אני מוכרחה להתלונן על משהו
ויסלחו לי פומה וכל אלה שלא נוח להם עם התלונות שלי על כל מיני דברים קטנים,
אבל באמת, קשה לי להתאפק, ואני מוכרחה לספר לכם איך שודדים לאור יום בתל-אביב העיר ללא הפסקה.
יצאנו מחניון היכל התרבות וירדנו בשדרה לכיוון המלך ג'ורג' כדי להגיע לגן מאיר. בפינת השדרה היה מבנה שנראה כמו קיוסק
אבל למעשה זה מן בית קפה קטן ועצרתי לקנות לי איזה כריך קטן כי אני חייבת לשמור על שעות קבועות של ארוחות.
הזמנתי כריך קטן שנקרא "ביס עם שם מפוצץ שאי אפשר לזכור" מכיל כמה סוגים של גבינה ופלפל קלוי ועלה קטן של חסה במחיר של 14 ש"ח.
הכריך היה אכן בגודל של ביס. אבל זה מילא. פתאום נזכרתי ששכחתי את בקבוק המים שלי באוטו. אז קניתי גם בקבוק מים קטן בשווי 8 ש"ח.
נו, מה לעשות? יש לי ברירה?. מיהרנו להצגה, לא היה לנו זמן לחפש מקום זול יותר. הכריך "ביס" הספיק רק לכמה ביסים וגם לא היה טעים מי יודע מה.
אבל מילא. העיקר שלא הרעבתי את עצמי, דבר שאסור לי בתכלית האיסור.
בדרך הבייתה, הסתכלתי על בקבוק המים שהשארתי באוטו. הבקבוק היה בקבוק שתיה גרמני שדרור השאיר בביקורו האחרון. בקבוק של 0.750 L במחיר של 0.25 אירו.
בחישוב גס, משהו כמו שקל אחד.
אז זהו.
קבלו לקינוח סרטון מלבב על ישראלי נחמד
https://www.facebook.com/100002085324277/videos/828186680594168/