מלא לבטים!

חופית1112

New member
מלא לבטים!

כבר רשמתי לפני כשבוע הודעה לגבי החבר שלי שנכנס לאתר מקושרים ועושה עוד כל מני דברים שלא מוצאים חן בעיניי...האמת שעוד לפני שכתבתי את ההודעה דיברתי איתו על זה המון פעמים..וכל שיחה נהכב לכאוס רציני.. בזכותכם הבנתי שאין מה לעשות, הוא גבר...ואני לא יכולה לחקור אותו על כל צעד שהוא עושה.. עכשיו עלה משהו חדש.. אנחנו חברים כ8 חודשים הכרתי אותו ממש לפני שחרור, הוא עבד קצת וכעת הוא עומד לסיים פסיכומטרי.. הפסיכמטרי נמשך כ-6 חודשים במקום 3 חודשים בגלל בעייה בריאותית שהיתה לו.. כל התקופה תמכתי בו ועמדתי לצידו למרות שהרגשתי קצת בצד..שהוא קצת מזניח אותי בגלל הלימודים...למרות שהוא השתדל שלא.. אנחנו פחות יוצאים...כמעט ולא היתיי אומרת..הוא לא קונה לי מתנות ולא מפנק אותי... אבל אני מבינה אותו וזאת כי הוא לא עובד. אתמול דיברנו בנוכחות חבר שלו, הוא הציע לו לעבוד איתו אחרי הפסיכומטרי בעבודה שדורשת ממנו את כל היום מ-8 עד 9 בערב. אני קצת נבהלתי מכיוון שלאחר 6 חודשים שלא הקדיש לי את כל תשומת הלב..הוא הולך להיעלם לי עוד יותר. כמובן שלא אמרתי כלום.. בנוסף הוא רוצה לעבוד ולהרוויח כסף בשביל נסיעה למשך חודש לתאילנד. הנסיעה מאוד מטרידה אותי והוא אמר לי שעד שאני לא אהיה שלמה עם זה, הוא לא נוסע. השאלה שלי היא למה אני מקבלת את ההרגשה שלו שאני כאילו "מקופחת" בעוד הבחור רוצה סך הכל להרוויח כסף ולטוס לחול...(הוא סיים צבא לא מזמן) האם אני יכולה להגיד לו משהו לגבי העבודה?.. בלי שאני אעיר הוא אמר שכמובן שיהיה לו הכי כיף לראות אותי אחרי העבודה...אני מרגישה חלק שולי בחיים שלו.. מה אפשר לעשות?
 

רפסודיה

New member
מה עם שוליות החיים שלך?

מה שאת מרגישה איננו תוצאה של דברים שהוא עושה לך אלא של הפרשנות שאת נותנת לכל החלטה שהוא לוקח ביחס לחיים שלו. גם לא כל כך מבינה מאיזה לוח זמנים או התנהגות שלו היית כן מרגישה מסופקת והייתה לכאורה יוצרת אצלך את התחושה שאת במקום מרכזי בחייו? ומה קורה אצלך בחיים שלך, מה את עושה בחיים שלך בזמן שהוא עושה את מה שהוא עושה בחייו? הפעולות שהוא עושה הן טיפוסיות לבחור צעיר בגילו, גם אחד שיש לו חברה: לעשות פסיכומטרי, לעבוד, לחסוך כסף ולנסוע לחו"ל. כך שמהתיאור שלך לא נשמע שהוא מצידו שם אותך במקום שולי אלא שפשוט מנסה לחיות את החיים הרגילים של בן גילו. נשאר זמן גם לבחור שעובד/לומד במשך כל היום בשעות הערב, לפגוש את החברה ואולי גם לישון יחד בלילה. ואם הוא וחברתו לא יפגשו כל יום אפילו יישאר לו קצת זמן לראות לפעמים את משפחתו וחבריו. האם במקום זה נראה לך הגיוני שבמצב הנוכחי הבחור ישים את חברתו כמרכז עולמו ויחיה כך: יוותר על להתכונן לפסיכומטרי רק כי הוא צריך להשאר עם החברה שלו כל היום שתרגיש שהוא מעניק לה תשומת לב שלא תגיע להרגיש מוזנחת על ידיו, וגם לא עובד כי צריך להשאר איתה בבית שלא תרגיש מקופחת מול שעות העבודה שלו, וכמובן גם לא מתכנן נסיעה לחו"ל כי יש לו את החברה שלו אז מה פתאום שיסע.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
בדיוק כך... ../images/Emo45.gif

