מלחמה באובדן

@tagel

New member
מלחמה באובדן

ישבתי עם עצמי לעשות חושבים, מה מניע אדם לסחרור אובדני אלו מחשבות שעוברות בפנים, מביאות אותנו לאובדן חושים יופיו של עולם נסתר מהלב, למראות הזוועה, לנוכח כאב אובדן התקווה לחיים נעימים, פועם בחוזקה בלב נואשים מצוקות העבר אל מול חרדות העתיד, רתיעה עד כדי בחילה נפשית הלא נודע מתפרש על שטחי נפשנו, מכרסם באיטיות את גופינו בלבול עד כדי חוסר אונים מעצם היותך על גבול החיים קולות וצללים אפלים שרודפים, גם אם תדע שאינם קיימים נסחף אחרי הכאוס שבפנים מטפח אותו במשך שנים בדידות מוחצת צורבת חיים כשמסביבך ים של חברים נתקל לא אחת בחוסר הבנה משווע מצד אלו המכונים אוהביך מה לחברה, כי תבין חריגים, הן לא לימדוה לאהוב את השונים תרקוד, תצחק, תצא לבילויים ובו בזמן תתרסק מבפנים כעת הבינותי מהיכן המחשבה, מדוע הנני כה עצובה ואולי ניתן דברים אלו להפנים ולהתחיל חרש למרוד בשחורים נפולאון יצא למסע כיבוש עמים, אף אני אוכל באומץ ללחום בשברים אלקט רסיסי מצוקות וצללים כפגר נבזה אשליכם לכלבים טיפות עידוד לחיזוק בטחון עצמי, מיגור החלטי של שנאה עצמית אשא ראשי אל על בשלווה, אביט לכאב בעיניים ולא אירתע ולא אחשוש להתייצב למולו כשם אדם העומד ביום דינו ``הנני``, אקרא ברגש ועוצמה, בת החיים, נשמה תועה ולא אכנע לחולי והנוגה, ברוח אלוקים נשמתי ספוגה בי נשבעתי כעת חיה, אנצח את הפחד בזו המלחמה
 

@tagel

New member
ועכשיו הווידוי...

כתבתי את זה לפני יומיים... אחרי חצי שעה צחקתי על זה לא האמנתי לשום מילה שם... לא אוכלת את זה...
 

PoshKale

New member
זה גם מזכיר לי

כשאני שרוי בדיכי כבד, והדמעות יוצאות. אני מסוגל לדפוק לעצמי מכות חבל``ז...ולדפוק תראש בקיר. ואחרי זה...לצחוק....סתם לצחוק... די פסיכוטי אבל משחרר... אחרי הכל צריכים להיות משוגעים...אחרת לא נשרוד.
 

tairon

New member
את כתבת את המילים האלו

את ולא אחרת מה שאומר לי שעמוק בתוכך המילים האלו נמצאות חיות ונושמות יש בך הכוח להוציא את אותן מילים לפועל לך ולאף אחד אחר לא החיים הם יקרית ויש יש בשביל מה להשאר בסביבה תנברי בעצמך חזק ותלחמי תלחמי כאילו כל יום זה חדש כאילו כל יום זה משהו אחר ותחזרי לכתוב ותקראי שוב..ושוב כי אלו מילותייך
 

PoshKale

New member
צחקת אמרת ?

לא יודע למה...אולי בגלל שזו האמת ? זה כמו בסרטים כשהגיבור מאבד תקווה ותפאום בדקה ה 90 הוא רואה שיש לו צ`אנס והוא יכול...ומה הוא עושה ?....צוחק.... יש לך תקווה....יש בך עוצמה...
 

מאיה ה

New member
מזדהה כל כך עם כל מילה...עד

לקטע של המלחמה. לא מוצאת את הכוחות בתוכי, לא רואה את העתיד בשבילי. ואם אין עתיד, אז בשביל מה להלחם? שמישהו יגיד לי, כן?! כי אין לי למה, ואין בשביל מה, והכי חשוב - אין בשביל מי. מי אני בכלל? סתם אחת מתוסבכת, עם בעיות מכאן ועד להודעה חדשה. אולי עדיף לי בכלל לוותר, ולהגיד: די, אני לא רוצה יותר! ללכת עם הדחף, לכבות את החושך ולנוח.
 
למעלה