מלחמה אין סופית

[אזרח בעולם הוירטואלי]

מלחמה אין סופית

למה יש לי הרגשה שעל כל דבר בחיים הייתי להלחם
מלחמת עולם

בילדות בזמן שאחרים התקבלו לבגרות מלאה
אני הייתי בין אלה שנלחמו..כדי שיתנו לפחות מקצוע אחד בגרות

בשירות הצבאי בזמן שהיו כאלה שהמפקדים עצמם התחנפו אליהם
הייתי בקבוצת החיילים שהמפקדים מנצלים אותם והקבוצה נלחמת להשרד
והפחד של הבושה לא לשרת בצבא ולא לסיים שירות צבאי
עשה את שלו...כיום אם אני רואה את אחד מהם במיוחד זה שהתעלל בנו דופק לו אגרוף מבלי לחשוב פעמים
הוא היה גדול מאיתנו ב20 שנה.
והשירות מילואים הזוועתי שהיה במשך שנים

ואחרי זה בלימודים אקדמים עוד שם מפגר להשלמת בגרות"קדם אקדמים"במכללת הגליל המערבי בעכו רימו אותנו ודחפו לנו כמה שיותר מקצועות
כדי לנצל את תקציב משרד הבטחון והיחס המשפיל של המורים כלפינו וההתנהגות הזוועתית שלהם עשו את שלו
ובכל זאת לאחר מכן בשיעורים פרטים ועצמאית עברתי כמה מקצועות בגרות

ובחיפוש עבודות מבלי סוף כמעט ולא מוצא עבודה במיוחד בתחילת שנות ה2000 במשך 5 שנים עובד או בעבודות דפוקות
או עובר קורסים או מובטל מה שהיה רוב הזמן והכי מגעיל היחס המזלזל והמגעיל מצד המעסיקים

וכיום שמצאתי עבודה "טובה" מתברר שהרבה אנשים בורחים משם כי זה המון שעות וממש החיים עוברים על ידך...

אני תמיד צוחק כשאני שומע את "הצעירים ממצע החברתי"וטוענים כי הם זקוקים לכסף של ההורים שלהם כדי להתקיים
האנשים שאני מכיר מפרנסים את ההורים שלהם בכסף שהם מרוויחים.

והבנתי שיש כאלה ששמים להם רגל מכל סיבה שהיא ובשביל כל דבר קטן חייב להלחם!!!!

כיאלו מה..נולדים להלחם וחלק אחר של האוכלוסיה נולד להנות מהחיים ויש להם זמן לבילויים וחדר כושר
והולכים "נקי"לעבודה.???

 

[נוסעת בזמן אחר]

אני חושבת שלכל בן אדם יש תחומים שיותר קשים...

ויש את התחומים היותר קלים.
יש גם את הקטעים שמיבנה אישיות של בן אדם קובעה אם יקום או יפול.
עברת חחויות קשות ללא ספק ואם תרצה אפשר לטפל בכל מיני דרכים כך שתרגיש שיצאת מנצח מהקשיים ובתכל'ס, יצאת.

כבר יש לך עבודה טובה ואתה יכול לבחור בין הרבה יותר אופציות מה לעשות הלאה.
אם עבודה מתאימה לך כמו כפפה זה לא מפחית מארכה זה שאחרים עוזבים.
זה כמו ורדה רזיאל ג'קונט

(הצחקתי את עצמי). כולם ברחו ממנה ובעלה לא מוכן לשחרר אותה וחושב שהיא הכי טובה בשבילו (כך שמעתי בכל אופן).
מציעה לשחרר את הסיפורי המלחמות ולבחור את המלחמות העכשויות שלך. אתה כבר בן אדם אחר ממה שהיית בגיל 20.

 

[אזרח בעולם הוירטואלי]

צודקת

בגיל 20 הייתי מיואש 100 אחוז
כיום בגיל 38 מיואש 50 אחוז

ובטח בגיל 68 אני יפסיק להתייאש

 

[seeyou]

אתה צודק -נתבונן בחיי ה הנמלים

"
בכל מושבה יש בעלי תפקידים שונים: מלכה, זכרים, פועלות וחיילות, ומבנה גופן מותאם לתפקידן."

אני מניח שהחברה האנושים יותר "גמישה" בחלוקת התפקידים וברור שאין התאמה של מבנה הגוף לתפקיד

בגלל מחשבות כמו שלך לא פעם חשבתי להחליף את השם ל"דפוקמן"


בכול העולם יש שולדים להלחם וחלק אחר של האוכלוסיה נולד להנות מהחיים.