בלי להכנס בכלל לכל הפרטים: את מבקרת כל דבר שהוא עושה. שופטת כל דבר שהוא עושה לאור הקריטריון: כמה זה נח לי, כמה אני מרכזית בשבילו. כמו שרפסודיה כתבה לך, הוא נשמע בחור נורמלי, ולא נראה לי שהוא עומד להפוך אותך לציר המרכזי שסביבו סובבים חייו. אבל מאחר וזה בדיוק הצורך שלך, וכמו כל צורך, הוא לגיטימי, כדאי אולי שתמצאי מישהו שסגנון החיים הזה כן מתאים לו. נכון, הוא יהיה כנראה פחות מושך, כי בהגדרה זהו טיפוס כפייתי וחסר עצמאות, אבל זה מה שאת באמת מחפשת... כרגע לפחות. אם התאור הזה לא מוצא חן בעיניך, אז האחריות לשנות היא עליך ורק עליך. אף גבר לא יעזור לך בזה. זה שבחרת בחור בריא ועצמאי זה סימן טוב, אבל זה לא יעבוד אם לא תעבדי על עצמך.
 

chenby

New member
לא.

את לא יכולה להגיד לו כלום. אתם צעירים, אתם לא מחוייבים אחד לשניה. הוא חי את חייו - ומקדם את עצמו. כל קבילה מצידך, לא תעזור לך כי הוא ימשיך לקדם את עצמו ורק תרחיק אותך יותר. כשהייתי בת 22 היה לי חבר שגם היה האהבה הראשונה שלי המוצהרת.. היינו מאוהבים, כל הזמן יחד, עבדנו באותה חברה אז גם בעבודה היינו נפגשים והיה מושלם. מרגש.. ואזש נפל לו ג'וק שהוא חייב לעוף מפה, חייב לטוס, נמאס לו מהארץ, מה זה ג'וק - אני ישר לקחתי את זה עליי, מה נמאס לו מהארץ, אבל הוא איתי בארץ, מה לא טוב לו איתי? אני לא מספיק? ומה את חושבת שהוא לא טס? טס לשנה, במהלך השנה היינו בקשר, יצאתי עם אחרים, אחרי שנה כבר לא ממש הייתי באותו מקום כשהוא חזר.. גם חזרנו לתקופה - כמה חודשים אחרי שהוא חזר, וזה נגמר תוך חודשיים... מה למדתי מכל העסק הזה? א) שרוב הסיכויים הגבר שאני אצא איתו בגיל הזה - או אהבה ראשונה, לא אומרת שזו האהבה האחרונה שלי מה שאומר שיש לי מסע לעבור - עם עצמי.. לו יש את המסע שלו, והוא משותף איתי כל עוד אנחנו בוחרים בכך.. 2 הצדדים. ברגע שזה לא קורה, זה מותר. אף אחד לא חייב לי כלום והרגשות של הקיפוח - הם שלי כי יש בי את האמונה - שהוא צריך להקדיש לי תשומת לב יותר ממה שהוא מקדיש. ב) מה שזה יוצר אגב, כשאת חושבת שהוא צריך לתת לך יותר תשומת לב והוא לא עושה את זה- זה מביא לך הרגשה של קיפוח, תסכול, ריחוק מחבר שלך ובטח את לא שמחה ולבבית בזמן שאתם כן יחד, אלא יותר מתלוננת, מוטרדת, ולא חיה את הרגע בזמן שאת איתו. ואז אתם לא יחד גם כשאתם יחד.. (כי במחשבות שלך את עם עצמך והמחשבות שהוא לא צריך לעזוב, לא צריך לעשות פסיכומטרי, לא צריך לטוס, רק להקדיש לך זמן) מי שמרגיש שולי - שוב, זאת את. זה לא שהוא אמר לך את שולית, זה לא שהוא נתן לך להרגיש שולית - עצם זה שהוא מקדם את עצמו - מרגיש לך שזה על חשבונך. ואין בך טיפה של פרגון ושמחה עבורו. תמצאי בך את המקום הזה. אחרת את תמצאי את עצמך שוב ושוב ביחסים שיש בהם תמיד צד אחד ששולט בשני (רצוי שזו תהיה את הא?) במקום 2 צדדים שמאפשרים אחד לשני ובעצם בוחרים מחדש יום יום אחד בשני. מה שהייתי מציעה לך לעשות זה להניח לו לקדם את עצמו. ואם הוא יעזוב ובהמשך תהיו יחד, זה רק אומר שזה שזה ושום דבר לא באמת יכול להפריד או לכבות את האהבה. ואם זה לא זה, זה מכיוון שיש משהו טוב יותר עבורך ועבורו. אבל תסמכי על החיים , על עצמך ועל האירועים שקורים לך - שהם סך הכל אותות ומראות לחיים שלך - השאלה תמיד היא איך את רואה אותם. איך את לוקחת אותם- באיזו גישה, באילו אמונות.
 

