מלון דויד ים המלח, למה ?
מלון דויד ים המלח, למה ?
הגענו ביום שישי למלון דויד ים המלח. במקום התקיים סוף שבוע רומני. בלובי ניגנה תזמורת שירים רומנים ומנגינות צועניות. היה שמח.
החדר שקיבלנו היה מרווח וגדול עם מרפסת ענקית (324). ירדנו לחדר האוכל בצהריים, האוכל היה משובח ובשפע. בארוחת הערב כמעט כמו מסעדת גורמה עם שפע של מלצרים אדיבים. וכך גם בשבת.
ביום ראשון "הרומנים" עזבו והתחילו להגיע קבוצות "ים תיכוניים". רעש והמולה. חדר האוכל בארוחת הערב דמה יותר לחדר אוכל במחנה פליטים סוריים. האוכל היה דל ביותר. המספר המועט של מלצרים בלט ואילו שהיו, נראו כמי שהשכלתם הגיעה מרעיית גמלים. אולי זה כך היה צריך להיות כי האורחים צרכו מזון ושימרו אותו כמו גמלים.
ארוחת הבוקר הייתה חוויה מאלפת. האורחים החדשים הגיעו לחדר האוכל עם סלים. כמויות של גביעי יוגורט ומזון אחר מצאו את דרכם לסל, היו כאילו שהגיעו מצוידים כבר בקונטיינרים ומילאו אותם במצרכי מזון, החל מחלבה וכלה בגבינות.
הבעתי את השתוממותי למנהל התורן ושאלתי מדוע הם לא עושים סוף לדבר, תשובתו הייתה שהמלון כבר תקצב את זה במחיר. חבל שהוא לא המשיך וסיפר שהקבוצות הללו שמגיעות "בעונת הגמלאים" משלמים מחיר מסובסד, ואנחנו האורחים הנורמטיביים מכסים את ההפרש במחיר "שחיטה" לנופש במלון.
יש לי הצעה לבית המלון (אולי אפילו רעיון לחברת הזנק) , לכל אחד שנכנס בבוקר לחדר אוכל תנפקו שקית אוכל. כך תוכלו לבקר את כמות האוכל שזולגת החוצה לכמות מוגבלת לגודל השקית.
נעבור לספא – הרי לשם כך באנו, מתוך 3 מסז'יסטיות שטיפלו בי רק אחת הייתה ברמה טובה האחרות...נו.
בריכות הגופרית התאימו לפתגם "בלי ריח ובלי טעם". אם לא היה כתוב שזה בריכות גופרית לא הייתי מזהה.
לאור האמור למעלה, החלטנו לוותר ועזבנו את המלון לפני תום התקופה שהזמנו.
אנשים טסים בחברות לאו-קוסט אבל לפחות הם בוחרים לעשות כך, לא כך הדבר כאשר אתה מבקש לנפוש במלון ברמה דומה ל-5 כוכבים.
נ.ב.
לגבי הניקיון בחדר, מאחורי המיטה מצאנו עלון סדר היום של כנס עובדי עיריית תל אביב עם תאריך של חודש קודם.
מלון דויד ים המלח, למה ?
הגענו ביום שישי למלון דויד ים המלח. במקום התקיים סוף שבוע רומני. בלובי ניגנה תזמורת שירים רומנים ומנגינות צועניות. היה שמח.
החדר שקיבלנו היה מרווח וגדול עם מרפסת ענקית (324). ירדנו לחדר האוכל בצהריים, האוכל היה משובח ובשפע. בארוחת הערב כמעט כמו מסעדת גורמה עם שפע של מלצרים אדיבים. וכך גם בשבת.
ביום ראשון "הרומנים" עזבו והתחילו להגיע קבוצות "ים תיכוניים". רעש והמולה. חדר האוכל בארוחת הערב דמה יותר לחדר אוכל במחנה פליטים סוריים. האוכל היה דל ביותר. המספר המועט של מלצרים בלט ואילו שהיו, נראו כמי שהשכלתם הגיעה מרעיית גמלים. אולי זה כך היה צריך להיות כי האורחים צרכו מזון ושימרו אותו כמו גמלים.
ארוחת הבוקר הייתה חוויה מאלפת. האורחים החדשים הגיעו לחדר האוכל עם סלים. כמויות של גביעי יוגורט ומזון אחר מצאו את דרכם לסל, היו כאילו שהגיעו מצוידים כבר בקונטיינרים ומילאו אותם במצרכי מזון, החל מחלבה וכלה בגבינות.
הבעתי את השתוממותי למנהל התורן ושאלתי מדוע הם לא עושים סוף לדבר, תשובתו הייתה שהמלון כבר תקצב את זה במחיר. חבל שהוא לא המשיך וסיפר שהקבוצות הללו שמגיעות "בעונת הגמלאים" משלמים מחיר מסובסד, ואנחנו האורחים הנורמטיביים מכסים את ההפרש במחיר "שחיטה" לנופש במלון.
יש לי הצעה לבית המלון (אולי אפילו רעיון לחברת הזנק) , לכל אחד שנכנס בבוקר לחדר אוכל תנפקו שקית אוכל. כך תוכלו לבקר את כמות האוכל שזולגת החוצה לכמות מוגבלת לגודל השקית.
נעבור לספא – הרי לשם כך באנו, מתוך 3 מסז'יסטיות שטיפלו בי רק אחת הייתה ברמה טובה האחרות...נו.
בריכות הגופרית התאימו לפתגם "בלי ריח ובלי טעם". אם לא היה כתוב שזה בריכות גופרית לא הייתי מזהה.
לאור האמור למעלה, החלטנו לוותר ועזבנו את המלון לפני תום התקופה שהזמנו.
אנשים טסים בחברות לאו-קוסט אבל לפחות הם בוחרים לעשות כך, לא כך הדבר כאשר אתה מבקש לנפוש במלון ברמה דומה ל-5 כוכבים.
נ.ב.
לגבי הניקיון בחדר, מאחורי המיטה מצאנו עלון סדר היום של כנס עובדי עיריית תל אביב עם תאריך של חודש קודם.