מלחמה ללא אמא...

ס י ו ן 6

New member
מלחמה ללא אמא...

ימים קשים של מלחמה. הכחשה טוטאלית של המדינה והמנעות מהכרזה על המצב כמלחמה. יושבת בבית עם האפרוח שלי- חושבת המון על דרכים להגן עליו אם וכאשר...וכבכל תקופה טעונה רגשית- החוסר מתעצם. אם אמא היתה בחיים, אני רוצה להאמין שהיתה איתנו עכשיו. אני רוצה להאמין שהיתה עוזרת לי בנוכחות שלה ובשמירה על האפרוח כשאני נאלצת, למרות האזעקות והנפילות הסמוכות, להתייצב בעבודה. כבר מספר ימים שהמלאך הקטן שלי נותר במהלך היום אצל סבתא שלו- מזל שהאפשרות הזאת קיימת, אבל התחושה אחרת, חוסר נעימות- לכאורה לגמרי לא מובן מאליו כפי שאמור (ואני מאד מקווה שאם אמא היתה גם היה...) עם אמא. קוראת בפורום ויודעת, עבור נשים, החוסר באם הוא עצום- כל ארוע טעון רגשית, על אחת כמה וכמה ארועים חריגים. בכל הכאב והחוסר, שמחה וגאה על הנגישות שלי לבני. רוצה ומשתדלת לפרוש כנפיים ולהגן עליו בחיבוק ענק מפני ה"רוחות" הרעות הנושבות בעוצמה כה חזקה. בתוך תוכי יודעת שאין בקרבי כוחות על ויכולת ההגנה שלי מוגבלת... יודעת שאם הכוחות לא היו מוגבלים, גם אמא שלי היתה בוחרת להשאר ולהגן עלי מפני התמודדויות כ"כ קשות שלכאורה אני מתמודדת עימן בהצלחה... החוסר הוא עצום, ההתמודדות לא קלה, החסינות הנראת לעין מבחוץ- מטעה... אמא, תשמרי עלינו מלמעלה, כל יום כל היום ובמיוחד בימים קשים אלה! מתגעגעת אלייך ולזכות להרפות בנוכחותך...
 

ס י ו ן 6

New member
ממשיכה להיות חזקה...

לפעמים אני מאמינה שהיא מאד מנסה אבל... שגם שם כנראה הכוחות מוגבלים... תודה לך...
 

ס י ו ן 6

New member
../images/Emo24.gif

מצאנו מקום שההזדהות בו לגמרי לא מקרית......... תודה לך.
 
היי סיון, ברוכה הבאה! ../images/Emo140.gif

כמה שאנחנו כבר "גדולות", תראי כמה שהקשיים מחזירים אותנו להיות הילדה שצריכה את אמא ... זה כאילו אף פעם לא עובר. את מוזמנת להמשיך ולשתף אותנו. איך המרגש היום?
 

ס י ו ן 6

New member
מצבי משבר...

ראשית תודה על ההתייחסיות (ועל הרגישות...) פטירת הורה היא שעת משבר, מלחמה היא שעת משבר ויש עוד מצבי משבר שמזמנים לנו חיינו... מרגישה בימים האחרונים שהשנים חלפו, החוויות הצטברו, נולד דור נוסף (יצירת המופת שלנו...) אך דפוסי התנהגות והתמודדות בסיסיים שבים ועולים: כפי שנאלצתי להתמודד לאחר פטירת אימי בעצמי, למרות היותי כה צעירה ונזקקת, כך גם היום. היום יכולותי טובים יותר, נסיון החיים שלי רב יותר והכלים העומדים לרשותי רבים ומגוונים יותר אך עדיין ההתמודדות היא בעיקרה לבד. רוצה להאמין שאם אמא היתה זה היה שונה... חושבת לא מעט על ה"זכות" שיש לי, כאדם שאימי נפטרה בהיותי בת פחות מ 15, לזכרון סלקטיבי ולדמיון שאין מי שיפר את שלמותו או יעוות אותו... ולמה אני מתכוונת: בחיי היום- יום ההתמודדויות מפגישות אותנו עם מחלוקות, פערים בתפיסה, מתחים בין אישיים =עליות ומורדות גם בקשרים עם הקרובים לנו ביותר... נוצרה (או נכון יותר נכפתה...) "הזכות" שתהיה לי אם דמיונית, שאוכל לפנטז על איך היתה מסייעת לי היום עם הבן המקסים שלי (תוך התכחשות מוחלטת שאולי היינו רבות בחג האחרון והכעסים הנותרים לא היו מאפשרים זאת.......) רוצה ומקווה להגן על בני ולא רק בדמיון שלו.... ושוב- תודה. שבוע טוב ושקט לכולנו.
 

ס י ו ן 6

New member
../images/Emo24.gif

בימים מורכבים אלה,
עשוי רק לסייע.... תודה...
 
למעלה