מלכוד 22

[ציפי ג]

איזו דמות הכי הרשימה אתכם בספר?

נראה לי שיוסאריאן התלהב מעצמו. אני הכי התלהבתי מאור. איזו בריחה מרהיבה.

 

[אביא]

מהתחלה לא רציתי להפרד מיוסאריאן

מהרגע שנתקלתי בו בפורופ חוק ומשפט ועד היום. אם תעזביני יום......

 

[ציפי ג]

זהירות ../images/Emo58.gifההודעה שלי מלמעלה

 

[יוסאריאן]

מנשרים קלנו? מאריות גברנו?

 

[realizer007]

מלכוד 22

קראתי 60 עמודים מהספר בקושי ובינתיים משעמם מבולגן ולא מוביל לשום מקום ממה נובעת ההתלהבות מהספר ???

 

[יוסאריאן]

דווקא לא הכי התלהבתי מעצמי.

התלהבתי מכולם (כמעט): הכומר, הטקסאני, אור, נייטלי, הזונה של נייטלי, אחותה הקטנה, קלווינג´ר, דוק דניקה, אשתו, קולונל קאטקארט, מק-וואט, צ´יף וויט האפוט, שייסקופף, מייג´ור מייג´ור מייג´ור מייג´ור, דאנבאר, אפלבי (כולל הזבובונים באישונים), החייל בלבן, החייל שראה הכל פעמיים, המת באוהל של יוסאריאן, אקס-טר"ש ווינטרגרין, מייג´ור __ דה-קוברלי, ועוד רבים וטובים. ובמיוחד: לוצ´יאנה ופופינג´י.

 

[ציפי ג]

אם רק כמעט

אז ממי לא התלהבת?

 

[יוסאריאן]

מגנרל דרידל.

 

[komandatore]

מי הדמות הכי חזקה בספר?

 

[יוסאריאן]

הדמויות שם לא חזקות. זה העקרון.

ממילא הן רק דמויות.

 

[komandatore]

הכוונה בתפקיד בצבא -לא כאנשים

 

[Guy K]

היו שם כמה גנרלים

נדמה לי שבסופו של הדבר מי שהגיע לדרגה הכי גבוהה היה גנרל שייזף (אם זה היה שמו באמת)

 

[komandatore]

גנרלים??

האנשים הכי חזקים הם מיילו ואקס טרש ווינטרגרין

 

[מיפּ]

גם אני תהיתי

קראתי את הספר בעברית לפני הרבה שנים, ומאד מאד נהניתי ממנו אחרי שצלחתי את מאה העמודים הראשונים. פתחתי אותו שוב לא מזמן, ולא האמנתי איך יכולתי לקרוא את זה. התרגום מאד כבד ביחס למקור. אולי תקרא אותו באנגלית?

 

[freedom rider]

מדהים איך שהדיון הזה חוזר

כמו עוף החול. אז אתרום שוב את חלקי: ניסיתי לקרוא, כמה פעמים, בכמה גילאים, ולא הבנתי מה הקטע ולמה כולם מתלהבים.

 

[yaelbo]

ספר מעולה, מופרע, מצחיק,

מעורר מחשבה, אנטי מלחמתי באופן מובהק. קראתי אותו יותר מפעם אחת, בל מיני תקופות. אל תוותרו.

 

[יוסאריאן]

האם הרהורי כפירה כאלה מותרים?

ועוד בפרהסיה?

 

[פלרית]

מילכוד 22 ספר שאיאפשר לשכוח

מיג´ור מיג´ור מיג´ור וכמובן מאלו הסוחר הממלוח...היחיד והמויחד שבגללו כולם היו צריכים לאכול בד עם שוקולד ספר עם הומור ציני מיוחד ודמויות נהדרות קראתי אותו פעמיים-ויש בו קטעים ממש מצחיקים.

 

[יוסאריאן]

הכותנה המצופה, היא לא בדיוק "בד".

 

[Guy K]

מילכוד 22 ../images/Emo45.gif

(מדי פעם אני מציץ בפורום הזה ותמיד יש לי מה להגיד אבל איכשהוא זה לא יוצא.... גם כי אני מנסה לצמצם את כמות הפורומים שאני משתתף בהם וגם כי למי יש סבלנות להציג את עצמו שוב ובעיקר כי בד"כ אחרי שאני כותב הודעה אני מבין שהיא נשמעת אדיוטית לחלוטין ולוחץ BACK. אבל הפעם אני מוכרח להגיב כי הספר הזה... אוהו הספר הזה.... כמה שהוא יופי

ואגב, קוראים לי גיא וחלקכם אולי מכיר אותי בניק הקודם שלי - MARMELAD.

