הלו! הלו!
שרי אריסון היא אחת התורמות הרציניות במדינה! עוד הרבה לפני שירשה את אימפריית הביליונים של אבא שלה הקימה את "קרן אריסון" שעשתה רבות למען אירגונים חברתיים בארץ. היא גם פעילה מאוד בתחום של זכויות בעלי חיים ולא, זה לא בא על חשבון פעילות בארגונים לזכויות אדם. אני חושבת שאחת מהסיבות שהתדמית הזאת נדבקת אליה בקלות היא ששרי לא באמת יודעת "לשחק את המשחק". יש בה איזו תמימות בסיסית שמאמינה בטוב שבאדם, ושום יחצ"ן שבעולם לא יצליח לשפר את התדמית העסקית של אישה שבאמת חושבת שבזכות אתר מלא חום ואהבה היא תצליח להציל את העולם. ואנקדוטה: כאשר טד אריסון הלך לעולמו ושרי נכנסה לנעליו הענקיות, היא ערכה ביקור בכל החברות שבבעלותה. אחת מהן היתה החברה בה אני עבדתי - חברה ביוטכנולוגית המפתחת שיטת טיפול לחולי סרטן. אריסון נפגשה עם כל המנהלים במעבדות בהדסה, כאשר כל אחד מציג בפניה את תחום אחריותו. כשהגיע תורה של מנהלת המחקר, היא תיארה בפירוט רב את הניסויים אותם ערכנו על עכברים ותוצאות ניסויים אלה. בפירוט רב מדי, אם זוכרים את העובדה ששרי פעילה בארגונים לזכויות בעלי חיים. שוב ושוב ושוב ביקשה שרי לדעת מה עושים לעכברים ולמה חייבים לעשות להם את זה, כשראשה מסרב לקלוט את מה שאזניה שומעות. כשהחוקרת דיברה על אחוזי ההחלמה של העכברים, שאלה שרי "אבל מה לא היה בסדר איתם?" כהשיבו לה שלא היה להם מח-עצם, ממש כמו לחולי סרטן לפני השתלה, שאלה שוב "אבל איך זה קורה שלעכברים אין מח עצם?" הסבירו לה בסבלנות שאנחנו מוציאים להם אותו בשביל שנוכל להזריק להם אחד חדש והיא התעקשה "אבל אין דרך אחרת לעשות את זה?". באיזשהו שלב הסבירו לה את חשיבות העניין ותיארו לה את התהליך במלואו, וכשאמרה מנהלת המחקר שאנחנו "מקריבים" אותם, שאלה אריסון "מה אנחנו עושים להם?" "מקריבים אותם" אמרו לה. "מה זאת אומרת?" שאלה אריסון, שהיא רחוקה מלהיות אהבלה אבל פשוט לא תפסה מה אומרים לה "הורגים אותם" נשבר לבסוף המנכ"ל שהחליט לדבר בלשון ברורה, ויו"ר מועצת המנהלים המבוהל הוסיף מייד "אבל בצורה מאוד הומאנית!". בשלב הזה אני כבר לא יכולתי להתאפק, ביקשתי סליחה מן הנוכחים ויצאתי החוצה לפרוץ בצחוק אדיר.