מלח

מלח

הבנות שלי (6 ו 8) אוהבות לאכול מלח. לא אוכל מלוח אלא לאכול מלח כמו שהוא. האם כדאי לאפשר להן את זה? האם זה מעיד על מחסור כלשהו בגוף? תודה.
 

freearth10

New member
צורך במלח

שלום לאמא של בנות, אין ספק שמי שאוכל משהו בכמויות מוגזמות יש לגופו צורך לאזן את עצמו, אבל לצערנו לפעמים אנחנו אוכלים מה שהכי מזיק לנו דווקא, כעין הענשה עצמית. האם יש לבנות בעיות באזניים, כליות, שלפוחית השתן או בעצמות? האם הרגש המציין אותן הוא פחד? מה שלא תהיה התשובה - עדיף לגשת למטפל לאבחון וטיפול במקור לבעיה. מאיה
 
למיטב ידיעתי אין להן בעיה באוזניים

לקטנה היתה דלקת בדרכי השתן העליונות לפני מס' שנים, אבל מאז הכל בסדר. הרגש המאפיין אותן לדעתי זה שמחה (והשתוללות). אולי צריך לעשות להן בדיקת דם? מה ז"א מטפל? איזה מטפל ואיפה מוצאים אחד כזה? דרך קופ"ח? תודה.
 

freearth10

New member
מה שהיה -טופל רק מקומית

טיפול מקומי בדרכי השתן רק מכניס את הבעיה יותר פנימה, כי אז אין עוד התייחסות לבעיה שלא נפתרה, שבגללה הופיעה הדלקת. איזה מטפל - כל מטפל הוליסטי: רפלקסולוגיה, רפואה סינית, שיאצו, קנסיולוגיה וכו. שווה לבדוק בקופח מושלם. ועצה קטנה: עמדי על כך שהבנות יקבלו טיפול אחד ושלא יפזרו את הטיפול לכמה סוגי טיפול כי אחרת הטיפול לא יהיה אפקטיבי כי לא ניתן יהיה להגיע לרמות היותר גבוהות. מאיה
 

mimi28

New member
מה ז"א טיפול אחד?

את מתכוונת, רק רפלקסולוגיה למשל? מה בעצם צריך להגיד למטפל? שהן אוהבות מלח? זה לא נשמע קצת "קטנוני"? תודה.
 

freearth10

New member
זה בכל זאת מדאיג אותך

ולכן העלית כאן את הנושא ולמען האמת נערך כאן כבר לפני חודש דיון בנושא כך שאת לא היחידה. בקופ"ח נוטים לפצל את הטיפולים (לדעתי כדי לדאוג באופן שוויוני לכל המטפלים) ולכן, כן, אם מה שהרופא מחליט זה רפלקסולוגיה ו... אז ללכת רק על רפלקסולוגיה או רק על ... . מאחר שאנחנו מטפלים באדם ולא רק בסימפטומים שלו זה בכלל לא "קטנוני" ללכת לטיפול רק בגלל זה, כי הרי להעדפה הזאת של המלח יש סיבה וגם סימפטומים נוספים.
 