עד כאן ההקדמה) קראתי את הספר הזה בפעם הראשונה אחרי שהשתחררתי מהצבא. המורה שלי לספרות (שהיתה באמת מיוחדת) אמנם לא גרמה לנו לקרוא הרבה יותר מכיתות מקבילות אבל טרחה לספר לנו משהו מעניין על המון יצירות קלאסיות - וביניהן הספר הזה. אז אני לא זוכר מתי ואיך קניתי את הספר - אבל אני זוכר את עצמי יושב באמבטיה עד שהמים קפואים - כי אי אפשר להניח אותו מהיד! (ובאמת הספר נטמע בזכרוני כחלק מהנוף בחדר האמבטיה - ממש כמו השטיחון האפור). אז אחרי כמה ימים של הרבה מים

סיימתי אותו. מכירים את ההרגשה הזו שברגע שאתה מסיים ספר בא לך לקרוא אותו שוב? לא כמה ימים אח"כ אלא ממש ברגע שסיימת את השורה האחרונה - אז ככה פתחתי אותו שוב והתחלתי מההתחלה. מה שכן התעייפתי והעין נדדה לספרים אחרים ומאז לא חזרתי אליו ממש. נדמה לי שהוא בבית של אמא שלי ואני מבטיח שבביקור הבא שלי בארץ אני לוקח אותו... (והנה הצלחתי לכתוב "על הספר" ובעצם לדבר רק על עצמי - להתמקד) אז הספר הזה, הרבה יותר משהוא "מצחיק" או "מעניין" או מה שלא תקראו לו - הוא חשוב. הוא חשוב כי הוא טבע מונח - "מלכוד 22" שרובנו מכירים (גם אם לא יודעים בדיוק מה הוא אומר). והוא חשוב כי הוא לקח משהו שכולנו מכירים (או הכרנו, כשהספר עוד היה טרי) בתור דבר אחד והביא לנו אותה בהפוכה. חיילים? אלה הגיבורים האלה ששומרים עלינו! אלה ההם שנופלים בשדה הקרב ואלה שיש להם מצבות ואלה שמקבלים צל"שים ואלה שעושים מה שאומרים להם. לא? לא ממש. כי בספר הזה חיילים עושים הרבה (מלבד להלחם). מארגנים קומבינות להרוויח קצת כסף מהצד, משתגעים, מבלים עם נערות ליווי, מכניסים פירות (ואגוזים) ללחיים, מעמידים פנים, חולים, מבריאים, עושים לצבא דווקא, שואלים שאלות קיומיות... איפה המלחמה כאן בכלל? ברקע איפהשהוא.... אני מניח.. הספר היה יכול להכתב גם על תאגיד כלכלי ענק בשכתובים מסויימים, אבל הגדולה שלו היא שהוא לוקח משהו שנראה כמובן מאליו (חייל הוא גיבור) והופך אותו ומשחק בו ומשנה אותו עד כדי כך שבסוף שום דבר לא ברור. גם כשמקבלים צל"ש זה לא אומר שאתה גיבור. ולא כל מי שבבי"ח חולה. ולא כל מי שמשוגע - משוגע. ולהפך. ולכל דבר יש אלף זוויות ומליון הסברים שונים - שגם אם מנוגדים יכולים להיות כולם נכונים באותה המידה. ולי כ"חייל קרבי" ובעצם סתם ילד שהגיע לצבא במקרה ונשאר בטעות זה נורא בלט. אז מעבר לגלריית הדמויות המרהיבה שלו (גם אם ארוכה ומבלבלת לעתים - מי שזוכר את כל הקצינים שיקום), ולסיפורים הקטנים המצחיקים שמשולבים בו, וליריעה הענקית שנפרשת על כל זה ומצליחה להשאר רלבנטית, הספר הזה מצליח לגרום לך לחשוב. ואולי גם להסתכל אח"כ על העולם קצת אחרת. הקיצר, realizer007, אם הצלחת לקרוא את כל התגובה הזו בטח שהספר יהיה קטן עליך..... לבריאות!