ממרומי גילי המבוגר...
ומבלי להפחית כהוא-זה מרצינות העניין וממהות הפגיעה, העלבון והזכות של כל אישה להרגיש מוגנת במקום בו היא נמצאת (בית, רחוב, עבודה, מסעדה, בי"ס), אני יכולה רק להגיד מניסיוני האישי (וממרומי גילי, כאמור), שלאחר שניסית את כל העצות שנתתי בעצמי בהודעה קודמת, הומור הוא התגובה הטובה והאפקטיבית ביותר. אני תומכת ברעיונות שאתן העליתן לגבי: * "אהובי" כתגובה ל"יקירתי"; * ליטוף ישבנו של החצוף כתגובה לנעיצת עיניים בשדיכן; * בדיחות על חשבון גברים כתגובה לבדיחות על חשבון נשים, וכן הלאה. אולי ממרומי גילי אני כבר במצב שבו אישה נעלבת על כך שלא הטרידו אותה היום (וגם אתמול...), אבל מכיוון שהיעלבות ותגובה נזעמת לעיתים קרובות רק מעלים את מיפלס הטבטוסטרון אצל הניאנדרטאלים, כדאי לחשוב ברצינות על אגירת מספר בדיחות אנטי-שוביניזם והתארגנות לתגובה הומוריסטית במקרי-חירום מינניים.