מלכודת בשמירה - חלק א'

fugidenki

New member
מלכודת בשמירה - חלק א'

אוף, שוב פעם הגרלתי משמרת שלישית ועוד בגדר הצפונית, איזה באסה, ארבע שעות של שיעמום, ספירת אבנים ומאבק ביצר המקשקש באוזן: "תמצא פינה ולך לישון, בין כה וכה אף אחד לא יבוא לבדוק אם שברת שמירה" מביט אל מעבר לגדר, אורות הבינין האפור המשעמם של מגורי הבנות מנצנצים אלי, הפנטזיות מתחילות להשתולל. אה סתם, עדיף לחשוב על החברה שמחכה בבית. רחש מהשיחים משמאל, נידרך ! , מה עושה, רק זה עוד חסר לי.. פתאום! צהוב בוהק מבליח בחשיכה, ראש בלונדיני ולידו עוד גוף. מתקרב לאט, עומדות להן השתיים, ניצנוץ קצה הסיגריות הבוערות בזויות פיהן, מבחינות בי, מה עושים? בווא הנה, מיד ! " נזרקת לאויר "פקודה" מהבלונדינית, קולה עמוק ועם זאת סקסי בטרוף, הלם קצר, קופא במקום. "למה אתה מחכה ! " אמרתי לך לבוא לכאן !! " גורר את רגלי, לעזאזל, אלוף הפיקוד בריצה ובקושי מצליח להזיז רגל. "אז מה ? אתה אוהב להציץ לבחורות ? " , גוערת בי , " תגיע מיד לכאן ! " מתקרב, אווווו , זה מה שחסר לי, מזהה את חגית קצינת החינוך וחברה שלה,אורית, קצינת השלישות, ברונטית, מהממת לא פחות. כוסיות מהממות שתיהן, משאת נפשם וחלומם הרטוב של כל גברברי האזור. הממממ , מעניין אם השמועות בקשר אליהן נכונות, מלחששים שהן זוג, רוב זמנן מבלות יחד, אבל מנגד, תמיד חשבתי שזה מקינאה ומצרות עין בשל יופיין המהמם והסקסיות הנוטפת תמיד מנוכחותן. מסתכלות אחת על השניה, מצחקקות,מנידות בראש במעין הסכמה סודית, "בוא" זורקת לעברי אורית, הברונטית התמירה, מסתובבות באחת ומתחילות לצעוד לכיוון מגורי הבנות. "אבל....אאאאא...אני..באמצע שמירה " אני מגמגם בהתרגשות מהולה בחוסר יכולת לתפוס את המציאות שהתרגשה עלי בחתף, הבלונדינית מסיבה מבט אלי, לשניה, בחיוך, והשתיים ממשיכות ללכת, כאילו אין להן ספק שאגיע. משתרך אחריהן, הפנטזיות הכי מטורפות משתוללות בראש .
 

drat

New member
משהו קצת יותר קרבי.

תמיד היה לי קשה עם פרטים, כמו ריחות ושמות.רק פרטים ויזואלים זכרתי. זה היה בחסם 108 או 180 ממש לא זוכר, אבל ממש ליד שכם. משימת ותיקים בפלוגה רובאית נגמ"ש כמה חברה ואני כמ"כ ותיק שעוד זמן מה הולך לדרכו. זה לא שינה את העובדה שכולנו ישבנו בזמנו ימים רבים רצוף במשימות שונות ומשונות. החסמים הללו היו משימת ותיקים לא בגלל שהיה קל אלא בעיקר בגלל השיעמום והריחוק משאר הבלגן בג'. כך ישבנו לנו בנגמ"ש מרוב שעמום מפרקים לחתיכות כל רכב שעובר. פעם בשעה יש מונית צהובה שמוצאים ממנה את כולם מעמידים בשלשות ומתחילים בטקס ההפשטה של המונית. מדי פעם שטפנו עיינים בצעירה יפה, ובתקווה חשופה קצת יותר. והזמן עבר לו בין סיגריה לרכב. היה זה אמצע השבוע עוד משמשרת יום חסרת עניין. והינה שומעים מרחוק רכב. הוא מתקרב ורואים את מספר הרישוי של רגון או"מ כל שהו. מי זוכר איזה הם באים צועקים והולכים, ואנחנו מקללים בשפה שהם לא מבינים או גרוע מכך. עוצר הג'ף הלבן. כולנו במצב היכון ספיגה. ואני שזכיתי בעוד שבוע דחיה לראות את הבית כבר עצבני, סימן רע. ופתאום היא קופצת החוצה לא שבדי גדול ולא קצין כלום מאיזה ארגון. נראת צעירה צפון אירופאית. קטנה אולי מטר שישים. חזה קטן וחצוף, זקוף מול החולצה הלבנה הצמודה. הסמל בדיוק על הפיטמה. תסרוקת קצרה ועיינים אפורות. קצת חיוך וקצת כאס. היא שואלת באנגלית ומבטא "מי הקצין?", "אין קצין אבל אני המפקד" אני עונה במבטא לא פחות מוזר לאנגלית שלי. היא מתקרבת כדי להעלבי אותי מקרוב ובאופן אישי. אני מרגיש ריח הדרים ריח של בושם הדרים. אף פעם לא שמתי לב לריחות ופתאום זה מכה בי. ילדה צעירה ויפה בריח הדרים באה לצעוק עלי. היא צועקת דברים שהיו מביאים אותי לתחקיר מח"ט אבל אני משתכר בריח שלה ובעיינים שלה. דברים שהיו מקפלים אותה באגרוף חזרה לג'ף הופכים לרקע של משהו אחר אני מאבד את עצמי מסתכל בעייניה, נושם את ריחה ומאבד את עצמי. כולם מסתכלים וממתינים לבלטי נמנע מצידי. הם מכירים אותי ויודעים איך נגמרים אימותים כאלו, הם גם חושבים על ריתוק או תחקיר. .
 

drat

New member
משהו קצת יותר קרבי- המשך.

