מלחמת המפרץ

[מיכלקו]

מלחמת המפרץ

שלום הורים למתבגרים, אני אורחת מהפורום השכן ואמא לפעוטה. רציתי לשאול, מי מכם עבר את המלחמה הקודמת עם תינוקות או פעוטות בבית? איך הם הסתדרו עם המצב? יש מישהו שהסכים לשים עליו את ה"שמרטף"? תודה. אמא דואגת.

 

[גלי®]

שלי היתה בממ"ט - יחד עם החתול...

לא , לא מבחירה של החתול או שלי ... רק ככה היא הסכימה להכנס לשם ...

 

[bimbo.]

ואיך החתול הסכים לסידור הזה? ../images/Emo8.gif

 

[AYELET1]

כי הוא קיבל רינגו בטעם בצל ../images/Emo3.gif

 

[אתיר]

שלי היתה בממ"ט

 

[AYELET1]

גלי הרגת אותי../images/Emo6.gif אני עברתי עם ילד ב

בן שנה ותשעה חודשים הוא היה בממ"ט עם פיתה ותאנים (זה מה שאהב לאכול...) וכולנו מסביבו

 

[גלי®]

אגב , מה שבאמת הרג אותי במצב , היה

שהחטיף החביב על שניהם היה "רינגו" (בטעם בצל)....

 

[gitcat]

אצלנו זה הלך כך :

תינוקת בובולינה בת 5-4 חודשים מוכנסת לממ"ט וישנה בשלווה, בלי חתולים פיתות ותאנים, ילדונת נסיכונת בת שנתיים וטיפל´ה מסרבת בתוקף ליצור קשר עיין עם הברדס אלא אם כן הוא מולבש לבובה זהבה. ילדון זעפון טרום בר מצווה שטוען שחונק לו במסכה. איש גדול עם קלסטרופוביה מתקדמת שלא מצליח לו להלביש על הראש. ואמא אחת מיואשת (אני..... אני.....) שלא מוכנה להשאר בחיים בלי איש נסיכונת וזעפוני אז גם לא שמה מסיכה. לאחר דיון דחוף במצב הוחלט שאין מצב להשאיר בובולינה קטנטונת יתומה כשכולם מסביבה ינשמו חומרים כימיים והיא הוצאה אחר כבוד מהממ"ט והמשיכה לישון במיטה. באזעקות הבאות כבר לא טרחנו להעיר את הילדודס ואפילו לא להכנס לחדר אטום. מודה ומתוודה שגם היום אין לנו מסכות ואביזרי איטום בבית ואנחנו מדחיקים את האיום העיראקי אלא אם כן הוא מגיע בצורת סביח.

 

[אחותו של שקספיר]

תנין, נמלה וחפיסת קלפים

למזלי היו לי כבר אז מבחר לא קטן של מסיכות מגן וגן חיות שלם לארוז פנימה. כמובן שבשלווה סטואית והיכרות עם המערכים העירקים התעקשתי שאין שום סיבה להכין חדר עטוף בניילון ,כי איך יגיעו פצצות מעירק הרחוקה שעסוקה בערב הסעודית והאמריקאים עד הבית הקטן שלי. אז כמובן שלא הכנו כלום. וכמובן שהאזעקה תפסה אותנו בלתי מוכנים בעליל. אבל תוך 3-4 ימים היינו מצויידים למקלט של מלחמה אטומית ארוכת שנים. אחרי שבוע בכלל השכבנו את הילדים לישון ישר בחדר האטום אחרי 10 ימים גם לא הערנו אותם. אבל כן על מאורעות הלילה הראשון- מילא החתול של גלי, אבל אצלי הנמלה היקרה שהייתה בת שנה גילתה התלהבות גדולה מהממ"ט ואפילו הדגימה 3 מחזורים רצופים בתחנות החלוקה של הערכות, איך ילדה נטולת תסביכים זוחלת לתוך הממ"ט כמו כלבלב מותנה פאבלוב, איך שפותחים לה פתח.אחרי 3 סיבובי הדגמה אימא שלה החליטה שהיא מעדיפה שאת הקריירה שלה במשחק היא תפתח באופן אחר ולא לתשואות הקהל הזה. בכל אופן התרגול עזר, האזעקה צרחה, הילדים לא התעוררו.(ממתי הם מתעוררים ממה שצריך ומתי שצריך?), ואני פותחת את הממ"ט לכבוד הנמלה שזוחלת בזריזות פנימה. יחד עם זאת, התנין הירוק, שהיה אז בכיתה א - לבש את השחור על הפנים, ונהיה לו צבע ירוק אמיתי. הילד הפסיק לנשום. אז מה עושים? אבא אומר, אין מה לעשות? את רוצה שהוא ימות מכימי? אימא אומרת- אבל ככה הוא ימות לפני שהכימי יבוא לפה בכלל. ואז פתחתי את הפתח של הממ"ט, והכנסתי תנין ירוק מקופל קצת , פנימה ושם נשאר איתה , והם שיחקו בקלפים אני חושבת, בכל אופן בהחלט צחקה בצחוק גדול. כמה ימים ראשונים, הם בילו יחד , אח"כ קיבלנו את הברדס הצהוב לאנשי החלל. ובא לציון גואל וגם לאסטמה הקלילה שנולדה באותו הלילה.

 

[idithgal]

הי לי בן 3 + אחד בבטן

התחלנו את כל העניין בטקס ההליכה למדידה בתחנה, הסברנו איפה המנוע איך זה פועל וכו´. ממש "צעצוע". שיתפתי אותו בהכנות הפיכת החדר (שלו דווקא) לחדר האטום. בקיצור- הוא שותף בהכנות (בלי הסברים מיותרים וציוריים) וכשהערתי אותו באמצע הלילה בפעם הראשונה הוא שם את המסכה וגם סיפר לי את הסיפור כי אני לא יכולתי לנשום ולספר בו זמנית.כשאבא הגיע שבוע אחרי זה ממילואים - ו"עזר" הדרדס הלשין ש"אבא לא פתח לו את המכסה של המסנן.... בקיצור- שיתוף בהכנות ובהתארגנות, ונקווה שלא יהייה צורך...