יוסי


בסין בערך 200.000.000 אנשים מסבסדים את היתר בערך 1.500.000.000

בארץ יש לקחת בחשבון גם את אלו שלא נלחמים ושלו ניהנים מהחיים אלא פשוט "מתפללים"

0בעאך)=

 

[נוסעת בזמן אחר]

היי יוסי, או שאתה באמת בגישה הזאת...

או שאתה רק מתפלסף בשביל הפוסט.
בשני המיקרים אני רואה איך שאתה מנציח פה את תחושת הקורבנות של כותב.
אני לא מרגישה כמו נמלה במעמד מסוים שנידונתי להשאר בו.

אנושות הרבה יותר גמישה מכך לדעתי.

קראתי בספרים וגם שמעתי סיפורים על אנשים שעברו דברים קשים בעברם/ ילדותם ויצאו לחיים חדשים. לפעמים הגיעו סתם חיי שיגרה טובים והרבה פעמים שינו כיוון לחלוטין.

להגיד כל החיים "שתו לי, אכלו לי" זה לא מועיל לכלום. סתם לדעתי תרוץ להרמת ידיים. לא שאני לא נתפסת אף פעם למחשבות שאם הייתי נולדת אצל הורים כאלה... ואם מדינה הייתה משקיעה בי עוד כספים, לימודים וכו'... הייתי במקום אחר לגמרה.
אבל בתור גישה לחיים? לא תודה.
והבחור כבר כותב שהוא עובד בעבודה טובה ועכשיו מחפש סיבה להרגיש גם שם כמו קורבן(כמו שהוא היה לפני עשור או יותר). אם הוא יתעקש להרגיש מקופח בכל מקום, זה כנראה יצליח לו.

 

[אזרח בעולם הוירטואלי]

נו..יש כאלה ויש כאלה

יש "מתפללים "כהגדרתך ויש "מתאשכנזים" שהדרך סלולה להם לנצחון
אין לי חס וחלילה שום דבר אשכנזים
ובהגדרה הזאת אני מכליל מזרחים שהאבא/דוד/סבא/דודה מסדרים להם את החיים..
את ההגדרה לקחתי משנות 50 והמבין יבין.


ויש כאלה שחיים בעוני ובפשע
ולא מתוך בחירה מרצון

 

[פרפרי אהבה]

אני חושבת שתמיד הדשא של השכן יהיה

ירוק יותר...
תמיד זה יראה כאילו הכל מושלם אבל לרוב זה לא ככה-אנשים תמיד יתקשו במשהו וגם אם זה נראה כאילו דברים הולכים חלק, לרוב זה לא ככה.

אני תמיד הייתי מתעצבנת מזה שהכל הולך לי קשה ולא זורם וכל דבר לוקח לי שעות וימים וקשה לי, אבל למדתי להעריך את עצמי יותר בזכות הדברים שהשגתי בעמל ומאמץ רב.

 

[אזרח בעולם הוירטואלי]

למדתי מנסיון חיים

תמיד לדעת לקבל עזרה מאנשים מוכשרים
זה מעלה לי את המוטבציה ומחסל לי את העצבים

אבל שעובדים בעבודה שהרמה שלהם התדרדרה ומקבלים כל עברין ונרקומן
וכל היום לשמוע שיחות פשע ומשחקים אותה גנסטרים
בעלי כח רב ומשחקים אותה חכמים למרות שהם מאוד טיפשים
אותי זה מייאש

כל היום שומע תלונות על מקום עבודה ועל אי העלאת משכורת
אני הייתי עובד פי 10 גרוע מהעבודה הזאת ולפחות כאן יש משכורת קבועה
לכן אני מכבד את מקום העבודה
אבל זה עושה לי כאב ראש כשאני נמצא 24 שעות עם אנשים חסרי אינטלגציה

פעם מישהו שאל אותי מה אני מתכוון לעשות במתנת יום הולדת שקיבלתי מהעבודה
ועניתי "לקנות ספר באנגלית אני רוצה לשפר את האנגלית שלי" ואותו צחק ושאל בפליאה"מי היום קורא ספרים?"
אותו אחד נהפך לחרדי וכל היום רק תפילות ובירור שלומו של הרב עובדיה יוסף

כעת התחלתי להתאמן בחדר כושר מאחת הרשתות הגדולות המדריך ממש ""עושה טובה" שהוא מסביר לי..
להבא נבחר מאמן רוסי לפחות הם אלופים בספורט
כל כך נמאס לי שאנשים חסרי כל מוסר עבודה ואיטלגציה בסביבת חיי..

 

[נוסעת בזמן אחר]