מוזר שדווקא את הריח אני זוכר ולא את המגע. היא ממשיכה לצעוק, אני מניח את ידי על כתפה ומבקש "תרגעי בבקשה, נדבר על זה כמו בני אדם בנגמ"ש". אני צועק לשמן שלנו שירד מהמא"ג ויקח פיקוד על החסם. נכנסים לנגמש מהדלת חי"ר. מתישבים היא ממשיכה בקול הרבה יותר רגוע שוב פעם אותם טיעונים אבל בלי התקיפות. זכויות האדם, השוויון והחופש. חיים רגילים שלהם ושלה. אני מספר על חיינו כנערים בני 20, 20 יום בבוץ מספר על נעורים שונים לא של כולם בלי אהבה ומגע של ממש במשך זמן רב. נעורים שאבדו בריח של זיעה ושמן נשק. מספר על ימים בלי שינה ובדידות של לוחם. היא שואלת אז למה. ואני שואל בתגובה אז למה את כאן. אידיאולוגיה לשמור לעזור, כנראה זה זהה לשנינו רק אלו שמאחורינו שונים. הטון משתנה מכאס לעצב לבדידות משותפת רביח של הדרים ושמן נשק. היא כאן שנה בלי חברים רק עוד חייל או עוד פלסטני. היא לא מתחברת לכאן או לכאן. ילדה אבודה בת 20 וקצת מנורוגיה שחיפשה לעזור ואיבדה מעצמה. כך גם אני חייל ללא חום, מאבד את עצמי בין מחסום לסריקה. נעורים שאבדו ובדידות שנוצרה כל פעם 20 ומשהו יום בעמדה. בדידות משותף ובתוכה יש תשוקה, אולי למגע ואולי לחום גוף. לא יכול להגיד מי היה הראשון האפוד השתחרר ונפל, הנשק נזרק לצד וכך גם התיק שלה. המדים ירדו בבלבול של ידים, שפתיים, ליטופים נשיקות. חזייה לבנה ותחתון בוקסר. תשוקה משותפת מהולה בריח הדרים ושמן נשק. החזייה עפה לה וכך גם הבוקסר. פיטמותיה זכורות וורודות על פני עורה הלבן חלבי, סימן השיזוף בצואר ובידים לא גילו את הלובן של עורה. מלקק ושוקע בריח הדרים של החזה שלה. קטן ומושלם ללא שום פגם. היא שולחת ידים מלטפת אותי עוברת על עורי בעדינות ותשוקה. מלקק את שפתיה טועם את לשונה. מחפש מפלת מהכל בתושקה. כך גם היא מתענגת על המגע שחסר לה. על התשוקה שאבדה בין ריב למדון. היד מגששת את גבה את ישבנה. מגע של חום אמיתי ויופי מושלם. הלשון טועמת גן עדן של הדרים ושל פריחה באביב. מה היא מרגישה על לשונה לא יודע. אני חודר לתוכה והיא גונחת בשקט. העולה ויורדת כשאני בתוכה. הריח משכר התנועה מטורפת. תשוקה מבדידות וחום מאיבה. תוך כדי מנשק את פניה מלקק את אוזניה משתר מריחה. היא מגבירה את הקצב תופסת בכתפיי. שריטות עדינות על עורי. זה מתקרב זה נבנה גם בי וגם בה. צעקה של סיפוק ובזה זה נגמר מתלבשים במהירות ועוד נשיקה. הנשק עלי ויוצאים מן הדלת נשיקה חתופה וחזרה לג'פ. רושם לה את המספר של הנייד שלי ומבקש להתקשר שתהיה בחופשה. היא אומר בטוח מתניעה ונעלמת. אני ממתין לחבר'ה שיתחילו בשטויות שלהם, אבל אף מילה. אולי קצת כבוד ואולי לא שמו לב את האמת אגלה רק שנה מאוחר יותר. נגמרת המשמרת וחוזר למוצב יום יומיים של משימות אחרות. לבסוף חוזר לחסם. לאחר כמה שעות רואה את הג'פ מתקרב. זה לא זה, היא עזבה השבוע חזרה לביתה בצפון הרחוק. מעביר את הזמן שנותר לי עד השחרור, אף אחד לא מדבר על מה שקרה ואני כבר חושב שהם פשוט לא ראו. שנה מאוחר יותר שחזרתי כבר במיל' לאותה הגזרה בחפיפה החסם סומן כ"חסם השוודיות", אז כנראה הם הם שמו לב.
 
למעלה