המלח - NATRIUM MURIATICUM

שלום רב, אנחנו ברפואה האלטרנטיבית חייבים לשים לב לפרטים קטנים, לפרטים מוזרים, לפרטים משונים כי אלו הם הפרטים אשר מלמדים אותנו הכי הרבה על מהות הקלקול של האדם. נושא מעניין וחשוב הוא המלח בגוף האדם בכלל ובהומאופתיה בפרט. קנט: "מלח הוא מצרך כה רגיל, עד שקשה להניח שישתמשו בו בתור תרופה. ובאמת אין אפקטים קונסטיטוציונים במלח גולמי. אפשר למצוא מישהו שגדל רזה עם כל הסימפטומים של מלח: הוא לוקח מלח בכמויות גדולות – אך לא מעכל שום דבר מזה. המלח יהיה בצואתו – אבל שום דבר בזמנים לא מתאימים." ומעט פתולוגיות: "הרבה סימפטומים מנטליים כמו היסטריה, צחוק המתחלף בבכי, צחוק בזמן לא מתאים. דיכאון ועצבות. לא שמחה משום דבר, אדישה למתרחש. נזכרת במשהו עצוב מהעבר ובוכה עליו. לא רוצה ניחומים, כועסת שמנחמים אותה. כאבי ראש מהצער. הולכת בצערה הלוך ושוב מלאת כעס. שונאת הכל. לא יכולה לעקוב אחרי חוט המחשבה. מתאהבת בגבר נשוי או שאי אפשר להשיג אותו. שונא לחם, אוכל שמן ואוכל עשיר. רגישות רבה של מערכת העצבים, נבהל מרעש, התלונות מחמירות מרעש." גוטמן: "האורגניזם החייתי והאנושי מחפש בלהט מלח, המינרל היחידי אשר עובר ספיגה חוזרת על ידי הגוף. ישנם שבטים אפריקנים אשר ניטלו מהם כל מקורות המלח והם שורפים צמחים מסוימים אשר צוברים מלח, ומשתמשים באפר בחיפושם האינסטנקטיבי אחר המינרל. חיות אשר חיים באזור עם צמחייה אשר באופן כללי דלה במלח, מלקקים בלהיטות מלח אשר ניתן להם מזמן לזמן." בשפה הסימבולית של האלכימיה המושג "Sal", או מלח, מציין כל חומר מוצק או עקרון המשחרר את עצמו מתמיסה או איחוד עם תרכובות מסיסות או דליקות. למרות שהמושג שימושי לכל המשקעים והרמצים, את המשמעות הספירטואלית הראשונה במעלה המייצגת שנתונה למושג כסימבול צריך לחפש אצל Natrum Muriaticum מאחר והוא נקרא פשוט, כשלעצמו, מלח. מצד שני, המסורת התנ"כית והמיתולוגית מדברת על הים, שהוא המקור העיקרי של Natrum Muriaticum בתמיסה, והמקור העיקרי של כל החיים והבריאה. באופן מקרי, מחקר מודרני תומך בהנחה זו. פסיכולוגית, הסימבוליות של הים מצביעה לעקרון האימהי של "התת מודע הקולקטיבי" הגדול בעוד ש – "Sal” מתייחס לפעילות של המודע. היציאה הייחודית של הרוח (mind) והאישיות משחררת עצמה מהחיבוק האימהי של התת מודע הקולקטיבי בחיפושה אחר תודעה, הכרה וחופש פנימי. מדוע המלח השולחני המצוי שלנו נבחר להיות המייצג של התפתחות פסיכולוגית זו? האם אפשרי למצוא את "היציאה של המלח" הזו במה שאנו יודעים על הפיזיולוגיה והדינמיקה של Natrum Muriaticum? Natrum Muriaticum, סודיום כלוריד או מלח רגיל – מפוזר בטבע במידה עצומה יותר מאשר כל חומר אחר מלבד מים, ואפילו שם הוא המרכיב המינרלי העיקרי של מצבורי המים העצומים, האוקיינוסים. הוא נוכח בכל הרקמות, אך באופן ספציפי בנוזלים, והוא המינרל החשוב ביותר בפלסמה. הוא הוסת הראשי של הלחץ האוסמוטי; על ידי כוחו במשיכת מים הוא גורם, בהחזקתם, בצקת מקומית או כללית. צמחים מכילים באופן יחסי מעט סודיום; נראה כי על תפקוד ויסות הנוזל שלהם מופקד אשלגן, שהוא האנטגוניסט של סודיום. האורגניזם האנושי והאורגניזם של בעלי החיים צורך באופן יחסי כמויות גדולות. אצל בעלי חיים אשר אוכלים רק עשב נראה באופן ברור השתוקקות למלח והם ישוטטו מיילים על מנת ללחך מלח. לכן הופך להיות ברור כי חשיבות התפקוד הביולוגי חייב להינתן כחובה לסודיום כלוריד במידה הולכת וגדלה כפי שבהתפתחות העולה של החיים, של הצומח הטהור, קיום תת הכרתי של הצמח גודל על ידי כושר תפיסה ותחושה עם אפשרות להבחין בכאב דרך מערכת העצבים. בשלב זה, אשר אפשר להחשיב כתחילת נשמת החיים, שם מופיעה לראשונה התופעה של הפרשה אקטיבית של נוזל דרך שתן, זיעה ודמעות. כך פינוי פסולת אקטיבי, אחסון של מלחי נתרן וכושר התחושות נרכשות בצעד בו זמני בהתפתחות היחידה הפסיכוסומטית, המציעה כי איכשהו הם חייבים להיות קשורים זה בזה. יתר על כן, החיבור התפקודי הזה של Nat-m. מאומת על ידי העובדה כי או באופן יחסי או באופן אבסולוטי הוא מתרכז באברים של תחושות או תפיסה: הגוף הזגוגי של העין, רקמת העצב, המוח, כמו כן גם באברי ונוזלי ההפרשה – עור, שתן, זיעה ודמעות. טוב.. אלו היו 15 שניות של מלח. מקווה כי המסר הועבר, ולא כל מי שיש לה בעיות עם אהבה או מערכות יחסים צריכה מלח. ולגבי ילשים, זהו סיפור אחר לחלוטין, או לא. בכבוד רב, שלומי זילברמן הומאופתיה קלאסית
 

מ א י.

New member
אני לא רוצה להלחיץ אותך

אבל באוניברסיטה למדנו על איזה מחלה גנטית של אנשים שמלקקים לפעמים מלח מהיד או לוקחים מלח מהמלחיה ובכלל אוהבים יותר מלח באוכל שלהם. וזה ממש חשוב לבדוק את זה כי יש איזנ תרופה שהם מקבלים שמאזנת את הכל.(זה גם יכול לעבור בלי שההורים ידעו) בקיצור - ללכת לרופא ולעשות בדיקות.
 
למעלה