"מלבד", "חוץ מ־" ועוד

אני מפנה אתכם למאמר בנושא באתר של האקדמיה ללשון העברית:

על פי המאמר, "מלבד" משמעותה בתנ"ך היא בהקשר של הוספה, ולכן מומלץ להימנע מהשימוש בה לציון הוצאה מן הכלל.
עוד במאמר, "חוץ מ־" מופיעה פעם אחת בלבד בתנ"ך.
ובסוף המאמר נכתב כי "איש הלשון אבא בנדויד, ששימש יועץ הלשון של רשות השידור, הנחה להימנע מן השימוש בצירופים אלו": למעט, פרט ל־, להוציא את.

אם כך, אז באילו צירופים כן להשתמש לציון הוצאה מהכלל? נראה כי במאמר פוסלים את כולם.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
נראה אפוא כי אין מקום לפסול את השימוש בחוץ מ־ לציון הוספה ובמלבד לציון היוצא מן הכלל, ולרוב גם אין בלבול של ממש בכוונה, שכן הדברים מתבהרים מהקשרם. עם זאת המבקשים להקפיד ולהבחין בין שני הביטויים ינקטו דווקא חוץ מ־ לציון היוצא מן הכלל, כרגיל בלשון חז"ל, ומלבד לציון הוספה, כרגיל בלשון המקרא.
 
הנה התשובה שקיבלתי מהאקדמיה ללשון העברית:

"א. מתקני הלשון ממליצים על 'חוץ מ' במשמעות זו.

ב. למיטב ידיעתי רוב מתקני הלשון אינם מקבלים את ההמלצה הזאת של אבא בנדויד, כלומר הם אינם רואים בעיה בביטויים 'למעט', 'פרט ל' ו'להוציא'. גם אנו משתמשים בביטויים האלה בכתיבתנו באתר האקדמיה."

אני אוהב את זה שהם נוהגים לענות "מתקני הלשון" במקום לנקוט עמדה :)
 

trilliane

Well-known member
מנהל
האקדמיה ללשון אכן (כמעט) לא נוקטת עמדה בסוגיות של סגנון, וכאן מלכתחילה לא מדובר בהחלטת אקדמיה אלא בסקירת מצב מטעם המזכירות המדעית. סקירה או תשובה מטעם עובדי האקדמיה אינה במעמד של החלטה שאושרה במליאה (בידי חברי האקדמיה). זה קצת כמו ההבדל בין חברי כנסת לבין עובדי כנסת, למשל במרכז המחקר והמידע של הכנסת או בייעוץ המשפטי. הם יכולים להכין סקירה של המצב, להציג, להמליץ, לייעץ, אבל הם עצמם לא קובעים את החוקים.
 
למעלה