חופית1112

New member
תודה

אתם צודקים מאוד כולכם..אפילו שידעתי שזה כך וזה לא נכון לחשוב ולהרגיש ככה..הייתי צרכיה שתפתחו לי את העייניים ותגידו לי כמה אני טועה בחשיבה הזאת. בזמן שאני איתו,במקום להינות מהרגע אני חושבת שעוד חודש חודשיים הוא לא יהיה פה איתי..אלא בחול.. ובעוד שבועיים הוא לא יהיה איתי, אלא בעבודה. הקטע הוא שלי כן יש חיים! אני פוגשת את חברות שלי כל יום...לפחות חברה אחת בכל יום.. אני עובדת גם.. אני עוד מעט מתחילה ללמוד פעם בשבוע קורס... יש לי חיים מגוונים אבל תמיד אני מנסה לפנות זמן בשבילו ולא רוצה שדברים יבואו לי על חשבונו.. אני בטוחה שאני לא אסתדר עם בחור בלי מטרות בחיים..שלא רוצה ללמוד לעבוד או כל דבר הגיוני ונדרש... איך מפסיקים לחפש את כל הטעויות???...אני נמצאת איתו ותמיד חושבת מה לא בסדר..שהוא לא מפנק מספיק..או שהוא רק סטרילי או שהוא קצת לא ככה וככה וכהה.. זה מאוד מעצבן, כי סך הכל אני מאוד אוהבת אותו..אני רוצה לתת לו לחיות את החיים שלו...בלי לחשוב מה אני אגיד? ואיך אני אגיב? ואם אני אסכים...כי זה מה שקורה.. הוא אמר לי שהוא הגיע למצב בו בחורה מהפסיכומטרי ניגשת אליו לדבר..והוא בקושי עונה לה...כי הוא חושב שזה אסור לו..כי יש לו חברה...(אני חברה ראשונה שלו) כל העסק הזה שאני מעבירה עליו ביקורת במשך כל היום(גם בטלפון) כבר עולה לו על הסף...כבר יומיים שאני מנסה לעשות מאמצים ולסתום את הפה!זה מאוד קשה אבל אני יודעת שככה אי אפשר להמשיך קשר... אני אוהבת אותו.אבל קשה לי עם הביקורתיות..ועם החקירות שהוא עובר בגללי.. אתמול ניסיתי והצלחתי לחזור לעצמי כמו שהייתי בתחילת הקשר.צחקתי חיבקתי אהבתי..ולא שאלתי יותר מדי שאלות.. מה עוד אפשר לעשות כדי להחזיר אותו אלי?
 

