סרט מעולה! (ספויילרים)
אזהרה: התגובה הזו מיועדת רק למי שראה את הסרט, והולכים להיות פה הרבה ספויילרים שיהרסו את החוויה של הצפייה. קודם כל לעברי יש טעם ממש ממש טוב. בנוגע לסרט עצמו, ראיתי אותו מלפני חצי שנה בערך פעמיים ברצף כדי לנסות להבין אותו, ועכשיו שעה מאוחרת, אז אני אנסה להזכר בכמה שאני יכול. אני לא זוכר בדיוק את השמות של הדמויות, אני זוכר שיש את הבלונדינית, נדמה לי שקוראים לה בטי ששיחקה ב"צלצול" ואת ריטה (למרות שזה לא השם האמיתי שלה בסרט) ששיחקה לפני 7 שנים נדמה לי בסדרה סנסט ביץ'. הנושא המרכזי של הסרט הוא הוליווד, או ליתר החלום שהיא מנסה למכור והריקנות הרגשית המוחלטת שעומדת בבסיסו. הסוף של הסרט הוא בעצם ההתחלה של הסיפור עצמו. הסיפור הוא סיפור אהבה בין שתיהן, סיפור אהבה בלתי אפשרי בגלל שבזמן שבטי שואפת להיות שחקנית, ריטה היא כבר שחקנית מפורסמת שעומדת בדיוק הוצאת לפני סרטה הגדול ביותר, ונישאת לבמאי שלו (שנראה בול כמו ג'וני נוקסוויל מג'קאס...). כשבטי מבינה שאין לה חשיבות בעיניי ריטה היא מחליטה לשכור רוצח שכיר שיהרוג אותה. הסרט מתחיל כרנולוגית, כאשר עומדים להרוג את ריטה, אולם ההתנקשות משתבשבת ובעקבות תאונה ריטה מאבדת את זכרונה, ונקטע גם הרצף של הסיפור. מרגע זה, כל החלק הראשון של הסרט, שהוא בערך שני שלישים ממנו, הוא בעצם פיקציה. בחלק זה כל הדמויות, פרט לריטה, נמצאות במצב הכרה חלקי בעובדה שהן משחזרות את החלום ההולוידי כפי שבטי רוצה לחיות אותו. כשפוגשים את בטי לראשונה היא דמות שמגיעה להוליוד כדי לשמור על הבית של דודתה, שחקנית מפורסמת מזדקנת, שם בבית היא פוגשת את בעלת הבית (נדמה לי קראו לה קוקו), שהיא מגלמת במציאות (כלומר במציאות של סיפור האהבה בין בטי לריטה) את אמו של הבמאי. למעשה שני השלישים של הסרט מתקיימים כולם כפיקציה, כפולחן של בטי שבו היא יוצרת את עצמה מחדש בדמות כוכבת קולנוע, וגם משחזרת את הסיפור אהבה בינה לבין ריטה. שני השלישים של הסרט ערוכים בצורה "מבולגנת" במכוון, עם הרבה קטעים שמתייחסים בעיקר לעשייה הקולנועית, בעיקר דרך דמות של במאי צעיר, שמהווה עלילת משנה בפני עצמה. שאר הקטעים שמדי פעם מופיעים בחלקו הראשון של הסרט מתחברים אחד לשני בצורה מאוד רופפת, ואני לא חושב שצריך למצוא ביניהם קשר הגיוני. כדי להעביר את הפנטזיה ההוליבודית שבטי מחיה, דיוויד לינץ' משלב קטעים מז'אנרים קולנועיים שונים, כך שבחלק הראשון של הסרט יש לנו סרט סינדרלה, בילוש, פילם נואר ועוד רבים, בנוסף לקטע לסבי כחלחל משעשע ביותר. השעשוע נובע מכך שלינץ' מציג את הז'אנרים השונים בצורה הסכמטית ביותר שלהם, וע"י כך מביא אותם לידי אבסורד. לכן גם עד לקראת חלקו השני של הסרט, המשחק נראה מגוחך לחלוטין, בגלל שהוא נראה מאולץ מאוד, אך זה בא כדי לשרת את השעתוק של הז'אנרים השונים. בחלקו השני של הסרט מוצג סיפור האהבה, שאת רובו מסכם הקטע בתיאטרון, שבעצם מראה בצורה הכי ברורה את הריק הרגשי שנמצא מאחורי המסך, ומאחורי הוליווד עצמה. זה רק רובד אחד שאני זוכר עכשיו מהסרט המבריק הזה, שמזכיר כמה חבל שהפסיקו לשדר את טווין פיקס.
