|מלאך ענת

[בלה ענת]

|מלאך ענת

שלום לכולם. אני אמא של ענת אור מדהימה שנקטפה ממני טרם זמנה ע"י המחלה הארורה. בתי הייתה כמעת בת 27. תוך 3.5 חודשים איבדתי אותה לנצח. הגעגועים אליה עזים כל כך שאי אפשר לתאר. ענת אור הייתה אמורה להינשא בתאריך מאד יפה שבחרה בעצמה: 22.02.2007 והתאריך הפך להיות יום קבורתה. יש לי שאלות רבות ואין אף תשובה. אני מחפשת דרכים איך להתמודד עם המציאות.

 

[אפרת37]

אני משתתפת בצערך../images/Emo201.gif

אני מבינה אותך ויודעת כמה את מתגעגעת אליה, אני רואה את אמא שלי מתמודדת יום יום כבר חצי שנה, גם אחותי נפטרה מהמחלה הארורה הזאת והשאירה אחריה שני ילדים קטנים ומקסימים שכל כך צריכים את אמא שלהם. הלוואי והיתה דרך לנחם ולהתנחם אבל אני עוד לא מצאתי, הגעגועים רק הולכים ומתעצמים. אין יום שאני לא מתגעגעת אליה, חושבת עליה וכל כך רוצה שהיא תחזור...אבל לצערי הרב מאוד זה לא יקרה.

 

[דליה ח]

../images/Emo24.gif

לצערי, אין לי מילות ניחומים, רק הזדהות מוחלטת, כמי שאיבדה ילדה בגיל של ענת, אני יכולה רק להצטער שהצטרפת לפורום, אבל את כאן, ואנחנו כאן כדי להקשיב לך, לשתף. ולהשתתף.

 

[אמאאוהבת2]

אני משתתפת בצערך../images/Emo24.gif גם אני

איבדתי אב מהמחלה הארורה לפני 20 שנה .

 

[liat1953]

הגעת למקום הנכון-הלואי לא היינו משתייכים אליו

אך מאחר וזאת המציאות,כאן זה בית חם,אוהב ומחבק והכי חשוב מבין. כאן כולנו שייכים למקום בו לא היינו רוצים כלל להיות והמציאות כפתה עלינו אובדן נורא מכל. תרגישי נוח לשתף את אשר על ליבך. אני זוכרת את המקרה של אובדן ביתך,דובר על כך בטלויזיה ובעיתונות. שולחת לך

לחיזוק וכאן לכשתרצי. ליאת

 

[בלה ענת]

לצערי הגעתי למקום הנכון

רק המחשבה שישנם כל כך הרבה אנשים כמוני מעבירה בי צמרמורת. למה כל כך הרבה צעירים מתים. הרי הם רוצים לחיות. אנחנו מוביאים את הילדים לעולם טוב ושמח ללא חשש שהקרה מה שהוא רע. ואחרי שקורה אסון השאלות מתרוצצות בראש. למה נברא העולם למה צריך להוולד? הרי כל מה שקרה לנו זה לא טבעי צריכים לחיות לפחות עד גיל 70-80 לא כל הדבר אנו ההורים צריכים ללכת קודם ולא הילדים שלנו צער רב מתהלך סביבינו ללא סוף מתי הוא יגמר

 

[yazi22]

אין תשובות לשאלות

והמציאות, גם היא לא שואלת אותנו דבר. אני יכול רק להציע לך להיות. פשוט להיות. אין דבר אחר. וכן, כאן אפשר לשתף. וכאן, מבינים אותך אפילו בלי מילים. בלי שתאמרי מילה.

 

[חולית 10]

שלחתי לך מסר

 

[דנה של רותם]

גם אני איבדתי את בני רותם

לפני קצת מעל 4 חודשים. גם לי נשבר הלב, עם התראה של שבוע בלבד, הכל בא לנו בהפתעה גדולה. הלב כואב, הנשימות כואבות, הבטן כואבת, המחשבות כואבות, כל רגע ורגע ביממה. הלוואי הלוואי שנמצא איפשהוא את הנחמה ונוכל להמשיך בחיינו גם בשמחה ואושר ולא רק בכאב ובלית ברירה כמו שזה עכשיו. כמה קשה להורים לאבד ילד