chenby

New member
פשוט להיות נעימה ולפרגן

כל דבר שהו עושה שמיד מעלה לך את המחשבה - הוא צריך לעשות יותר, או הוא לא עושה מספיק - כל מחשבה שמביאה לך מצוקה בעצם, תזכרי באותה שנייה- שזה רק את רואה, שזה שקר שזה הרגל שלך לחשוב ככה... תפסיקי להאמין להרגלים ותיצרי חדשים. ותשחררי. אם הוא טס וזה נגמר, כי זה מה שצריך לקרות.. את יכולה להתווכח עם החיים, אבל הם ממשיכים לקרות. זה הפואנטה.
 

רפסודיה

New member
להחזיר אותו אלייך? זו לא הבעיה

הבעיה שלך איננה אם הוא יחזור אלייך או לא, אם תמשיכו עוד זמן יחד או שלא. הבעיה שלך חופית כלל לא קשורה אליו - היא שלך וכל עוד לא תלכי לטיפול ותנסי לעשות שינוי בתוכך היא תשאר צמודה איתך ביחסים שלך עם הגבר הזה כל זמן שעוד יישאר איתך, ותעבור איתך גם ליחסים עם הגבר הבא.
 

liron255

New member
צאי מזה חמודה

א. זה הזמן שלו לעשות כסף ולעבוד כל יום כל היום, כל עוד מצבו הבריאותי מאפשר זאת. ב. תני לו לעשות מה שהוא רוצה, שחררי, את תראי שהוא ירצה להיות איתך מבלי שאת אפילו תזכירי את העניין הזה. ג. לגבי תאילנד- שוב שחררי, הבנאדם השתחרר מהצבא, עשה פסיכומטרי, את באמת רוצה להיות זאת שמונעת ממנו לטייל? אני לא הייתי עושה את זה, כי ברגע של וויכוח הוא תמיד "יזכור" לך את זה שאת לא נתת לו לנסוע. שייסע, יהנה, יבלה זה בסה"כ חודש. ובלי שום קשר, בחיים עדיף לא להיות תלויה שחבר (אתם לא נשואים), שיהיו לך חיים משלך, תטפחי את תחביבייך, חברייך ותשתדלי לתת לו חופש. בהצלחה
 

czar

New member
כי את קצת כפייתית בקשר אליו

ואת מתקשה (וזה קצת טבעי לגילכם) לקבל את העובדה שמדובר בבחור צעיר, חופשי ועפיפון שמותר לו והוא צריך בדיוק בגיל הזה להגשים את כל מה שעולה לו בראש. אם "תפריעי" לו, מתישהו זה יחזור אליך גם אם תרצו, גם אם לא ואגב, הוא יסע לתאילנד לבסוף גם אם לא תהיי שלמה אם זה, ואם, במקרה הוא לא יסע לתאילנד בגלל....אוי ואבוי לכם....זה הסוף גם אם זה יקח קצת זמן.
 

g u y 4 u

New member
אל תתלי את עולמך

עושרו או ריקנותו - בבן הזוג. את מכירה אותו תקופה קצרה בעוד שהוא, עם עצמו, כבר מהלידה. סביר להניח שיש לו לא מעט תכניות. סביר שנוכחותך גורמת לחלק מהדברים להשתנות. איזה מהן ועד כמה - זה כבר תלוי בו וברצונו. את? תמלאי את עולמך כך שלא הכל יהיה תלוי בו. המצוקה שלך לא במקום. אם יש בינכם אהבה - היא תעזור לכם להתגבר על הכל. אם אין או ברמה פחותה - זה יגמר בלי קשר לתכניות.
 
למעלה