בראש ובראשונה לשמות מלרעיים המסתיימים בתנועה סגורה (לימור, אבנר..), אבל גם לשמות מלרעיים המסתיימים בתנועה פתוחה (יונה, מיכה..).

 

[תופס עוגב]

לאן הגדרדת גרי?../images/Emo12.gif

זה לא שאני צריך לבקש ממך לקרוא את מה שאני כתבתי, אני צריך לבקש ממך לקרוא את מה שאתה כתבת: "הבעיה בולטת בעיקר בשמות מלרעיים שההברה האחרונה שלהם סגורה כמו ´דורון´" קפיש?