מלאה בפחד, לא נופלת
המון דברים קורים, ואני נותנת להם.
והרבה פעמים אני צריכה להרגיע את עצמי, לומר שאסתדר, שאני יכולה.
והרבה פעמים אני מנסה לראות אותי כמו מישהו אחר מהצד, כדי למצוא משהו טוב.
הייתי בחג אצל קרוב משפחה, ששנים לא הייתי אצלו (כמו כל אחד אחר, לא התארחתי בכלל) אבל הוא היה אחר, עזר לי לאחרונה (ביקשתי!) והראה באמת שאכפת לו.
באמצע לטפל בעניינים הכספיים, מקבלת גם עזרה והדרכה בסדנה שמשתתפת. הולכת להיות פגישה עם המדריך שם, הפסיכולוגית ואני.
אני מנסה כל כך להמשיך לעשות דברים, למצוא מה יחזק אותי להמשיך ולא ליפול.
עוד מעט מסיימת את העבודה הנוכחית, ומחפשת עבודה לאחר כך. זה דבר שקשה לי, ואני כל כך רוצה עבודה שאוהב, שתעשה לי טוב.
דיברתי עם האחראים אבל זה לא בטוח, ואני ממשיכה לחפש בעצמי, בכל מיני תחומים. לא פוסלת, מנסה.
השבוע הולך להיות שבוע ממש עמוס, יום אחד תחילת עבודה בתחום חדש לי, יום אחר ראיון עבודה, פגישה עם הפסיכולוגית והמדריך, סדנה...
אני ממש מפחדת, אבל רוצה להאמין שאצליח לעבור את זה. ושגם אם לא יהיה קל ופשוט, אני אצליח להתמודד עם זה. לא אתן לכלום להפיל אותי.
(מה שמוזר בתקופה הזו, המון חלומות מפעם מגיעים אלי. ובבוקר אני צריכה לשכנע את עצמי שזה לא יחזור. שלא כל האנשים כאלו.
אני לא בטוחה שהחלומות לא גורמים לי כן לשמור מרחק, כמו תזכורת או אזהרה, לא לסמוך יותר מדי.
ובעצם, גם בלי החלומות, נראה לי שאין לי מושג איך יוצרים קשרים עם אנשים. אולי לא ידעתי אף פעם.)
המון דברים קורים, ואני נותנת להם.
והרבה פעמים אני צריכה להרגיע את עצמי, לומר שאסתדר, שאני יכולה.
והרבה פעמים אני מנסה לראות אותי כמו מישהו אחר מהצד, כדי למצוא משהו טוב.
הייתי בחג אצל קרוב משפחה, ששנים לא הייתי אצלו (כמו כל אחד אחר, לא התארחתי בכלל) אבל הוא היה אחר, עזר לי לאחרונה (ביקשתי!) והראה באמת שאכפת לו.
באמצע לטפל בעניינים הכספיים, מקבלת גם עזרה והדרכה בסדנה שמשתתפת. הולכת להיות פגישה עם המדריך שם, הפסיכולוגית ואני.
אני מנסה כל כך להמשיך לעשות דברים, למצוא מה יחזק אותי להמשיך ולא ליפול.
עוד מעט מסיימת את העבודה הנוכחית, ומחפשת עבודה לאחר כך. זה דבר שקשה לי, ואני כל כך רוצה עבודה שאוהב, שתעשה לי טוב.
דיברתי עם האחראים אבל זה לא בטוח, ואני ממשיכה לחפש בעצמי, בכל מיני תחומים. לא פוסלת, מנסה.
השבוע הולך להיות שבוע ממש עמוס, יום אחד תחילת עבודה בתחום חדש לי, יום אחר ראיון עבודה, פגישה עם הפסיכולוגית והמדריך, סדנה...
אני ממש מפחדת, אבל רוצה להאמין שאצליח לעבור את זה. ושגם אם לא יהיה קל ופשוט, אני אצליח להתמודד עם זה. לא אתן לכלום להפיל אותי.
(מה שמוזר בתקופה הזו, המון חלומות מפעם מגיעים אלי. ובבוקר אני צריכה לשכנע את עצמי שזה לא יחזור. שלא כל האנשים כאלו.
אני לא בטוחה שהחלומות לא גורמים לי כן לשמור מרחק, כמו תזכורת או אזהרה, לא לסמוך יותר מדי.
ובעצם, גם בלי החלומות, נראה לי שאין לי מושג איך יוצרים קשרים עם אנשים. אולי לא ידעתי אף פעם.)
